ההצבעה לנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים הוכיחה שאין כעת היתכנות לשינוי מערכת המשפט. עדיף להקפיא את התוכנית מאשר להסכים לפשרה שתעניק הכשר ימני למגרעות המערכת
כמו קרן שמש המגיחה לרגע מבין העננים ביום חורף סגרירי, האמת המרה של הקואליציה הנוכחית הרימה שלשום את ראשה, והעניקה לכולנו הצצה אל מעבר להצהרות מלאות הפאתוס. גם בקואליציית החלומות של הימין, זו שהקימה ממשלת ימין "על מלא", אין רוב לתיקון יסודי ומעמיק של מערכת השלטון במדינת ישראל. הפרגוד שהסתיר את חברי הכנסת בעת שהצביעו ובחרו את נציגי הרשות המחוקקת בוועדה לבחירת שופטים חשף את קואליציית נתניהו במערומיה.
זו קואליציה שאינה מצליחה להתאחד אפילו סביב ההחלטה לא להחליט, ומפסידה גם בהצבעה פשוטה שנועדה להכשיל לפי שעה את בחירתה של ח"כ קארין אלהרר לוועדה. כעת כבר ברור שמי שאינם מאפשרים את התיקון הנדרש, מי שהרפורמה המשפטית לא אושרה בגללם עד היום וספק רב אם תאושר בכלל, אינם חברי הכנסת של האופוזיציה אלא של הקואליציה. הם אינם מסוגלים לאזור בתוכם את הכוחות לשינוי עומק, שיחזיר את מערכת המשפט למקומה הנכון במארג השלטוני.
כל שינוי הוא מפחיד. לא קל לאתגר את ההסדרים הבסיסיים ביותר של מבנה המשטר בשלושת העשורים האחרונים. התרגלנו להתייחס לכך שמערכת המשפט מנהלת את חיינו כמו שאנו מתייחסים למזג האוויר; משהו שכולם מדברים עליו כל הזמן, מתאוננים בלי סוף, אך נמנעים מלעשות מעשה מחשש שהוא בלתי אפשרי. קל להתלונן על פסיקות בעייתיות והזויות של בתי המשפט, מפחיד להפסיק את היללות ובמקומן להתייצב ולערוך שינויים של ממש.
כבר חודשים יוצאים רבבות להפגין נגד הרפורמה שהם מכנים "ההפיכה המשטרית". הם באמת ובתמים מפחדים מהדמון הזה, שעלול לפי הרגשתם להחריב לחלוטין את חייהם כפי שהכירו אותם עד היום, ולהפוך את ישראל בצעדים מהירים לתיאוקרטיה חשוכה נוסח איראן. אולם עם פרסום תוצאות ההצבעה בכנסת שלשום התברר שהפחד הזה לא מאפיין רק את ספסלי האופוזיציה. היעדר ההבנה של נחיצות הרפורמה והחששות מפניה זלגו גם לספסלי הקואליציה. וממילא, היכולת להעביר את הרפורמה באופן מלא, שמתקן באמת את הטעון תיקון, הולכת ונמוגה.
אחת העצות החשובות ביותר שמשקיעים ותיקים נוהגים לתת לעמיתיהם הצעירים היא לחדד את החושים כדי לא להחמיץ את הרגע שבו צריך "לחתוך הפסדים". הנטייה האנושית היא לנסות להציל השקעות כושלות בכל מחיר, אך התוצאה האופיינית היא כמעט תמיד העמקת ההפסד הכספי. למרבה הצער נדמה שגם הרפורמה הגיעה לרגע הזה. יש להודות בכישלונה ולהניח אותה בצד עד שהימין יהיה בשל להעברתה.
ביממה האחרונה מתחילות להישמע הצעות ל"רפורמה מרוככת" ול"פשרות חד־צדדיות" שנזקן רב מתועלתן. מקורן ברצון הטבעי לחוקק "משהו", כדי לא לסיים את האירוע הדרמטי כל כך בתחושה קשה של כישלון – ממש כמו המשקיע שמתחפר בהשקעתו, ולא מסוגל לחתוך. אסור להיכנע לדחף הזה. עדיף לוותר על הרפורמה מאשר לתת "הכשר" מטעם הימין להסדרים משטריים גרועים שיישארו איתנו עוד עשרות שנים.
