ביום רביעי יתכנסו 120 החברים בכנסת ישראל לישיבה מיוחדת, חריגה באופייה, שבמהלכה ייבחרו נציגי הכנסת לוועדות לבחירת נושאי משרה שיפוטית. מדובר בהצבעה חשאית, ממש כמו בבחירות לנשיאות המדינה או למבקר המדינה. חברי הכנסת ייגשו אל אחורי הפרגוד, יכניסו פתק למעטפה וישלשלו אותה לתוך קלפי סגורה. רק בתום ההצבעה תיפתח הקלפי וייספרו הקולות. במהלך היום הזה צפויה הכנסת לבחור את נציגיה לארבע ועדות: הוועדה לבחירת שופטים, הוועדה לבחירת דיינים, הוועדה לבחירת קאדים והוועדה לבחירת קאדים מד'הב (דרוזים). אך את רוב תשומת הלב תופסת כמובן בחירת חברי הוועדה הראשונה.
בשמאל מבינים היטב את חשיבות האירוע, ועושים כל שלאל ידם כדי להבטיח שלפחות חבר אופוזיציה אחד ייבחר לוועדה. בימין, לעומת זאת, ההיערכות לבחירה מתנהלת בשיטה הישראלית המקובלת: פרטאצ'. לא פחות מתשעה חברי קואליציה הגישו מועמדות לוועדה: אביחי בוארון, טלי גוטליב, משה דלל, ניסים ואטורי, משה פסל ומשה סעדה מהליכוד; לימור סון הר־מלך ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית ואוריאל בוסו מש"ס. אכן, עד לרגע ההצבעה רשאים הח"כים להסיר את מועמדותם, כך שהרשימה הזו עוד תצטמצם משמעותית, אולם הפער בין האופן שבו מנוהל האירוע בספסלי האופוזיציה ובין היעדר כל מראית עין של ניהול מסודר בקואליציה, מטריד ומקומם. איש מחברי הכנסת של הקואליציה שהגישו מועמדות איננו שועל קרבות פוליטי ותיק ומנוסה, ומרביתם – למעט חברי הכנסת גוטליב, סעדה ובוארון – אף אינם בעלי אוריינטציה משפטית משמעותית.
בימין מקווים אומנם שמדובר בהליך סרק, וכי הרפורמה המשפטית – שתצא לדרך בעוד כמה שבועות או חודשים – תהפוך את הוועדה במתכונתה הנוכחית להיסטוריה. אך לצד התקווה הזו לא ניתן לשלול את האפשרות שהמאמץ לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכשל. במקרה כזה הקואליציה עלולה לצאת קירחת מכאן ומכאן. ההזנחה הפושעת המסתמנת של הבחירות לוועדה עלולה להתגלות כשגיאה קשה, שתמנע כל סיכוי לשיפור המצב בבית המשפט העליון.
