עלייה? כדי להבין את סיפור ה"עלייה" מאתיופיה כדאי ללכת שנים אחורה, לימים הראשונים בהם הוחלט להתחיל בהבאת בני הפלשמורה לישראל. לאחר מבצע משה ומבצע שלמה, בהם הועלו ארצה קהילת ביתא ישראל מאתיופיה, הוחלט להעלות אף את בני הפלשמורה (אתיופים שטענו כי הם צאצאים למומרים לנצרות שמבקשים כעת לשוב ליהדות), שהתקבצו במחנה ההמתנה באדיס אבבה.
ביוני 1997 החליטה ועדת שרים בראשות שר הקליטה נתן שרנסקי לסגור את המתחם באדיס אבבה "תוך שנה" ולהביא לישראל את יושביו, כ-4,000 מבני הפלשמורה. עד יוני 1998 הגיעו לישראל כ-3,500 מבני הפלשמורה שהמתינו במתחם, אולם ע"פ דו"ח מבקר המדינה, המתחם שהתרוקן התמלא מחדש. בדצמבר 1999 התפרסמו תוצאות של מעין מפקד אוכלוסין בקרב בני הפלשמורה שניהל צוות לא ממשלתי בראשות מר דוד אפרתי, לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, במפקד נמנו 26,196 נפשות.
במהלך השנים הועלו לישראל מאות אתיופים מדי חודש, כשב-2005 הוצגה רשימת הזכאים הפוטנציאליים לבדיקה שנערכה ע"י פעילי עלייה מאתיופיה וביניהם הרב ולדמן. רשימתם כללה כ-13 אלף איש. לכך הוסיף משרד הפנים כ-4,000 נפשות, על סמך בקשות שהוגשו לו ושלא נכללו ברשימות הרב ולדמן, וכך נוצר הפוטנציאל לבדיקה של 17,188 נפש.
בהחלטת הממשלה באותה שנה נקבע כי "עד סוף שנת 2007 יובאו לישראל כ-13,000 בני הפלשמורה בהתאם לרשימה הסופית והמסכמת של הפוטנציאל לעליה (להלן – "הסקר") שאושרה על ידי משרד הפנים הכוללת 17,188 נפש, מתוכם כבר עלו כ-4,300 איש… הפסקת פעילותם של כל הארגונים הפועלים באתיופיה והתחייבותם שלא לחזור ולפעול בנושא… בתום שנת 2007 עם השלמת הבאתם ארצה של כל בני הפלשמורה בהתאם ל"סקר" כאמור בסעיף א' לעיל, יסגרו המחנות באתיופיה".
השנים חלפו וב-2008 נדרש מבקר המדינה לעניין. בדו"ח חריף שכתב, קבע כי נכון לשנת פרסום הדו"ח מספר האנשים שעוד נותרו באתיופיה, שהיו כלולים במפקד אפרתי ושזכאותם עדיין טעונה בדיקה עומד לכל הפחות על 2,191 נפש, וייתכן שיגיע ל-3,188 נפש. המחנות טרם נסגרו ועל הממשלה לפעול בהתאם להחלטות הממשלה בעניין.
וכך עוברות להן השנים ומספרי הממתינים במחנות באתיופיה מכפיל עצמו בכל שנה מחדש (לא בילדים אלא במבוגרים) וכל החלטות הממשלה שנתקבלו בנושא עד כה כללו בצורה זו או אחר את המשפט הבא: "עם סיום בחינת מועמדותם לכניסה לישראל והבאת אלה שיעמדו בתנאים בהתאם להחלטה זו, לא תהיה יותר הבאה מאורגנת של קבוצות מאתיופיה, ולא תאושר כניסת מועמדים מאתיופיה לצורך גיור בטענה של שייכות לקהילת בני הפלשמורה". אבל החלטות ממשלה לחוד ומציאות בשטח לחוד.
החלטת הממשלה משנת 2010, כמו זו שניתנה ב-2005, כללה אף היא הוראה מפורשת לסגירת המחנות באתיופיה תוך 3 שנים, הפעם, לאחר בדיקת הזכאות והעלאת האנשים הכלולים ב-"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" משנת 2007, כפי שעודכן בשנת 2010 והמונה בסך הכל 7,846 נפש.
