יו"ר האופוזיציה בפועל, ציפי לבני, הגיבה בזלזול על החלטת הדרג המדיני לסגור חלקית את מעבר כרם שלום. "במקום לעצור שתי משאיות, דרושה חשיבה אסטרטגית", אמרה בצדק. סגירת מעבר כרם שלום היא מקרה מובהק של מעט מדי ומאוחר מדי, בלי חשיבה אסטרטגית. חמאס עצמו שלח לאחרונה אנשים לשרוף את מעבר כרם שלום, כך שפגיעה ישראלית במעבר אינה מרשימה אותו במיוחד. המהלך המתוקשר נועד יותר לצורכי פנים (מצביעי הימין) מאשר לצורכי ביטחון והרתעה. הוא קצר מועד.
מצד שני, לבני יודעת היטב מדוע הדרג המדיני מתעקש להסתפק בתגובה כה חלבית למתקפת ההצתות, ומן הסתם אינה כופרת בהיגיון שמאחוריה: ממשלת ישראל מתנזרת ככל יכולתה מתגובה כוחנית הולמת לטרור העפיפונים, מפני שתגובה כזו תגרור את צה"ל למבצע רחב היקף שיסתיים בהשתלטות על כל רצועת עזה, והממשלה לא רוצה לחזור לשם, ודאי לא ציפי לבני.
תסריט האימים הממשלתי אומר שאם חיל האוויר יבצע חיסול ממוקד במשגרי העפיפונים, חמאס יירה טילים על ערי הדרום ואולי גם על ערי המרכז. צה"ל ייאלץ להגיב בכניסה קרקעית לרצועה, ובסופו של דבר ייגרר להשתלטות מחודשת על השטח שישראל נטשה בחודש מאי 1994, לא רק בספטמבר 2005. בעיני נתניהו, ליברמן ואיזנקוט עדיף להכיל את טרור ההצתות ואפילו את טרור הפצמ"רים מאשר לשלוט מחדש בבית חנון, עזה וחאן יונס.
תושבי עוטף עזה, קורבנות הטרור הזה, מוחים רק בחצי פה נגד מדיניות ההבלגה הישראלית כי אין להם ויכוח עקרוני עם המדיניות הזו. בסתר לבם הם יודעים שאין להם זכות מוסרית לדרוש פעולה צה"לית תקיפה פי כמה, אשר תחזיר את ישראל לרצועה. פעולה כזאת תעלה בדמים רבים ותעמוד בסתירה לתפיסת עולמם השמאלנית בדרך כלל. הם לא עזי מצח כמו גלעד שרון, מאבות רעיון ההתנתקות, שמתח השבוע ביקורת על מדיניות נשיכת השפתיים בדרום.
בסתר לבו, גם הימין יודע שלפי שעה אין טעם בחידוש השליטה הישראלית ברצועה. היא לא תביא להקמתו מחדש של גוש קטיף, תמיט עלינו לחץ בינלאומי כבד ותאלץ אותנו למסור את האזור המשוחרר לידי הרש"פ. אז בשביל מה לחזור? בנסיבות הנוכחיות מוטב לנצל את המצב העגום בדרום לצורכי הסברה שקטה, נטולת מילים מפורשות. אין בהן צורך. אפילו שוחרי נסיגות ותיקים מבינים הקיץ שחוסר האונים הצה"לי מול התבערה המתמדת בעוטף עזה הוא תמרור אזהרה מפני התנתקות ישראלית מיהודה ושומרון. גם עמק יזרעאל, השרון, חבל לכיש ואזור ערד יבערו אחרי היישום המלא של פתרון שתי המדינות, וזרועו הארוכה של צה"ל תהיה קצרה מלהושיע. הוא לא יוכל להחזיר לאחור את גלגל ההרתעה. במקרה הטוב ישבית לשבוע־שבועיים את שינוע הסחורות במעבר אורנית.
