יום ראשון, מרץ 9, 2025 | ט׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

יאיר שרקי

כתב בחדשות 12

הוועדה לבחירת שופטים: נתניהו רצה לא לנצח – וחטף תבוסה משפילה

הקרע בתוך הקואליציה והתנהלות פוליטית כושלת העניקו ללפיד וגנץ את כל מה שדרשו. ובכל זאת הודיעו השניים על השעיית השיחות בבית הנשיא. למה, בעצם?

מתחת לכל הקונספירציות הפוליטיות, לסימון המורדים ולחשבונות של הפוך על הפוך, מסתתרת מציאות מביכה: הקואליציה, שנהנית מיתרון של שמונה ח"כים, הייתה יכולה למנות שני נציגים מטעמה לוועדה לבחירת שופטים, אך בפועל האופוזיציה מינתה נציגה והיא לא.

אם נלך לדימוי מעולם הכדורגל: הוויכוח בין נתניהו ללוין היה בשאלה אם לרשום ניצחון 2:0 שישפיל את האופוזיציה, כפי שרצה שר המשפטים, או 1:1 סולידי, כפי שהעדיף נתניהו. ההחלטה הייתה להתפשר על 0:0, שיחייב משחק חוזר בעוד חודש, אבל התוצאה הסופית הייתה 1:0 לאופוזיציה, בגלל חמישה שחקנים לפחות שערקו לקבוצה היריבה. יש נטייה לייחס לנתניהו ערמומיות יתר, ואכן בטווח הקצר, מבין הברירות הרעות שהיו לו, זו לא הגרועה ביותר. אבל זה לא היה גול עצמי מכוון.

ראש הממשלה הגיע לכנסת במטרה לא לנצח. לא את האופוזיציה, כדי לא להדליק את המחאה, לערער את הכלכלה ולחסום את דרכו לבית הלבן; וגם לא את יריב לוין וחבריו, כדי שתישאר לו קואליציה. אבל יש הבדל בין לא לנצח ובין להפסיד. וזה היה הפסד עם השפלה כפולה. הרחובות לא בערו בסוף היום, השקל התאושש ולוין לא התפטר, אבל נחשף שלרפורמה אין רוב בכנסת, שכל מהלך חקיקה חד־צדדי יסחרר את הכלכלה, וגם שהלחץ והתסכול מימין רק יתגברו.

שר המשפטים, מתברר, מתעניין בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הרבה יותר משהוא מוכן להודות. כדי לשמור את האפשרות לרוב שמרני בוועדה סירב לוין לתת לאופוזיציה נציג עד שיתברר מה יעלה בגורל הבחירות ללשכת עורכי הדין בשבוע הבא. אם אפי נוה ינצח שם, הוא חשב, המוטיבציה של הקואליציה למנות שני נציגים מטעמה תהיה בשיא. אם יהיה זה בכר, ממילא אין טעם להתעקש על שני נציגים כי לשופטים ולעורכי הדין יש רוב. כדי להרוויח זמן מצא שמחה רוטמן סעיף נשכח בתקנון שלפיו הצבעה גורפת נגד כל המועמדים תביא לדחיית הבחירות בחודש. טלי גוטליב הייתה רק תירוץ. במקום להתעלם מהמועמדת הסוררת, שלא הייתה נבחרת בהצבעה חשאית, נתניהו נכנס לסחרור. הוא הזמין אותה ללשכתו וצעק עליה, רק כדי לראות אותה שורפת אותו בשרשרת ראיונות בכלי התקשורת. הפארסה נמשכה בצעקות בסיעת הליכוד. לוין, שבדרך כלל פותר לנתניהו את העניינים האלה, רק ליבה את המצוקה ואת החרדה מתרחיש הבחירה הדמיוני בגוטליב. האינטרס שלו כבר לא זהה לזה של ראש הממשלה.

כשעוד ניסה לשכנע את חבריו לתמוך במועמד לכל צד, העלה נתניהו הצעה: אם האופוזיציה לא תתכנס להבנות עם הקואליציה עד סוף הקיץ, הוא יקדם חקיקה חד־צדדית של הנושאים שכבר לא באמת במחלוקת. הנחת העבודה שלו הייתה שאחרי חודשים של הדלפות על הסכמות בנוגע לחוק היועמ"שים וצמצום עילת הסבירות, חקיקה כזאת לא תבעיר את המחאה. הבורסה והתנועות החדות של השקל הבהירו שכל מהלך חד־צדדי יערער את הכלכלה, גם אם הכול מסכימים שהמהלכים אינם קץ הדמוקרטיה אלא דווקא גרסה משופרת שלה. לא במקרה האיום הזה נעדר מכל מסריו הפומביים של נתניהו אחרי ההפסד.

מחנה לוין כופף את נתניהו במחצית, אבל הניצחון בסוף המשחק היה של קבוצה קטנה ואלמונית בתוך הליכוד: ארבעה־חמישה חברים שזועמים על לוין, מיואשים מנתניהו, ואינם מוכנים לשמוע עוד על הרפורמה. מאחורי הפרגוד היה להם קל, השאלה היא אם יעמדו בלחץ גם בהצבעה גלויה.

 

הזעם בצד המנצח מגוחך ומלאכותי. לפיד וגנץ קיבלו את כל מה שדרשו, אך הודיעו על השעיית השיחות. למה בעצם? הרי הנציגה שלהם נבחרה, ודווקא הקואליציה לא מיוצגת כרגע. שיחות רשמיות ממילא לא התקיימו כמה שבועות, ואלו שאינן רשמיות ימשיכו גם בחודש הקרוב. זהו סוג של פשרה בין לפיד, שטען שאי כינוס הוועדה הוא עילה מספיקה לפיצוץ השיחות, ובין גנץ, שהציב כתנאי רק את עצם הקמת הוועדה.

