את הביקורת הזו לקח לי הרבה זמן לכתוב. התחקיר של אסף ליברמן, עיתונאי שהערכתי, היה עבורי אגרוף בבטן. אני הייתי מאלה בפורום קהלת שחשבו שאפשר לסמוך על אסף ליברמן שיפגין הגינות תקשורתית. אולם התבדיתי.
די להקדמות. אעבור לסדרת העיוותים שהציג ליברמן בתוכנית הטלוויזיה שלו שממומנת מכספי משלמי המסים. אגיד מראש, שמדובר על רשימה חלקית, בה בחרתי להתמקד אך ורק במקרים מובהקים אשר מציגים מצג שאינו אמת ושלא ניתנים לפרשנות אחרת.
עיוות ראשון: אסף אומר כי "בעשורים הראשונים לחייו, משה קופל (יו"ר פורום קהלת) כלל לא היה מוטרד ממערכת המשפט הישראלית…" וממשיך במצג שווא כאילו רק בעקבות פגישה עסקית שקיים פרופ' קופל בשנת 2012 החל לעסוק בנושא. המניפולציה ברורה? היו"ר המייסד של קהלת הוא בובה של מיליארדר אמריקאי.
האמת: אני אישית מכיר את פרופ' משה קופל כבר משנת 2005, עת הצטרפתי לתכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית. פרופ' קופל שימש כבר אז כחבר בצוות החוקה של המכון וכיועץ של יו"ר ועדת החוקה דאז, חבר הכנסת מיכאל איתן. רוצים לדעת כמה הנושא המשפטי הטריד אותו? קראו את הצעת החוקה של המכון שפורסמה כבר בשנת 2004 וכוללת עיסוק משמעותי בתחום.

עיוות שני: קחו עוד ציטוט של הקריין ליברמן – "לא בקלות בקהלת מכניסים אותנו לתעד בתוך הארגון. ועדיין, יש עוד לא מעט שלא חשוף בפנינו. בקהלת החליטו שלא לאפשר ראיונות עם משה קופל ואביעד בקשי". כאן זה לא סתם עיוות, זוהי גם כפיות טובה אחרי שהפורום פתח את משרדיו לצוות צילום גדול (מהכסף של כולנו, כן?) למשך יום שלם.
האמת: פורום קהלת חרט על דגלו את חופש הביטוי ופתוח לשמוע כל ביקורת מאזרחים, ארגונים, מקבלי החלטות וגם עיתונאים. מכך גם נגזרה ההסכמה לארח את צוות 'זמן אמת' במשרדי קהלת. בניגוד אליי, שבחרתי להאמין אישית באסף ליברמן, רבים בקהלת בחרו שלא לקחת חלק בכתבה. מסתבר שהם צדקו. כאילו כנקמה בהם, ובנו, בחר ליברמן להציג (עוד) מצג שווא כאילו אנו מנסים למנוע מצוות הצילום להיכנס לחלק מהמשרדים או למנוע מאנשים מסוימים להתראיין. כפי שתוכלו להיווכח בהמשך, מדובר על עיוות מתגלגל רחוק מהאמת שילווה את "התחקיר" הליברמני לכל אורכו.
עיוות שלישי: שוב, ציטוט: "במועדון קהלת הכלל מספר אחת שאסור לדבר על יוזמות מועדון קהלת… הכלל הזה הופך כלל ברזל כשמדובר ברפורמה המשפטית". משם עובר ליברמן להוכיח את הטענה ומציג שאלה ששאל את אחת החוקרות הוותיקות בפורום: "יש לך עמדה מוצקה בעניין הרפורמה המשפטית?" שואל אסף. בשלב זה מנכ"ל הפורום מבקש, לכאורה, להפסיק את הריאיון, ובפרשנותו של ליברמן "מלבד המנכ"ל אף אחד מאנשי הפורום אינו מורשה לספר לנו את דעתו על הרפורמה…".
