בטורו במקור ראשון טען יהודה יפרח כי פרופסורים למשפטים מנהלים קמפיין ובו הם טוענים "בלהט" כי ישנו נוהג חוקתי המחייב בחירה של נציג אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים. הוא מציין כי כאשר משפטנים מנופפים במחקר או בניירות עמדה בסוגיות חוקתיות וציבוריות "מומלץ לבדוק שמא אג׳נדה פוליטית גרמה להם לפזר בטעות דיס-אינפורמציה ופייק מחקר במסווה של ניתוח מקצועי".
מכאן פונה יפרח לטעון כי פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה בנייר עמדה שפירסם, כמו גם פרופ' יניב רוזנאי בסרטון בו הוא משתתף, מנופפים בפסק דין של השופט הנדל משנת 2017 כבסיס לתוקפו המחייב של הנוהג החוקתי האמור. עוד הוא כותב כי אנו טוענים שהנוהג מחייב משפטית ואסור לסטות ממנו. לדבריו "הוויכוח על תוקפו של ה'מנהג החוקתי' הוא דוגמא לשימוש מחפיר של משפטנים בכירים בחוסר ידע מקצועי של הציבור כדי לזרוע פייק. לא ייתכן שאנשי אקדמיה בכירים יתראיינו לרדיו או יכתבו ניירות עמדה על 'המנהג החוקתי' בעניין מינוי נציג אופוזיציה, מבלי להזכיר את פסק הדין הברור של בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון".
אלא שבניגוד לדבריו של יפרח, בנייר העמדה שפירסמנו אנו כותבים במפורש כי בפסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון "בית המשפט, מפי השופט עמית, קבע כי אין בנמצא נוהג חוקתי מחייב ואכיף בבית המשפט, לפיה הכנסת חייבת למנות נציג מהקואליציה ונציג מהאופוזיציה". לא רק שאנו מזכירים את פסק הדין, אלא שאנו אף מביאים את עמדות השופטים בו בהרחבה (מעל 13% מהמסמך שפירסמנו עוסק בו). זאת ועוד. אנו מתייחסים גם לפסק הדין של השופט הנדל משנת 2017 וכן לעמדות השופטים האחרים באותו פסק דין, וגם זאת בהרחבה. בסיומו של נייר העמדה אנו כותבים כי "כל השופטים שעסקו בכך הגיעו למסקנה שבמקרים שנדונו לפניהם לא היה מקום שבית המשפט יאכוף על הכנסת מינוי נציג אופוזיציה". למעשה, גם בתמצית נייר העמדה, בראשו, אנו כותבים באופן מודגש: "נכון לכתיבת שורות אלו, ובנסיבות שנדונו בפסיקה, נוהג זה אינו נאכף על ידי בית המשפט באמצעות ביקורת שיפוטית כלפי הכנסת, ולפיכך האחריות נותרת על כתפיה של הכנסת, ובאופן ספציפי, על כתפיו של הרוב בכנסת, שלא לעשות שימוש לרעה בכוחו". יודגש כי גם בסרטון של פרופ׳ רוזנאי לא נאמר ולא נטען שהנוהג החוקתי מבוסס על פסק דין או מחייב משפטית.
אנו שבים ומבהירים, כפי שכתבנו במפורש בנייר העמדה: בית המשפט קבע כי הנוהג מוצדק ויש מקום שהכנסת תפעל לפיו (ואף תעגנו), על מנת להגשים עקרונות יסוד של שמירה על עצמאות ואי-תלות הרשות השופטת, מיסוד מנגנון מושכל לשיקוף ואחריותיות, ומתן ייצוג יחסי לחלקי הכנסת. לעקרונות אלו חשיבות מיוחדת בכל האמור בהרכבה של הוועדה לבחירת שופטים, על מנת לאפשר שיח מקצועי וערכי ולהבטיח את רמתם ומקצועיותם של השופטים. כפי שכתבנו בנייר העמדה, לדעתנו, לא מן הנמנע כי הנסיבות החריגות הניצבות בפנינו – ניסיון לשינוי משטרי אשר כולל מתן כוח חריג בידי הקואליציה בהליך מינוי השופטים, ובאופן שעלול להוביל לפוליטיזציה של השפיטה – יחייבו עיון מחדש בגישה השיפוטית שמותירה עניין זה בידי הכנסת, היה וזו תחליט לסטות מהנוהג. יש לקוות כי הרוב בכנסת אכן יממש אחריותו ויבחר בנציג אופוזיציה, כך ששאלה זו תישאר תיאורטית.