השנים חולפות, המספרים מצטמקים ועולים שוב ושוב. רק דבר אחד נותר כשהיה: המחנות באתיופיה תמיד מלאים בממתינים. מאז ועד היום, "מבצעי העלאת יהודי אתיופיה" השתלשלו בזה אחר זה, ועל אף אלפי העולים, מספרי הממתינים שאת עלייתם לישראל מתבקשות הממשלות לאשר נעים תמיד סביב אותם 5 או 8 אלף איש, מספרים מדודים שלא יעוררו חלילה את חמת הציבור. מבצע "צור ישראל" שהחל בסוף שנת 2020, ושבמסגרתו נועדו לעלות לישראל כ-5000 איש, נועד היה לסיים אחת ולתמיד את האירוע ולסתום את הגולל על העלייה הלא יהודית מאתיופיה (כך על פי החלטות הממשלה משנת 2020)
בישיבת ועדת העלייה והקליטה מהראשון במאי 2023, הודיע מר שי פילבר, סמנכ"ל עלייה וקליטה בסוכנות, כי נותרו 919 ממתינים שעלייתם לישראל תסתיים בחודש יוני 2023. הודות לאל, צור ישראל תם ויושלם.
והנה, באותו חודש ממש, משרד העלייה והקליטה בשיתוף עם הסוכנות היהודית קורא במכתב רשמי לכלל מנכ"לי משרדי הממשלה להצטרף למשלחת מקצועית הצפויה לצאת לאתיופיה בחודש יולי 2023. מטרתה המוצהרת של המשלחת: הידוק השותפות וחיזוק מערכות היחסים המקצועיות, להיפגש עם הממתינים לעלייה באדיס אבבה ובגונדר, לבקר בבית הכנסת, בכיתות הלימוד ובפרויקט הזנה, לבקר במשרדי הסוכנות היהודית ולהיפגש עם שגריר ישראל באתיופיה לצורך תיאום פעילות.
אבל רגע, אם עד סוף יוני יעלו כל העולים שאושרו לעלייה, למה למנכ"לי המשרדים לסייר באתיופיה ביולי? מדוע אם כך יוצאת משלחת של כל משרדי הממשלה לפגישה עם עולים שכבר לא צפויים להיות שם בעת הגעת המשלחת. באיזו מטרה המשלחת מתכננת ביקור בכיתות הלימוד, בבתי הכנסת ו/או בתוכניות ההזנה אם כבר לא צפוי להיות שם איש?
המענה לשאלות הללו נמצא בהכרזות הרב ולדמן ונציגי הארגונים האמריקאים לעידוד העלייה מאתיופיה, כפי שאלו כתובים בפרוטוקול הדיון בוועדת העלייה והקליטה מיום 1.5.23. לדבריהם, כיום במחנות ההמתנה באדיס אבבה ובגונדר יש כ- 12,000 ממתינים. מלבד אותם ממתינים, אותרו עוד צאצאי מומרים רבים מאזורים באתיופיה הנקראים 'אדשפר' ו'גודשהם'. אם הגעתם עד לפה, אתם יודעים שאין למספרים משמעות. 919 היה נכון אתמול, 12,000 נכון להיום ומי יודע כמה ממתינים יהיו מחר?
הסיפור מתגלגל ומשכפל עצמו עד לאין סוף. הממשלות ימשיכו לאשר עליות לישראל בניגוד לחוק השבות, לעוד אלפים רבים, וארגוני העלייה מאתיופיה ימשיכו "למצוא" בכל שונה, עוד ועוד "צאצאי אנוסים". המרוויחה בכל הסיפור הינה ללא ספק הכנסייה האתיופית בישראל שבכל שנה מכפילה את מספר בקשות האשרות לאנשי דת המוגשות מטעמה לרשות האוכלוסין בטענה שחסרים אנשי סגל לטפל בכל המאמינים החדשים שמצטרפים מדי שנה לכנסייה האתיופית בישראל.
זוכרים את דו"ח מבקר המדינה משנת 2008? הוא קבע כי על פי כל הבדיקות ובהתחשב בכל הרשימות, נותרו כ 3188 נפש באתיופיה שיש לבדוק את זכאותם ולהעלותם לישראל בהתאם להחלטות הממשלה. אלא שמאז ועד היום, כולל כלל העולים במסגרת מבצע "צור ישראל", עלו לישראל למעלה מ-18,000 איש, כשפחות מ 3% מתוכם זכאי שבות. מי יודע כמה לא-יהודים עוד יבואו מאתיופיה בעקבות משלחת המנכ"לים.