האמת: כמו במועדון קרב, אין קשר בין המציאות למה שקורה בראש של ליברמן. לכך שבמסגרת התחקיר מראיין ליברמן את ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה שכביכול מתנגד לרפורמה נגיע בהמשך. אלא שהחוקרת המאד מוערכת אצלנו, שדיברה במשך שעה ארוכה עם אסף, נחתכה ל-0 שניות בשידור עצמו. כנראה שמבחינת ליברמן היא פחות מוערכת שכן לא סיפקה את הסחורה. עם זאת, הייתה לה בקשה אחת: שלא ישאלו אותה על הרפורמה, כי היא חוששת מההסתה נגד קהלת שבאה לידי ביטוי גם ברשתות החברתיות, גם באמירות בוטות של אישי ציבור נגד קהלת, וגם בחסימת הכניסה למשרדים זמן קצר לפני צילום התחקיר. החששות הללו התבררו כמוצדקות בדיוק שבוע לאחר מכן כשקבוצת אנרכיסטיות פרצו למשרד תוך שימוש באלימות. החששות שהביעה החוקרת והתאמתו אחת לאחת מיד לאחר מכן, לא היוו סיפור מבחינתו של ליברמן שבחר להתעלם מהאירוע האלים. מאיר רובין, מנכ"ל הפורום, יצא להגנתה של החוקרת, כאשר אסף ליברמן הפר את ההסכמות, והציג זאת כאילו המנכ"ל הוא המשתיק, תוך עריכה וחיתוך הדברים באופן שמציג מציאות מדומה שקיימת רק במוחו של ליברמן. איך אומרים במועדון קרב? הפוסל, במומו פוסל.
עיוות רביעי: בראיון ארוך שקיים ליברמן עם ד"ר מיכאל שראל, פרש שראל את עמדתו המורכבת בעד הצורך ברפורמה, והציג גם את הסיכונים ברפורמה הספציפית כפי שהיא מנוסחת. על פניו תעודת כבוד לפלורליזם המחשבתי בקהלת (שכפי שאני יכול להעיד באופן אישי ומניסיון, היה קיים בקהלת עוד הרבה לפני הרפורמה). אך לליברמן זה לא מספיק והוא בוחר להציג בפני הצופים מצג שווא (עוד אחד…) כאילו "אלה טקסטים (הדברים של שראל) שהם אחד לאחד הטקסטים של מאות האלפים ברחובות בהפגנות".
האמת: במציאות, שראל הודה ביושר שיש במחאה גם קולות כאלה, אך גם קולות אחרים, קיצוניים יותר. ליברמן בחר, ולא בפעם היחידה בראיון עם שראל, לחתוך חלקי משפטים ולעוות את עמדתו המורכבת (והלא בלתי צודקת, אם יורשה לי לומר) של שראל, התומכת ברפורמה משפטית עם מספר תיקונים (הכרחיים!).
עיוות חמישי: ליברמן טוען כי "האידיאולוגיה הרפובליקנית-שמרנית שממנה כנראה באים התורמים של קהלת, משפיעה בהחלט על מדיניות קהלת. קופל עצמו הסביר שהתפיסה הכלכלית של הפורום… נוספה לבקשת התורמים ולא הייתה חלק מהחזון המקורי".
האמת: בתגובה הרשמית של קהלת לתחקיר, צוין כי "בסרט נאמר כי ראשי ומייסדי הפורום כלל לא רצו לעסוק בתחום הכלכלי והדבר נכפה עליהם מבחוץ – אלו דברים חסרי שחר". אני יכול להעיד שהדברים הללו הם אמת, שכבר בימי היכרותי עם פרופ' קופל במכון לאסטרטגיה ציונית, זכיתי להכיר את השקפת עולמו הכלכלית, ואף לנהל עמו שיחות ומחלוקות בנושא. דוגמא אחת בולטת הייתה כשהשמיע בפניי את הסתייגותו מעמדת המכון לאסטרטגיה ציונית כנגד הרפורמה שקידם נתניהו בשנת 2009 כשביקש להעביר את קרקעות המדינה לידיים פרטיות. נזכיר כי פורום קהלת, יקום רק 3 שנים מאוחר יותר, וירים מתחילת קיומו את דגל השוק החופשי והתחרות.
עיוות שישי: כאן נחשפת עוד עמדתו המוטה של ליברמן: "שוק חופשי ומלחמה ברגולציה הן סיסמאות נאות, אבל מה קורה כשהן פוגשות במציאות?" בתשובה לשאלה שליברמן מהדהד לעצמו, הוא מביא סיפור טראגי על תינוק שנפטר בפעוטון, ומציג כאילו פורום קהלת סיכל חקיקה שנועדה למנוע מקרים טרגיים מהסוג הזה. הקטע הזה מכיל את כל חומר התעמולה האפשרי כדי לעורר בצופים תחושת סלידה מפורום קהלת: תינוק חמוד עם הוריו, אחר כך עריסה ריקה, ואז אצבע מאשימה: פורום קהלת. לטובת כתב האישום החמור גייס ליברמן יושבת ראש עמותה שמציגה כיצד פורום קהלת פעל נגדה בקידום חקיקה בנושא ומעידה על פעילות של "לוביסטית" מטעם קהלת נגדה בדיוני הוועדות.
