בעוד מעט יותר מיממה יפתח במליאת הכנסת אירוע מעט משונה. בחירות חשאיות לנציגי הכנסת בוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית. בבחירות הללו תבחר הכנסת נציגים לוועדה לבחירת שופטים, לוועדה לבחירת דיינים, לוועדה לבחירת קאדים ולוועדה לבחירת קאדים מד'הב (דרוזים). אך עם כל החיבה לדיינים ולקאדים, עיקר תשומת הלב הפעם מופנית לוועדה לבחירת שופטים ולשאלה אחת מכריעה: האם תבחר הכנסת לוועדה שני חברי כנסת מהקואליציה, או שמא ח"כ אחד מהקואליציה וח"כ אחד מהאופוזיציה?
מקובל לטעון שישנו נוהג לפיו לפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים משתייך לאופוזיציה. מי שיבחן ברצינות את הטענה הזו יגלה בה סדקים עובדתיים רבים, אך על אף זאת הבהירו נציגי סיעות האופוזיציה למשא ומתן בבית הנשיא כי ללא בחירת נציגת האופוזיציה בבחירת לוועדה, ח"כ קארין אלהרר, הם יפוצצו את השיחות.
אולם, מי שבוחן בעיניים מפוכחות את האפשרויות העומדות ברגע זה בפני הקואליציה, מבין שדווקא בעת הזו קריטי להביא לבחירת שני נציגים של הקואליציה לוועדה. הנחת העבודה שלפיה פעלו בקואליציה עד לאחרונה, לפיה הרכב הוועדה ישונה ממילא במסגרת הרפורמה, כבר איננה בתוקף. ספק רב אם בכלל ניתן יהיה לחוקק משהו מהרפורמה בטווח הנראה לעין. ואף אם תצליח הקואליציה לחוקק חלקים מהרפורמה בשנה הקרובה, הסיכוי ששינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יהיה אחד מהם נראה כמעט קלוש. אסור להתייאש מהרפורמה מחד, אך מאידך אסור להסתמך על ההנחה שהרפורמה תעבור. הקואליציה חייבת לשאוף לשליטה משמעותית בוועדה לבחירת שופטים כבר בהרכבה הנוכחי.
כבר בחודשים הקרובים יפרשו מבית המשפט העליון שני שופטים, אחת מהם היא הנשיאה אסתר חיות. די ברוב של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה על מנת לבחור נשיא חדש לעליון שלא לפי שיטת הסניורטי, ובכך להגדיל באופן אפקטיבי את הרוב השמרני בוועדה ל-6 מתוך 9. רוב כזה אמנם לא יכול לבחור לבדו שופטים לבית המשפט העליון. לשם כך דרושה תמיכה של 7 מתשעת החברים, אולם במצב כזה ניתן בהחלט יהיה להביא לבחירת שופטים ראויים במידה רבה.
כזכור, בוועדה לבחירת שופטים יושבים תשעה חברים. שלושה שופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שני נציגי הכנסת ושני נציגי הממשלה. מבט מפוכח על ההתרחשויות בבחירות ללשכה, שתתקיימנה ממש בשבוע הבא, לא נותן מקום לאופטימיות גדולה. במקרה הטוב תבחר המועצה הארצית הבאה חבר אחת ימני-שמרן לוועדה. בחירה של שני חברים כאלו נראית כרגע כמו פנטזיה רחוקה. לכן, בכדי להשיג רוב ימני-שמרני של חמישה חברים מתוך תשעה אסור לקואליציה להיכנע לאיומי האופוזיציה. עליה לוודא ששני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים יבואו מתוך שורות הקואליציה ויהיו בעלי עמדות ימניות-שמרניות מובהקות. רק כך ייפתח הפתח לסיכוי מסוים לשינוי כבר בקדנציה הנוכחית.
אולם, לצורך כך הקואליציה חייבת לקרוא את כל חבריה לסדר. לא יתכן שהאופוזיציה, על כל המחלוקות והשנאות שבין מרכיביה, מסוגלת להתאחד סביב מועמדותה של חברת כנסת אחת, קארין אלהרר, ואילו מספר המתמודדים מטעם הקואליציה עומד הבוקר על שמונה. כל מספר מועמדים גדול מ-2 יביא כמעט בוודאות לבחירתה של ח"כ אלהרר לוועדה לבחירת שופטים. אלהרר עצמה היא ודאי ח"כית טובה וחברה ראויה בוועדה, אך משמעות בחירתה המיידית היא המשך שליטתו של בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים. זה הדבר שבו מעוניינת הקואליציה? זאת המטרה אליה חותר ראש הממשלה בנימין נתניהו?
