אחת האגדות המפורסמות ביותר על עליית הפאשיזם לשלטון באיטליה גורסת שזו אירעה באמצעות המנגנון הדמוקרטי, וממילא סכנת ההתדרדרות של דמוקרטיה לדיקטטורה אורבת לכל דמוקרטיה מאחורי הפינה. בלי להיכנס לשאלה הרחבה יותר של הסכנות האורבות לדמוקרטיות המערביות ומאיזה כיוון הן אורבות להן, חשוב לציין שדמוקרטיה איננה רק מנגנון פורמלי, לדמוקרטיה בהחלט יש מהות.
אכן, לדמוקרטיה המהותית יצא בישראל שם רע, בעיקר בחוגי הימין, משום שלתוך הסל הזה, המכונה "דמוקרטיה" העמיסו חוגים ליברליים-פרוגרסיביים מטען יתר ערכי שאיננו ממין העניין. שורה ארוכה של ערכים ליברליים, פרוגרסיביים במהותם, הפכו לחלק מהותי מהאופן שבו אנחנו תופסים כיום דמוקרטיה, וזאת למרות שבינם ובין דמוקרטיה במובן הפוליטי אין מאומה. ערכים של חופש דת וחופש מדת, ערכי חירות פרט קיצוניים, תפיסות משפחה רדיקליות ועוד מצאו כולם מנוח ומרגוע בצילה הרחב והחמים של הדמוקרטיה. וכך קרה שכל מי שאיננו מוכן לקבל עליו את סט הערכים הזה במלואו, ולומר לכבודו "קדוש קדוש קדוש" מתויג אוטומטית כמי שמתנגד לדמוקרטיה.
על מנת להסביר מה בין סל הערכים הרחב הזה ובין הדמוקרטיה בא לעולם מונח מתווך, שיסייע לנו לבלוע את הגלולה: "דמוקרטיה מהותית". כביכול מהותה של הדמוקרטיה הוא סל הערכים הפרוגרסיבי כפי שמוכתב כיום לעולם המערבי על ידי הרוחות המנשבות בכמה חוגי לימוד באוניברסיטאות המובילות במערב (בעיקר החוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותוכניות הלימוד השונות במגדר ולימודים קוויריים).
למען האמת מהותה של הדמוקרטיה שונה, אך בהחלט קיימת. מהותה של הדמוקרטיה הם כל אותם התנאים שבלעדיהם הדמוקרטיה הפורמלית מאבדת את האופי שלה ככזו ונותרת קליפה ריקה. וכן, על מנת להבין במה מדובר בהחלט מן הראוי לחזור לאירועים באיטליה של לפני כ-104 שנה, ממש לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. איטליה הייתה על הנייר מדינה דמוקרטית, עם בחירות חופשיות. אולם, למעשה לא היתה זו מדינה עם שוק דעות חופשי, משום שהמפלגה הפשיסטית, בראשותו של מוסוליני, דאגה שהוא לא יהיה כזה. הכלי שבאמצעותו נשללה הדמוקרטיה המהותית באיטליה היתה המיליציה הסמי-צבאית הפשיסטית, "מיליצית המתנדבים לביטחון לאומי". זו שנודעה בעיקר בשם הפופולרי יותר "החולצות השחורות" על שם המדים שלבשו חבריה.
נכון, כל מפלגה שרצתה בכך יכולה היתה להתמודד בבחירות באיטליה וכל אזרח היה רשאי פורמלית להצביע לאיזו מפלגה שבה היה מעוניין. אולם, הרחוב האיטלקי באותה העת כבר לא היה חופשי. לא התקיים שוק חופשי של דעות שמאפיין מערכת פוליטית בריאה ומתפקדת.
ישראל, למרבה השמחה, היא בהחלט מדינה דמוקרטית במובן המהותי, בעיקר משום שמתקיים בה נכון להיום שוק דעות ער ותוסס. הפגנות הענק בקפלן מזה ובירושלים מזה הן עדות לחוסנה של הדמוקרטיה המהותית שלנו, לא לחולשתה. אולם, מראות כפי שראינו היום באוניברסיטת תל אביב הם תמרור אזהרה אדום בוהק. התנאי העיקרי לקיומה של דמוקרטיה מהותית הוא שוק דעות ער ותוסס, כזה שבו הויכוח הציבורי הלוהט מתנהל, לא מושתק. כדי ששוק הדעות הזה יתקיים, כל הצדדים צריכים להיות מוכנים לשמוע זה את זה, וגם לצעוק זה על זה. ניסיון לחסום נבחר ציבור בדרכו להשתתף בכנס שאליו הוא הוזמן הוא פגיעה קשה בחופשיותו של שוק הדעות הישראלי.
שום דבר בישראל של 2023 לא דומה לאיטליה של 1919, בטח לא אווירת הטרור ברחובות. ישראל היא דמוקרטיה סוערת בפעולה, לא מדינה בהתדרדרות לדיקטטורה. אולם, היא תישאר כזו גם בעתיד רק אם נזכור מה משמעותה של דמוקרטיה מהותית ונדע להגן על קיומה בכל תוקף. אם נשכח זאת, איש לא יוכל לערוב להמשך קיומו של משטר דמוקרטי במדינת ישראל