האמת: האמת היא שליבי עם המשפחה שאיבדה את הפעוט היקר לה, והכאב יותר גדול מכל תחקיר מלא השמצות. את הכאב הזה בחר ליברמן לנצל לטובת ניגוחו של פורום קהלת, שעמדתו הייתה גלויה ומצויה בניירות המדיניות ואף הועלתה מראש לאתר הוועדה בכנסת, דבר שנראה כי ליברמן על שלל תחקירניו לא דאג לברר. תגובת קהלת הרשמית הסבירה היטב: "באשר לרגולציה על מעונות היום, פורום קהלת לא הציג עמדה השוללת פיקוח. מדור רגולציה ניתח באופן מפורט אילו הצעות משיתות עלויות כבדות ביותר ולכן מומלץ שלא לקבלן, ואילו הצעות הן סבירות חרף עלותן. בניגוד למוצג בסרט, דרישת קורס עזרה ראשונה למטפלות סווגה בנייר העמדה של הפורום כדרישה ראויה. המלצתו המרכזית של הפורום, שגם התקבלה, הייתה כי המדינה תממן את ההדרכה החינוכית למעונות כדי לוודא שאכן תתקיים, לאור ראיות שביכולתה לצמצם תופעות של הזנחה והתעללות". מה שהתחקירן ליברמן לא סיפר לכם זה שאותה יושבת ראש עמותה, המלווה באשת יחסי ציבור, מתכננת לרוץ בבחירות המקומיות שיתקיימו בעוד כמה חודשים. בשביל המידע המפתיע הזה לא צריך תחקיר עומק – מספיק לגלוש בדף הפייסבוק של אותה פעילה חברתית. מנגד, אותה "לוביסטית" מטעם קהלת היא חוקרת מוערכת ומוכשרת, שהקימה מדור שלם שמטרתו להפחית רגולציה יקרה ומיותרת ולדאוג לכך שהרגולציה אכן תפתור את הבעיה לשמה היא נקבעה. כלומר, להילחם ביוקר המחיה ובקושי לקיים עסקים בישראל. לא מיותר לציין כי קטע ההסתה ששודר נגד אותה חוקרת לא הובא לידיעת הפורום טרם השידור, ואף אסף ואף ליברמן לא ביקש את תגובתה של אותה ראש מדור.

עיוות שביעי: בחלק האחרון של התחקיר הוא עובר לקעקע את מקצועיות חוקרי קהלת. "על עמדת קהלת בנוגע לדיור הציבורי אפשר בהחלט להתווכח, על הנתונים פחות", טוען ליברמן, ועובר לעמת את ד"ר מיכאל שראל עם נתונים מספריים שהציג שראל בנייר עמדה משנת 2018. שראל טען בהגינות כי אינו זוכר את המספרים המדויקים.
האמת: גם כאן, אצטט מתוך התגובה הרשמית של פורום קהלת: "בסרט נאמר גם שד"ר מיכאל שראל הגיש בשנת 2018 לוועדה ציבורית נתון של 4,000 ממתינים לדיור ציבורי של משרד השיכון, בעוד המספר לשיטת מערכת "זמן אמת" עמד על כ-30,000 ממתינים. מבירור שקיימנו עולה שד"ר שראל צדק, והמספר שבחרו להציג עורכי הסרט איננו רלוונטי בהקשר שבו הוצג". לגופו של עניין, שראל הסביר בנייר העמדה מדוע השקעה של עשרות מיליארדי דולרים של כספי מדינה בדרך שהציע מנכ"ל משרד השיכון צפויה להיות בזבוז עצום של כספי ציבור, לעומת דרכים אחרות יעילות יותר להעניק תמיכה למי שזכאי לדיור ציבורי. אבל ליברמן לא ציין זאת כשהציג את המנכ"ל המתוסכל, שתכניתו לא יצאה לפועל בין היתר בזכות הניתוח שהציג ד"ר שראל. הוא העדיף להראות את המנכ"ל המתוסכל מטיף מוסר לקהלת על חוסר החמלה שלהם. כך שהאמת היא שמיכאל שראל יצא גם הגון וגם צודק.
עיוות שמיני: בשעה טובה הגענו לדבר עליי ועל הפורום לחברה האזרחית שאני מנהל, או בלשונו של ליברמן: "מי שבעיקר אחראי על הקשר והסיוע לאותם ארגונים חיצוניים הוא הפורום לחברה האזרחית". אותם ארגונים חיצוניים לפי התחקיר הן עמותות בת שפורום קהלת הקים.
