"מניפסט" מעולם לא הייתה סתם עוד סדרה בלוח התוכן העמוס של נטפליקס. זאת תופעה, או אולי תעלומה, מהמסתוריות שנראו. ספק אם אפילו גדולי המומחים יוכלו להבין כיצד סדרה מדשדשת כזאת השיגה הצלחה בינלאומית מסחררת כל כך. אולי זו ההתעסקות בעל־טבעי, הטרגדיות שפוקדות את הדמויות או היופי המרשים של השחקנים. גם בחלק השני של העונה הרביעית והאחרונה, שעלה היום, לא קיבלנו תשובה.
החלק הסופי של הסדרה שם קץ לסיפור המשונה של נוסעי טיסה 828, שנקלעו לסערה בשמיים ומסיבות מסתוריות נחתו חמש שנים אחרי שהמריאו. תזכורת קצרה לאירועים קודמים: בזמן שהנוסעים מנסים להבין מה בדיוק קרה בטיסה, הממשלה רודפת אחריהם, אנשים עורכים בהם ניסויים והכול מבולבל. בחלק הקודם של עונה 4, בן סטון (ג'וש דאלאס) ניסה לאתר את בתו הקטנה, עדן, שנחטפה בידי אנג'לינה (הולי טיילור), שבטוחה שהפעוטה היא המושיעה הפרטית שלה. המניע המעורפל שלה, יחד עם פניה התמימות, העניקו לה את התואר האנטגוניסטית הבלתי נסבלת בהיסטוריה. בינתיים, סטון גם מנסה להגן על בנו קאל (ג'ק מסינה, שמתבגר והופך לטיי דוראן) שמלא ברגשות אשם על מות אמו, וכן למנוע את השמדת העולם, לא פחות, עם אחותו מיקלה (מליסה רוקסבורו), בעלה זיק (מאט לונג), האקס ג'ארד (ג'יי־אר רמירז) ונוסעים נוספים.
אל החלק השני של העונה הרביעית הדמויות נכנסות בלי הרבה תקווה. אחת הדמויות המרכזיות הקריבה את עצמה בגבורה, הממשלה האמריקנית השתלטה על ניסיונם הנואש של הנוסעים למנוע את הקץ והחופש המועט שהיה להם נלקח אף הוא. אנג'לינה גם הולכת ומתחזקת מפרק לפרק, וזה מוביל לקרב האחרון, שהיה צפוי מאוד אבל בכל זאת מותח.
העונה הזאת מעולם לא הייתה אמורה להתקיים. מניפסט נועדה להסתיים בעונה הקודמת, כש־NBC בחרה לבטל אותה, אך אז עברה לנטפליקס. התנופה באה משני גורמים – שיממון הקורונה וחיבתם של צופים לסרטי אסונות. כאן מתגלה החוזק שלה – שיטת "אסון רודף אסון": צופים ותיקים יודעים שכמעט כל פרק מסתיים במחנק בגרון, במוות או בסכנה קיומית לאחת הדמויות הראשיות. הדרמה גדולה, גם אם בלתי אפשרית או סבירה, וקשה לחכות עד הפרק הבא. המתכון הזה מחלץ בכוח את סקרנות הצופה. גם אם תצוגות המשחק בינוניות עד מרגיזות וקווי העלילה מתחרים זה בזה בתואר המופרך ביותר, מניפסט מצליחה לכבול את הצופים אל המושבים.
אך אפילו המתכון הזה לא הציל את סוף הסדרה. אחרי המתנה של יותר מחצי שנה, הצופה נאלץ לצלוח סצנות קלישאתיות ודיאלוגים מרוחים ורעים כדי לגלות איך "הכול מתחבר". זה לא קל: חיבוקים ונאומי מוטיבציה שצצים בין אפקטים צעקניים של אש ומטוס רועד נעשים לקיטשיים ומיותרים. בפרקים האחרונים המתח עולה רמה, אבל גם דורס את כל מה שבדרך, כמו האמינות המעטה ששרדה והחשק להמשיך. גם אם החלק האחרון של מניפסט יזכה למקום ברשימת התכנים הנצפים ביותר בנטפליקס, סביר להניח שגורלה יהיה כשל כל הסדרות שהצליחו באמצעות מזל משולב במניפולציות: העולם יתקדם אל סדרות עמוקות יותר, שנטמעות בלב ונחקקות בזיכרון, ומניפסט תלך ותישכח.
מניפסט עונה 4, נטפליקס
