בימים של סערות מגזריות וועדות רבניות, חשוב להזכיר שאין כזה דבר רבנות ראשית. לפחות לא במובן שלפעמים מדברים עליו, ושהרב קוק חלם עליו, של איזו סמכות תורנית מרוממת, דמוית-סנהדרין, שלדבריה יש תוקף רוחני גדול במיוחד.
הרבנים הראשיים עצמם יהיו הראשונים להודות בכך. הרב דוד לאו לא מעלה על דעתו שהרב אדלשטיין זצ"ל אמור היה לכוף עצמו לפסיקת הרב הראשי – לא בענייני גיור וגם לא בסוגיית היתר המכירה. גם רבני הציונות הדתית, כמו הרב ליכטנשטיין והרב יעקב אריאל (יבדל"א), כבר הכירו בכך שבמצבה הנוכחי אין לרבנות הראשית סמכות של 'מרא דאתרא'. ולמען הסר ספק: כשאבי מורי התמודד על התפקיד, לרגע לא עלה על דעתו, וודאי לא בגיל חמישים וארבע, שהוא גדול הפוסקים וראש הרבנים שבארץ ישראל שכל זקני הדור צריכים להכפיף את ראשם לדעת-תורה שלו.
הרבנות הראשית, במתכונתה הנוכחית, היא סוג של מקבילה של משרד הדתות. מטרתה העיקרית להסדיר את שירותי הדת במדינה ולנהל את ההיבטים המוסדיים והציבוריים של הממשק בין הדת והמדינה. זה אינו דבר של מה בכך. רווחתם של רבים תלויה בכך: מתגיירים, צרכני-כשרות, זוגות בהליכי נישואין וגירושין. אך מדובר בסך הכול בתפקיד פקידותי, פורמאלי, כמו זה שמבצע משרד הבריאות או הרווחה.
מותר לה לעשות יותר מזה. היא יכולה לחתור לקירוב לבבות בין חלקי העם, היא יכולה להנגיש את התורה לציבור, היא יכולה להוות כתובת לשאלות הלכתיות ולנפק ניירות עמדה הלכתיים ודברי-חיזוק רוחניים. אני לא מספיק מכיר את הפעילות של הרבנות מבפנים. ייתכן שהיא עושה קצת מכל זה, אבל באופן אישי לא ראיתי שהיא תופסת מקום משמעותי מדי במרחב הזה. בפרט היא התגלתה בהיעדרה לאורך משבר הקורונה, שבו מעט ומאוחר למדי היא השמיעה קול תורני או הלכתי.
אין לי כוונה לבקר אותה, אלא להיפך: לבקש שנפנים שזה לא התפקיד העיקרי שלה. לא על זה אנחנו משלמים לה. מה שאומר, קודם כל, שאין שום סיבה לחכות לה. ואם יש מחסור בגוף תורני רציני שייצר פסיקה הלכתית ומנהיגות רוחנית, צריך להקים אותו בלי לצפות שהרבנות הראשית תעשה את העבודה.
אבל זה גם אומר גם שלא צריך להפוך את בחירת הרב הראשי לאירוע דתי או רוחני דרמטי במיוחד. זהו אירוע פוליטי בעל משמעות חברתית-כלכלית, כמו כל סעיף אחר במו"מ הקואליציוני, וצריך להתייחס אליו ככזה. יכול להיות שיבחר רב שיהפוך למקור השראה למדינת ישראל ואפילו לעולם כולו, כפי שקרה לרב יונתן זקס בבריטניה. אבל זה יהיה לגמרי שלו, ובזכותו, ובלי קשר לשום החלטה שתתקבל בקרב ועדה זו או אחרת, בין אם ישתתפו בה נשים ובין אם לאו.