האינטרס הפוליטי של האופוזיציה היה להפסיד ולהבעיר את הרחובות. אלא שגם אגף הכאוס שם התיישר למשמעת האופוזיציונית, ובעצם גילה אחריות וענייניות. ההצבעה חשאית, אבל מכיוון שכל טופס כלל ארבע קטגוריות – שופטים, דיינים, קאדים וקאדים־מד'הב (לעדה הדרוזית) – אפשר לקבל מושג כללי מאיזה מחנה הגיע כל טופס. אדם שנכח בספירת הקולות התרשם מתופעה משונה, כמה טפסים זהים בעלי הצבעה ייחודית: תמיכה במועמד האופוזיציה בוועדה למינוי קאדים־מד'הב חאמד עמאר, תמיכה במועמדת האופוזיציה בוועדה למינוי דיינים פנינה תמנו־שטה, אך הצבעה נגד המועמדים טיבי ועבאס שהתמודדו לוועדה למינוי קאדים, והדובדבן: בשופטים סימון כפול – גם לאלהרר וגם לגוטליב. אלו הטפסים של ליברמן ואנשיו, שאכן תמכו בגוטליב מתוך תקווה לזרוע מהומה בקואליציה, אבל בניגוד לחלק מהספקולציות לא הבריזו לאלהרר.

אחד מחברי הכנסת של ישראל ביתנו עזב את המשכן בדמעות: אילו היה מצביע נגד אלהרר ולא בעד, המדינה הייתה סוערת. איווט ליברמן עשה אומנם ככל יכולתו להכשיל את השיחות בתחילת השבוע, כשבישר לציבור על הסכמות שיחזירו את דרעי לממשלה. אבל מאחורי הפרגוד הוא התיישר למשמעת האופוזיציונית. כנראה הוא לא היה שותף סוד לגיוס עריקי הקואליציה.

המורדים עצמם נשארים בצל, אבל רבים חולקים את הקרדיט על גיוסם: ביש עתיד מצביעים על מירב בן־ארי, במחנה הממלכתי על גנץ וטרופר, שנתפסו במליאה בכמה התלחששויות בולטות ואף ידעו להצביע תוך כדי ההצבעה על סיכויים להפתעה, וכמובן גם זאב אלקין, המומחה להצבעות חשאיות בכנסת, שנקב במספר של חמישה עריקים עוד בטרם פורסמו התוצאות. בתור מפעילי סוכנים, אנשי האופוזיציה לא נוהגים חשאיות מספקת באלו שחצו את הקווים, אבל זו לא רק רשלנות או יוהרת מנצחים: התדרוכים, המורדים, המרירות והחשדנות שוטפים עכשיו את הקואליציה. המסע להדברת המורדים רק מרחיב את המעגל.

 

כשאתה חייב מיליון שקל לבנק, גורסת בדיחה מוכרת, אתה לא ישן בלילה; כשאתה חייב מיליארד שקל אתה ישן מצוין, ומנהל הבנק הוא זה שלא נרדם. המצב בגיוס החרדים דומה. עריק בודד נמלט מהמשטרה הצבאית, אבל מגזר שלם – המשטרה הצבאית היא זו שנמלטת ממנו. בסוף החודש הפטור לחרדים יהפוך ללא חוקי. חוק הגיוס בוטל בבג"ץ ב־2017 ומאז הוארך בידי השופטים 15 פעמים, לבקשת הממשלות שלא הצליחו למצוא רגע של יציבות פוליטית כדי להעביר חוק חדש. הבעיה היא שהחוק הזה, שאושר לפני עשור ומאז מוארך שוב ושוב, תקף עד סוף החודש. לאחר מכן, גם אם בג"ץ ירצה, כבר אין חוק להאריך ואין בסיס להמשך הפטור. לכאורה נציגי המגזר אמורים להיות אחוזי תבהלה מכך שכל צעיריו עלולים להיות משתמטי גיוס החל בעוד שבועיים. אבל הם דווקא נראו רגועים השבוע בדיונים בלשכת ראש הממשלה. מי שדואגים הם ראשי מערכת הביטחון, ששוברים את הראש כיצד להציל את החרדים מעצמם.

יש כמה פתרונות משפטיים. בג"ץ דורש תשובות עד יום שלישי, אבל החרדים יודעים ששום שופט לא ישלח את כולם לבקו"ם, ולכן לא מזדרזים. בהתחלה הם דווקא לחצו: האדמו"רים דרשו חוק גיוס כחלק מחבילת החוקים שעברה בטרם השבעת הממשלה. נתניהו שכנע אותם לדחות את החוק למושב הקיץ, עד אבל הבטיח שיאשר אותו לפני התקציב. ערב התקציב הוא שכנע אותם לדחייה נוספת, עד סוף הקיץ. עכשיו הוא מבקש דחייה לחורף הבא. דחיינותו אומנותו, ולהם אין ברירה. הם הצהירו על תחילת הליכים מיד כדי לצאת ידי חובה, אבל מודים ששקט תעשייתי עד החורף דווקא יהיה נוח יותר. אלא שהכישלון בהצבעה על נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים והסדקים בקואליציה מעוררים שם חשיבה מחדש: דחייה לחורף קונה זמן ושקט, אבל יש גם סיכון, נוכח התנהלותה הכושלת השבוע, שגם הנהלת הבנק תתחלף.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.