לפחות ארבעה ח"כים מהקואליציה הצביעו היום (ה') בצהריים בעד בחירת ח"כ קארין אלהרר לוועדה לבחירת שופטים. במליאה נכחו 52 חברי כנסת מהאופוזיציה, אך למרות זאת מספר הקולות שקיבלה אלהרר עמד על 56. המשמעות היא שעבור לפחות ארבעה חברי כנסת מספסלי הקואליציה – המשך המשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה על הרפורמה המשפטית חשוב יותר מאשר השאיפה לשלוט בוועדה לבחירת שופטים.
לא מדובר באירוע זניח אלא בדרמה בעלת משמעויות רוחב. מוסכמה ברורה היא שללא רוב יציב של לפחות 61 חברי כנסת לא תוכל הקואליציה להעביר את הרפורמה המשפטית. אמנם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אושר ברוב קטן הרבה יותר, אך כיום ברור שחוקי יסוד מחוקקים ומתקנים ברוב מוחלט, של 61 חברי כנסת לפחות. בין היתר על מנת להימנע ככל הניתן מטענות להליך חקיקה בעייתי שתעלינה בבג"ץ.
אם מבין 64 חברי הקואליציה ישנם לפחות ארבעה חברים שתמיכתם ברפורמה, ורצונם לראות שינוי דרמטי במערכת המשפט, אינם כה יציבים, אלו חדשות רעות מאוד לכל מי שרוצה לראות את הרפורמה מאושרת בקרוב. אולם, בין אם נאהב את התוצאות ובין אם לאו, חייבים להתייחס לעובדות כהוויתן. אם לקואליציה אין באמת רוב יציב לאישור הרפורמה כעת, יש להיערך מחדש ולסמן יעדים ברי השגה. לא להסתער שוב ושוב לעבר היעד המבוצר, להתרסק אל הגדרות, לאבד לוחמים, אך לדבוק במטרה ללא פשרות. אין טעם בהשמעת הכרזות על "רוב ברור לקואליציה", אם ברגע האמת מאחורי הפרגוד מתברר שהקואליציה הזו איננה יציבה באמת. גם אם הציבור הישראלי תומך ברפורמה, עדיין נדרש לה רוב פרלמנטרי, והאמת הכואבת בנוגע אליו נחשפה הערב דווקא בהצבעה החשאית.
האם משמעות הדברים היא שכעת על הימין לסגת מכל העניין ולהכריז על מותה של הרפורמה? לאו דווקא. באופן מעט משונה דווקא העובדה שאלהרר נבחרה והשיחות בבית הנשיא לא יתפוצצו מאפשרת לקואליציה מרחב תמרון. ניתן להציב יעדים ברי השגה ולנסות לגבש סביבן הסכמות גם עם חלקים מהאופוזיציה. זה לא יהיה קל, אבל חובה לגייס לשם כך את הנחישות הנדרשת. אחרת באמת לא תהיה סיבה להמשך קיומה של הקואליציה הנוכחית.