עד שיומצאו מכונות השעתוק שהאנושות מחכה להן בכליון עיניים, העולם לומד לייצר לעצמו עוד ועוד דרכים להעביר את הנסיעות בנעימים. מוזיקה תמיד הייתה כלי מועיל למטרה הזו, ולכן הרדיו היה הראשון להנעים לנהגים את הדרך. בילדותנו התפקיד הוטל על המדריכה מהסניף שפילחה את האוטובוס לחלוקה המפורסמת של טור־דלת-טור־נהג וערכה תחרויות ידע כללי בין הקבוצות. סטודנטים רבים מנצלים את הזמן כדי ללמוד, יש מי שקורא ספרים, ובשנים האחרונות עולם ההסכתים מרחיב את מרכולתו ומאפשר האזנה על הדרך. לכבוד חג מתן תורה עליתי על הקו שמצא לעצמו פתרון אחיד לכל הנוסעים: שיעור תורה. במיקרופון. הצטרפו לנסיעה בקו 402 מירושלים לבני־ברק, ותראו ישועות.
את הנסיעה על הקו הלימודי תוכלו להתחיל מהתחנה המרכזית בירושלים, ומשם דרך שכונת גאולה תרדו לכביש 1 ותצאו מירושלים. העצירות הבאות יהיו רק במרכז הארץ. במחיר של 16 שקלים תוכלו לעבור את כל החוויה הזו, ולא רק אותה: כאשר יעלה אדם חרדי חמוש במיקרופון "מדונה" ששמור לרוב למדריכי טיולים ויישאר לעמוד, לא בטוח שתצטרכו לפנות לו מקום. בכל יום בנסיעותיו ירושליימה ובחזרה לביתו בבני־ברק הוא מעביר לנוסעי הקו שיעור בדף היומי. הַרֵבֶּ'ה נשאר לעמוד לאורך הדרך, כשמטרתו היא להרביץ תורה ברבים. "יהודים יקרים, רבותיי, ישועות וסגולות, להתקרב להשם, שאבעס קודש מסוגלת לכל הברכות, להיזרק לכבשן האש" – אלה ועוד נכללים ברשימת המושגים שאתם עשויים לשמוע על הקו המלמד. חשוב להדגיש למען בעלי הטראומות שאם תנקרו במהלך השיעור לא ינענעו לכם את השולחן, ואם תדברו בטלפון הרב לא יזרוק אליכם מבטים. מעביר השיעור הוא יהודי חייכן עם אהבת תורה וגם אהבת אדם.
הרב מספר שלפעמים הוא נתקל בהתנגדויות, אך בהוראת הרב חיים קנייבסקי הוא בחר להעביר את השיעור כל עוד רוב נוסעי האוטובוס מעוניינים. יותר מכך, השמועה על קיום שיעוריו הגיעה בעבר להנהלת אגד שהוציאה מכתב לנהגים על איסור קיום שיעורי תורה באוטובוס, אך נהגים רבים לוקחים את הסיכון בכל זאת. לפני שהסוגיה תגיע לבג"ץ, הנה השנקל שלי: כל עוד המיזם מקרב יהודים בטוב טעם, המפעל ראוי. הרי, תפילת הדרך או איזה פרק תהילים בזמן של מצב ביטחוני מעורער, לגמרי עוברים חלק. אך כשמדובר בשיעור תורה שלם התמונה יכולה להשתנות, ואם הוא מכבה את אהבת השם בליבם של חלק מהנוסעים, יכול להיות ששכרו יוצא בהפסדו.
אגב, מתברר ש־402 מיישר קו עם כל שמותיו של החג: את הקשר לחג מתן תורה כבר אין צורך להסביר, וספירת ה־49 לעומר היא כנגד כמות הנוסעים באוטובוס – אם הגעתם ביום של תפוסה נמוכה. ויי־פיי לא תוכלו למצוא על הקו, ורוב הטלפונים שעליו הם כשרים – ממש כמו בימים שבהם עם ישראל היה מביא ביכורים. והפקקים הרבים שקו 402 צריך לעבור בכביש ירושלים־תל־אביב ובאזור המרכז, הופך אותו לקו מאוד לא קציר.
ולסיום, סיפור אחד מני רבים שהשמיע לנו אותו המגיד לאורך הדרך: באחת מהפעמים הוא עלה על הרכבת הקלה עם המדונה המפורסמת, ושם הוא מלמד הלכות שבת. הקשה עליו הפקח של הרכבת: "אני לא מדליק אש ולא נוסע בשבת, האם זה לא מספיק?" בחיוך רחב השיב לו בשאלה: "הנהג ברכב כאן ממול, האם יוכל לנהוג על הרכבת הקלה?". השיב לו הפקח: "ודאי שלא, יש קורס מיוחד לנהגים הנוהגים על הרכבת הקלה". "ובכן ידידי", סיכם הרב הדורש, "כך גם בהלכות שבת. יש קורס מיוחד, שאותו יש ללמוד תדיר". כך סיפר אותו המגיד ממסעותיו בתחבורה הציבורית, ולנו רק נותר לתהות – רבותיי, מתי הוא יתחיל ללמד גם הלכות מוצש.
