הטעות הראשונה שעשיתי היא שנפלתי לאייפון. למה זה קרה? כי אני בן אדם חסר חוט שדרה, מושפעת חברתית, נטולת אופי, סתומה עם תעודות, זה למה. כולם הזהירו אותי. כולם התריעו שלהיכנס לאפל זה כמו חתונה קתולית. "הם ישאירו אותך עגונה עם ה־icloud וה־itunes שלהם", אמר לי אחד הקולגות, ואכן – הכול קרה.
אייפון זה דרעק. אומנם דרעק מעוצב בקפידה עם מצלמה של השמחות והרבה שופוני, אבל דרעק בשביל בחורה עממית שכמותי, שמה היא צריכה מסלולרי בסך הכול? להקליט שיחות ולהעביר בקלות תמונות למחשב. פרוצדורה פשוטה בכל טלפון אחר שהיה לי עד היום, עד שנפלתי לאייפון ומצאתי את עצמי משלמת יותר מדי כסף לטכנאי עם יותר מדי בושם כדי שיעשה לי את זה.
כולם נשמעו סוחרי סמים בפוטנציה, וכשהטלפון לא הפסיק לצלצל גם בשבת (כי כמובן שכחתי לעדכן שאני דתייה), הבנתי שיותר משנפלתי לאייפון, נפלתי לעולם התחתון של רוכשי היד השנייה
יום אחד נפל דבר והחלטתי שאני והאייפון מתגרשים. פרסמתי הודעה בקבוצות של היישוב – אין תגובה. יבש גלעד. איש לא התעניין במכשיר המאוד שמור שלי, נראה שכולם כבר למדו את הלקח עוד באייפון X. אבל ציפור לחשה לי שבקהילות אחרות בארץ מדובר במוצר די מבוקש והציעה שאנסה למכור אותו ביד 2. אז נכנסתי לאתר. הדבר האחרון שמכרתי שם היה הדירה שלי, ומתברר שמאז הוא גדל והתפתח.
בסך הכול מדובר באתר די נוח שאפשר למכור בו הכול, עניין מעורר תהיות כשלעצמו. מי המשוגע שמוכן לנסוע לקריית־מוצקין בשביל פאזלים?
איך שנכנסים לשם, הדבר הראשון שרואים הוא את מאיה ורטהיימר. ג'ינג'ית מהאינסטגרם עם עודף מגניבות, ואפשר לטעות ולחשוב שכך גם ייראו הרוכשים הפוטנציאליים שלכם, אך לא ולא. כבר בהתחלה עושים לך הכנה נפשית, שותלים רמיזות. איך שתתחילי לנסח מודעה תופיע לך הודעת אזהרה מהונאות. כשהזנתי את פרטי המודעה טרחו ליידע אותי שאיני מיוחדת, ובאתר מוצעים למכירה בערך 300 מכשירים כמו שלי. בהמשך, כדי שגם הם ירוויחו משהו מכל הטקס, הם מנסים להפעיל עלייך טריק פסיכולוגי שבעצם אומר "למה לך להוריד את המחיר אם אפשר לשלם לנו על הבלטת המודעה ולמכור אותה במחיר שרצית?". למה? כי זה שקר! אם לא אמכור את האייפון הפסדתי את הכסף של ההבלטה, זה למה. אז העליתי מודעה של קמצנים, ואחר כך כמובן מיהרתי לראות איך היא נראית באתר, שזה פתטי בערך כמו לשמוע הודעה קולית של עצמי. תחילה הופיעו המודעות המודגשות של אלה ששילמו ואחר כך הגיעו המודעות האפרוריות, עם הריח של העוני.
בכל אופן, אני האמנתי במודעה שלי. אבל האתר קצת פחות. הוא טען שאם אוסיף עוד תמונות והרוכש הפוטנציאלי יוכל להתרשם מהמוצר לעומק, אוכל להגדיל את החשיפה. אז התחלתי לצלם את האייפון שלי מכל מיני זוויות, כאילו הוא איזו נערת אינסטוש משורבבת שפתיים. כדי להוסיף עניין צירפתי גם את המטען. מכיוון שרציתי למכור מהר, החלטתי להוריד את המחיר שלי בכמה מאות שקלים כדי שיפנו אליי. מתברר שעשיתי את טעות חיי. כעבור כמה שעות התחילו להגיע טלפונים מכל מיני טיפוסים משונים שממש לא נשמעו כמו מאיה ורטהיימר. לכולם היה מין טון מאיים כזה שלא היית רוצה לשמוע בפינת רחוב חשוכה, וכל השיחות נשמעו כמו התחלה של תרמית פירמידה. "הלו, זה בקשר לאייפון? תגידי, המחיר סופי? עכשיו אני בא אלייך עם 1,500 במזומן, עכשיו!". והיו גם כל מיני שאלות מוזרות: "כמה הבריאות של הסוללה?"; "יש לו עדיין אחריות?"; "הוא נפל פעם לאסלה? נשכב על רימון תחת אש? השתתף במבצע סבנה?".
ממתי לסוללה יש בריאות? בחיים לא שמעתי על דבר כזה. ומה התביעה הזאת לאחריות, מה אני, יבואן? אתם קונים מכשיר יד שנייה כי התקמצנתם על מכשיר חדש, למה שלא תנמיכו ציפיות? כולם נשמעו סוחרי סמים בפוטנציה, וכשהטלפון לא הפסיק לצלצל גם בשבת (כי כמובן שכחתי לעדכן שאני דתייה), הבנתי שיותר משנפלתי לאייפון, נפלתי לעולם התחתון של רוכשי היד השנייה.
זה העניין עם ישראלים, כנראה. ברגע שאת יורדת מתחת למחיר השוק, את אוטומטית מזמנת אלייך אנשים של "פה חשדתי". והחלק הכי מעצבן הוא שהם אלה שחושדים בך. ובא לך להגיד להם הלו, תסתכלו בתמונה שלי בוואטסאפ, זה אלף בית של סטוקינג. מה אתם רואים שם? אישה נורמטיבית וחסרת חוט שדרה שנפלה לאייפון. אין פה עוקץ. אין פה אייטם לאדווה דדון. סתם אישה בעולם שרוצה להרוויח כסף על טעות. סתם אישה בעולם שמנסה להתגרש מאייפון.
rachelm@makorrishon.co.il
