מעט פחות מיומיים נמשכה עדותו של שר האוצר וראש הממשלה לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, בפני אולם מלא מפה לפה בבית המשפט המחוזי בירושלים. העניין המוגבר בעדות נבע ככל הנראה מהשילוב הדרמטי בין משפט לפוליטיקה. לא בכל יום מעיד ראש אופוזיציה במשפטו של ראש ממשלה. אבל דווקא עדות לפיד, שנועדה לחזק את טענת התביעה במשפט שנתניהו פעל בניגוד עניינים מובהק, הדגימה היטב את חולשתן של כמה מהטענות העיקריות בכתב האישום נגד ראש הממשלה.
ראש האופוזיציה הגיע לבית המשפט במטרה לסייע לתביעה להוכיח את הנאמר בשלוש שורות מתוך כתב האישום עב הכרס, הנוגעות לתיק 1000 ("פרשת המתנות"). לפי כתב האישום, איש העסקים עתיר ההון ארנון מילצ'ן פנה בשנת 2013 לשני ידידיו הנכבדים, האחד ראש הממשלה והשני שר האוצר, ובפיו טענה זהה: מדינת ישראל מעניקה פטור ממס לתושבים חוזרים למשך עשר שנים, במטרה למשוך ישראלים עשירים בחו"ל לשוב לארץ ולקבוע כאן את ביתם, אבל פטור של עשר שנים איננו מספיק – ונכון לנצל את האפשרות שקבועה בחוק ולקבוע כי בתנאים מסוימים הפטור יוארך מעשור אחד לשניים. מילצ'ן נימק את הטענה באינטרס של מדינת ישראל, אך שני ידידיו ידעו היטב שיש לו בכך עניין אישי. הוא עצמו היה אז תושב חוזר, ונערך לפקיעת ההטבות שהיה זכאי להן.
תחילה פנה מילצ'ן לידידו, שר האוצר דאז יאיר לפיד, במהלך ארוחת ערב משותפת. השניים סיכמו לקיים בנושא פגישה מסודרת. הפגישה נערכה במשרדו הביתי של לפיד, והשתתפו בה גם עו"ד פיני רובין, מבכירי עורכי הדין בתחום המיסוי בישראל, וכן היועצת המקצועית של לפיד, רותם וולף. בפגישה הציגו מילצ'ן ורובין את טענתם בפירוט בפני השר והיועצת, ואלו הבטיחו לבדוק את הנושא. וולף אכן פנתה לדרגים המקצועיים ברשות המיסים במשרד האוצר, ולאחר ששמעה על התנגדותם דיווחה על כך ללפיד. שר האוצר התקשר למילצ'ן והודיע לו שלא יקדם את הנושא.
במקביל, מספר לפיד, פנה אליו גם ראש הממשלה נתניהו בנושא, פעם אחת במהלך פגישה שגרתית במעון הרשמי בבלפור, ופעם אחרת בכניסה לישיבת קבינט. לכאורה המעשה חמור מאוד: ראש הממשלה פונה לשר האוצר, במטרה לסייע כלכלית לחבר משותף שהוא מקבל ממנו מתנות רבות באופן קבוע. אולם כאשר שומעים את תיאור השיחות הללו בפי לפיד עצמו בעדותו בבית המשפט, כל האירוע נצבע בצבע שונה.
"בפעם הראשונה הוא שאל אותי: 'מילצ'ן דיבר איתך על החוק?', ואני אמרתי: 'זה לא נראה לי'", סיפר לפיד על שיחתו עם נתניהו במעון הרשמי. "הוא אמר לי: 'למה? זה חוק טוב, חוק טוב'. אבל זה היה מאוד אגבי. הפעם השנייה הייתה דומה. פחות או יותר אותו הטקסט". בהמשך העדות, כשהתבקש להיזכר בפרטים המדויקים של שתי הפגישות הללו, הוא התקשה לעשות זאת ונימוקו עמו: בזמן אמת לא היה מדובר מבחינתו בשיחה משמעותית, ולכן הפרטים לא נחרתו בזיכרונו.
את הדברים הללו ניצל סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, כדי להרחיב את הסדק בגרסת העד ולטעון שייתכן ששתי האפיזודות שתיאר לפיד לא התרחשו כלל. חדד ציין כי בעדותו במשטרה אמר לפיד ששתי הפגישות היו במעון ראש הממשלה, ואילו השבוע הזכיר פגישה במעון ועוד שיחה אחת בכניסה לישיבת הקבינט. "יש דרך אחת להסביר את ההתגלות", הוא הטיח בעד, "ראית שמה לעשות, אין ביומן פגישות בבלפור בשנת 2013, ולכן היה צריך להזיז את הפגישות".
לפיד הכחיש. חדד התעקש ואמר שאין תיעוד המאשר את דבר קיומן של הפגישות, ולפי הרישומים הן כלל לא יכלו להתקיים במועדים שבהם נקב לפיד. "אתה שואל אותי איפה הוא דיבר איתי", ענה לפיד, ותקף את חדד בחזרה: "אני יודע דבר אחד, ראש הממשלה דיבר איתי פעמיים ואמר לי 'זה חוק טוב, זה חוק טוב'. מה שחשוב זה מה שנאמר".
האם השופטים יאמינו ללפיד או לא – נגלה בהכרעת הדין. כבר כעת ברור שגם לפי עדותו של לפיד עצמו, הסיפור על התערבות דרמטית מצד ראש הממשלה נתניהו בנושא שהוא מצוי בו בניגוד עניינים יצא מפרופורציות, ונופח בכתב האישום הרבה מעבר לממדיו הטבעיים, תחת הכותרת "מעשה של הפרת אמונים". כפי שכבר קרה לא פעם במשפט הזה, גם המעשים שנשמעים בכתב האישום פליליים מאוד מצטיירים אחרת בעקבות שמיעת העדויות שנועדו להוכיח אותם.
