אני חושבת שהבנתי מה אמרת על המחלוקת של ר' חיים והחזון איש, אמרה לי תלמידה בסוף שיעור, אבל הרב, נדמה לי שעוד לא כתבת כלום על הגרסה החדשה של בת הים הקטנה. לא כתבתי כי לא צפיתי, השבתי. אבל היא לא התפעלה: ממתי הרב צריך לצפות במשהו כדי לחוות עליו דעה?
סרטי הרימייק (מֶחְדָש בעברית) שדיסני עושים לקלאסיקות המצוירות הם אחת הזירות המרתקות והמדממות במלחמת התרבות כיום. למעשה, זוהי סדרת חינוך־מחדש שנסיכות דיסני עוברות כדי להתאים לרוח התקופה, ובת הים הקטנה מתגלה כאגוז קשה במיוחד לפיצוח. להביא את מולאן הפמיניסטית מסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת אל שנות ה־20 של המאה הנוכחית הייתה משימה קלה באופן יחסי. היה צורך אומנם להסיר ממנה את הרכות והחמלה, ולנקות מהיצירה כל שבב של הומור, אבל הסיפור הבסיסי של אישה שמתגייסת לשירות קרבי היה משהו שאפשר לעבוד איתו. בת הים הקטנה, לעומתה, היא הדמות הנשית הבעייתית ביותר בכל סרטי דיסני. לא רק בעיניים דתיות, שמאז ומתמיד לא התחברו לקוד הלבוש שלה (ולכן שללו ממנה את הכניסה לחדרי הילדים). אלא גם ובעיקר בעיניים פמיניסטיות, שלא מבינות איך היא מוכנה לוותר על העתיד ועל הקול שלה (ממשית וגם סימבולית) לטובת מערכת יחסים עם גבר.
בגרסה החדשה של דיסני בת הים הופכת את עורה. לא רק באמצעות הליהוק של שחקנית שחורה במקום הדמות המצוירת הלבנה, ליהוק שהסעיר את עולם התרבות וטלטל את שער המניה של החברה, אלא בכך שדיסני נותנת תשובה שונה לחלוטין לשאלה: מה אריאל מבקשת?
במעשייה המקורית של הנס כריסטיאן אנדרסן שקראתי כילד קטן, המוטיבציה הבסיסית של אריאל הייתה לזכות בנפש בת אלמוות. היא ויתרה של 300 שנה של שעשועים חסרי משמעות עם חברותיה, משום שנאמר לה שהדרך היחידה לחיי נצח היא באמצעות חתונה עם הנסיך. כל נסיך. שזה פחות או יותר מה שאמרו לכל אישה במאה ה־19. ומתוך רצון להגיע לחיי עולם הבא היא הסכימה לוותר על העולם הזה לטובת הגבר הראשון שהיא פוגשת.
בת הים 2023 לא מתפתה לעיניים היפות של הנסיך – היא רואה בו שותף אידיאולוגי. כשהוא מביע רצון להרחיב את שיתוף הפעולה הבין–גזעי בין בני האדם לבני הים, ליבה של אריאל הולם
כשדיסני הוציאו את הגרסה שלהם ב־1989, ופתחו איתה את תקופת הרנסנס הגדולה, חיי הנצח בעולם הבא כבר לא כל כך עניינו אותם, והם המירו אותם באהבה רומנטית שאינה תלויה בדבר. אריאל רואה את הנסיך רוקד על הספינה ומתאהבת בו ממבט ראשון. אהבה שגוברת על כל המכשולים, מבחוץ ומבפנים, עד שהיא מובילה, כמו כל סרטי הרנסנס, לחתונה.
אבל בת הים 2023 לא מתפתה לעיניים היפות של הנסיך. היא רואה בו שותף אידיאולוגי. כשהוא מביע רצון להרחיב את שיתוף הפעולה הבין־גזעי בין בני האדם לבני הים, ליבה של אריאל הולם. וכשהיא מבינה שמדובר בפעיל סביבתי נחוש, היא כבר לא מסוגלת להתאפק מלצאת איתו יחד למסע תיקון עולם שיש בו הרבה חיבה והערכה הדדית ומעט מאוד תשוקה.
דיסני נועצים את המסמר האחרון בקשר הרומנטי בעזרתה של אורסולה, מכשפת הים שבסרט החדש מכניסה לכישוף סעיף נוסף, סודי: ברגע שבו בת הים תקשור את גורלה עם הנסיך, היא תשכח שהיא אמורה לנשק אותו. נישואין טובים ואהבה רומנטית, גורסת התרבות המערבית, לא יכולים ללכת ביחד. "You can't have one with the other", אם נשנה מילה אחת בשיר המפורסם של סינטרה. הקִרבה הערכית, החברית, מכבה את התשוקה. "אתה לא יכול לקיים יחסים פיזיים עם מישהו שאתה מעריך", קבע כבר ג'רי סיינפלד.
אבל עולם ללא תשוקה הוא עולם ללא חיים. אדם זקוק למשהו שיקשור אותו אל האינסוף. זו יכולה להיות תשוקה דתית אל העולם שמעבר, כמו באגדה ספוגת הנצרות של אנדרסן, אבל היא יכולה גם להיות אהבה רומנטית שבמהותה גם היא קפיצה אל האינסוף. אי אפשר לשרוד את העולם העגמומי של קהלת בלי הארוס שקיים בפשט וגם בדרש של פסוקי שיר השירים. דיסני ידעו את זה יותר טוב מכולם, ברובד מסוים הם עדיין יודעים. לכן הם לא ממהרים להוציא סרטים מקוריים, משמימים, שיהלמו את האיסור הפוסטמודרני על תשוקה ואהבה. במקום זה הם עושים מאמץ הרואי לגייס את עוצמות הרגש והדמיון שעוררה בת הים הישנה ולדחוס אותן לעולם חדש של אידיאולוגיות מכבידות ותקינות פוליטית, והופכים את היצירה הכי רומנטית שלהם לסרט שאפילו לא נגמר בחתונה.
