תיאטרון הבולשוי המפואר במוסקבה אירח לפני שנתיים מופע חגיגי לרגל 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין רוסיה לישראל. מתכנני האירוע החליטו להמחיש את הקשר בין המדינות באמצעות שירים רוסיים שתורגמו לעברית, ושכל ישראלי מכיר מהתוכנית "ארבע אחר הצהריים". לאכזבתם כי מרה, האורחים המקומיים פיהקו ביציע משעמום. הם לא הכירו שום שיר. הרי הלחנים הם סובייטים מתחילת המאה שעברה, ואילו האורחים המקומיים – רוסים מהמאה הנוכחית.
הנמשל של הסיפור הוא חוק הלאום, הנשיא והליכוד. מכתבו יוצא הדופן של ראובן ריבלין בבוקר הדיון בכנסת נועד להזכיר לליכודניקים את עקרונות המפלגה מהעבר, אבל בניגוד למוען, הנמענים אינם מכירים את הלחן והוא לא מעורר בהם רטט. זמירות חדשות נשמעות במפלגה. אפילו אמיר אוחנה, סמן ליברלי יחסית בליכוד, השתלח בריבלין. "אינני יודע אם להאמין לריבלין הנשיא או לריבלין הפוליטיקאי", אמר. מצד שני, צריך להודות שגם משלוח מכתבים נשיאותיים לפוליטיקאים ערב הצבעה שנויה במחלוקת בכנסת הוא צעד שספק אם מנחם בגין היה מאמץ.
לו זה היה תלוי בחברי סיעת הליכוד, חוק הלאום היה עובר בנוסח חריף יותר מזה שעומד להצבעה. כשהחוק יצא לדרך לפני כמעט עשור הוא היה שאפתני בהרבה מהנוסח האנמי הנוכחי. מטרתו הייתה השבת האיזון בין ה"יהודית" ל"דמוקרטית". בתמצית, ההנחה הייתה שאהרן ברק ביסס מהפכה חוקתית שלמה על שני חוקי יסוד שהדגישו את הדמוקרטיות של המדינה, והזניחו את יהדותה.
חוק הלאום נועד לשמש כליא ברק: נשיא העליון בחר לא להפנות בפסקיו ולו פעם אחת למשפט העברי, ולכן בחוק היסוד תעוגן ההפניה למשפט הזה. ברק חתום על בג"ץ קעדאן – הטוען לאפליה במדיניות החכרה של קרקעות ליהודים בלבד – אז סעיף מיוחד יאפשר התיישבות יהודית. החוק גם נועד במקורו לשבור את המונופול של ברק וממשיכיו על מינוי שופטים בעליון. תפיסת היסוד שלו הניחה ששופטים שמרנים יוכלו להשתמש בחוק הלאום כדי לאזן את מה שעשו השופטים הליברליים עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
אבל שיני הזמן והמשפטנים נגסו היטב ביוזמה השאפתנית. הראיה לכך היא קרב המאסף על סעיף ההתיישבות היהודית. אם נותר לפליטה רק פרט נקודתי מניסיון להסיט את ספינת בג"ץ, משמעותי ככל שיהיה, סימן ששאר חלקי החוק לא ישנו דבר כמעט. אלכס שטיין, התקווה השמרנית הטריה בבית המשפט העליון, התבטא ברוח דומה בכתבה של אבישי גרינצייג ב"בשבע": "זהו חוק דקלרטיבי בלי שום משמעות מעשית. כמו שאדם אומר לאשתו שוב ושוב שהוא אוהב אותה, כך גם החוק הזה. אם המחוקק רוצה לחוקק חוק שחוזר למעשה על מגילת העצמאות זו זכותו, אף שאין בחוק תועלת משפטית".
לכן הימין יצטרך לבחור בדילמה שהציב מולו בנימין נתניהו בכך שאימץ השבוע את ביקורתם של הנשיא והיועמ"ש: לחגוג חוק יסוד שהוא סמל, או להחליט שמאמץ של עשור הסתיים בכישלון ולהחזיר את חוק הלאום אל המקום ששהה בו במשך רוב העשור האחרון – במעמקי הפריזר.