האמת: הגיע הזמן לומר מעט שבחו של אסף בפניו. איתי אסף יצא הגון יחסית. דבריי לא הוצאו מהקשרם, והוא אפילו העניק לי כמעט דקה שלמה של זמן שידור. אפילו זכיתי לענות על שאלתו "מה הקריטריונים לקבלה להכשרה?" עניתי את האמת: "מעולם לא היה ארגון שלא קיבלנו להכשרה". האמת הזו, שקל מאד לבדוק ולהפריך במידת הצורך, לא השפיעה על הקריינות המאשימה של ליברמן. מכאן והלאה התפתח דיון הזוי למדי, מתובל בעריכה מגמתית, בו ליברמן ניסה להאשים אותנו שאנחנו לא בודקים בציציות ובציטוטים של כל מי שבא בשערינו, בזמן שזה בדיוק מה שהצהרנו – אנחנו אכן לא בודקים בציציות את מאות הארגונים שאנחנו מסייעים להם, מימין, משמאל או מכל כיוון שהוא.
עיוות תשיעי: איך בחר ליברמן לסיים את התכנית? "ומילה אחרונה לסיום: במהלך השיחות עם אנשי קהלת שמענו שוב ושוב את המשפט – על זה אנחנו לא יכולים לדבר". כאילו לא הספיקה העריכה המניפולטיבית, ליברמן לא סומך על האינטליגנציה של הצופים בבית, ומבקש להסביר מה ראו כאן.
האמת: כשמאיר רובין הציע לי להתראיין לתוכנית, הוא לא תדרך אותי ולא ביקש ממני להימנע מלדבר באופן חופשי וגלוי. הדברים ודאי נכונים גם לגבי המרואיינים האחרים שהסכימו להתראיין וחשפו את עשייתם ועמדותיהם המורכבות באופן פתוח. מכאן ועד לאמירה המסכמת של אסף, המרחק עצום וכולל בתוכו כפיות טובה, חוסר הגינות וחוסר יושר אינטלקטואלי. ביקשתם לקבל תחקיר? קיבלתם תעמולה.
לסיכום, כמה תהיות על היושרה המקצועית של צוות 'זמן אמת': ראשית, יש מגוון מכוני מחקר פוליטיים בישראל, כולל כאלה שעם ותק ותקציבים גדולים בהרבה משל פורום קהלת (רוצה שמות, אסף?). האם אסף ליברמן מעולם לא חשב לעשות עליהם תחקיר מכיוון שהם אינם משפיעים או מפני שהאידיאולוגיה שלהם עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה הליברמנית?
שנית, ליברמן בחר לעשות תחקיר על קהלת, אך מחוץ לאנשי קהלת הביא שש דמויות של מתנגדים לקהלת. אף לא אחד מאלה שעובדים עם קהלת או תומכים בפעילות הארגון. האם יכול להיות שאסף ליברמן לא רצה להראות את הקשרים של קהלת שמיטיבים עם כלל אזרחי ישראל ואינם מתאימים לו לאג'נדה?
שלישית, חלק ניכר מהעיוותים שהוצגו בכתבה הובאו לידיעת ליברמן, שלא רק שבחר להתכחש אליהן, אלא גם המשיך להפיץ אותם באמצעות תרגום של הפרק לאנגלית, שיצא אך לפני מספר ימים. ליברמן מבקש מקהלת לקיים חשבון נפש על טעויות שנעשו, אבל לא מצפה מעצמו לאותו דבר. ההבנה הזו שהפרסומים המסולפים נגד קהלת לא הולכים להפסיק, היא זו שגרמה לי לשבת ולהשקיע בתגובה מסודרת ומפורטת נגד התוכנית, למרות כאבי הבטן שנגרמו לי מהצפייה החוזרת
דבר אחרון חביב: כמדומני שאסף ליברמן יודע שהוא לא פעל בהגינות עם פורום קהלת. איך אני יודע? קל. יש רק פוסט אחד בקיר הפייסבוק של ליברמן שחסום לתגובות של מי שאינם חברים שלו. הפוסט שמבשר על התחקיר נגד קהלת. ממה יש לליברמן לפחד?
מ"זמן אמת" נמסר בתגובה: "אנחנו גאים בתכנית על פורום קהלת ועומדים מאחורי כל מה ששודר בה ונערך בהגינות ולאחר תחקיר מעמיק ויסודי. נזכיר כי מרבית הסרט, להוציא דקות ספורות, הורכב מראיונות עם אנשי קהלת ומי שקבע מי יתראיין ומי לא – הם אנשי הפורום. כך שהטענה לחוסר איזון והעדר אפשרות לתגובה – תמוהה במיוחד. מפתיע לגלות שאדם שנכח בדקות ספורות מצילומי סרט שארכו ימים ארוכים, מתיימר לקבוע בנחרצות מה ואיך נאמר בשיחות ובראיונות שבהם מעולם לא נכח".
עדי ארבל הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית, ארגון אשר התמזג לתוך פורום קהלת בשנת 2019