האמירה של שר החוץ אלי כהן אתמול (ד') בנוגע לסגנית נשיא ארצות הברית קמלה האריס הייתה אמת שהחליקה לו מהפה. כן, כן, מבחינה דיפלומטית עדיף היה להתנסח קצת אחרת, ולראיה העובדה שטרח להבהיר את דבריו בציוץ – שבא לשכך את זעמו של שגריר ארה"ב בישראל וליישר את ההדורים.
שר החוץ של ישראל היה צריך להקפיד בדבריו אפילו יותר ממה שהשתדל, כי קמלה האריס הגיעה אל האירוע שארגנה שגרירות ישראל, ונשאה בו נאום חם ומפרגן לכבוד עצמאותה של מדינת היהודים. ההערה הקצרצרה שלה אודות הצורך בשמירה על עצמאות מערכת המשפט, זכתה אמנם למחיאות כפיים רמות מהנוכחים, חלקם ישראלים בעבר ובהווה שלא מסתירים את השאיפה שממשל ביידן יושיע אותם מהמפלה הפוליטית שחוו בקלפי בישראל. כאלו שבבירור היו רוצים לראות אפילו יותר הזדהות של ראשי ארה"ב עם מפגיני קפלן. אבל היא הייתה הערה קורקטית למדי. ולכן, הוא היה צריך להפגין זהירות.
ועם זאת, מה שאמר כהן בריאיון לרשת ב' – "אם תשאל אותה מה מפריע לה ברפורמה, היא לא תדע להגיד לך סעיף אחד" – היה נכון. הוא מן הסתם צודק לגמרי בכך שקמלה האריס לא מכירה לפרטים את הרפורמה המשפטית. "סגנית הנשיא אמרה דברים שהממשל אומר בכל הזדמנות לגבי הערכים והמדיניות המשותפים", הגיב השגריר ניידס כשכעס על האמירה, ורק הוכיח שוב עד כמה כהן צודק. הוכחה לכך ניתן למצוא בביטוי אחר שנכלל בנאומה של סגנית הנשיא במהלך מסיבת העצמאות ולא זכה לעורר שום סערה תקשורתית בכוס מים. זה שהביע תמיכה ב"פתרון שתי המדינות".
בחודשים האחרונים נדמה כי מי ממנהיגי העולם שרואה עצמו ליברלי ונאור, צירף את מנטרת ההסתייגות מהרפורמה המשפטית בישראל אל המנטרה הנבובה, הוותיקה והמוכרת אודות תמיכה ב"שתי מדינות". ביטוי שהוא כל כך נפוץ, עד שניתן לשכוח כי הוא שקרי, וממחזר רעיון עוועים מיושן כאילו ייסוד מדינה ערבית נוספת ממערב לירדן יביא ל"יציבות אזורית". (עוד מונח אהוב במיוחד על רבים ממדינאי המערב).
האריס לא ירדה לפרטים – לא בנוגע למה כוללת הרפורמה המשפטית, ולא בנוגע למשמעות השאיפה להקמת מדינה פלסטינית. מי שירד לעומקם של דברים, אגב, וניסה לבחון מחדש את התזה המקובלת, היה דווקא הממשל הקודם. אפשר לומר הרבה דברים על הנשיא טראמפ, אבל הצוות שמינה כדי לרקום "דיל" במזרח התיכון, הבין שמה שניסו אינספור פעמים קודם – הוא לא ישים ולא מועיל. והם ניסו לעשות משהו אחר, ועל הדרך הביאו לעולם את הסכמי אברהם. אחד המהלכים שתרמו הכי הרבה ל"יציבות האזורית", ודאי יותר מכל מה שניסו לעשות ממשלים אמריקנים במזרח התיכון בעשרות השנים שקדמו לכך.
ולכן בדבריו של כהן לא היה זלזול בסגנית הנשיא. הוא ציין עובדה והוא אמר אמת. האריס הוסיפה הערה ביקורתית במשתמע על הרפורמה, לא כי היא בחנה אותה והגיעה למסקנה שהיא שגויה. אלא כי כמו שאומר המם המוכר מסדרת הילדים האהובה – "זו האופנה ארתור, כולם חייבים את זה עכשיו".
