בניין החממה הטכנולוגית Nature Growth שנחנך השבוע בשדרות עדיין לא הושלם, אבל עם קצת דמיון אפשר כבר לראות את החזון מתחיל להתגשם. לפני שנה היה הבניין הזה בלב שדרות, ששימש בעבר הרחוק כבית העם, נטוש ומלא בעשרות יונים. משרד הנגב והגליל ועיריית שדרות השקיעו 3.8 מיליון ש"ח בשיפוץ המקום, ובספטמבר הקרוב אמורות להיכנס למבנה חברות האגריטק הראשונות שאמורות לפתח פתרונות של חקלאות מתקדמת בעידן של משבר אקלים. מנכ"ל החממה, אורן היימן, מספר על 15 חברות אגריטק שאמורות לפעול בחממה בו זמנית למשך תקופה שבין שנה עד שלוש שנים, כאשר היעד של מנהלי החממה הוא להגיע ל־80 חברות שיתפתחו בה בשמונה השנים הקרובות.
מול המבנה של החממה הטכנולוגית החדשה נפתח לפני פחות משנה, בבניין העירייה הישן, מתחם "סיטי הול" – מרכז העסקים וההייטק של שדרות. את הבניין כבר מאיישת חברת קווליטסט, המתמחה בבדיקות תוכנה ואבטחת איכות. תוך פחות משנתיים הכשירה החברה 200 בודקי תוכנה בתוכנית הכשרות ייעודית. 50 מתוך המוכשרים מצאו עבודה בקווליטיס, ועוד עשרות נוספים בחברות הייטק אחרות.
השר ניר ברקת: "ליזמים ישראלים יש סיבה טובה לבוא לנגב. יש דברים שאפשר לפתח רק כאן, ולא בתל־אביב או בירושלים"
שני הבניינים הללו היו תפאורה הולמת לוועידת שדרות לכלכלה שהתקיימה ביום שלישי בעיר. הוועידה עצמה התקיימה בבניין שבעבר שכן בו קולנוע חן, ונחנך לאחרונה כאולם הכנסים החדש של העירייה. "המטרה היא לחדש פה כל בניין שמתרוקן", הסביר לי ראש עיריית שדרות אלון דוידי בסיור הקצר שקיימנו בין מושבי הוועידה. "זו לא חוכמה להראות רק את השכונות החדשות של העיר. האזור הזה, שהיה החצר האחורית של שדרות, מתמלא עכשיו בפאבים, מעונות סטודנטים וחברות הייטק".
מאות תעשיינים, בעלי עסקים, חברות הייטק ויזמים השתתפו השבוע בוועידה, הראשונה מסוגה, שהופקה על ידי עיריית שדרות בשיתוף לשכת המסחר ירושלים, ומעוף. אחת ממטרות הוועידה הייתה למצב את שדרות ואת אזור העוטף כמרכז כלכלי משמעותי המתפתח בעשור האחרון. "איזה כיף לקיים פה ועידה על כלכלה ולא על טילים ועל ביטחון", הכריזה המנחה עמליה דואק, הכתבת הכלכלית של חדשות 12. ראש העיר דוידי הזכיר שעד לא מזמן הייתה שדרות מזוהה בעיקר עם כנס שדרות לחברה. אחרי שהכנס המוכר נדד לפני שנה למכללת קיי בבאר־שבע, דוידי מקווה למתג את העיר שלו מחדש עם מסורת של ועידה כלכלית. בדבריו בוועידה הוא הזכיר לכולם את יתרונות האזור – המרחק הקצר ממרכז הארץ, הטבות המס, ההנחה בארנונה וההון האנושי. "כל אלו מובילים לכך ששדרות היא עיר עם עוגן כלכלי משמעותי, ונשמח מאוד לראות יזמים נוספים שמצטרפים אלינו".
המושב הראשון של הוועידה עסק בין השאר בשאלה איך מביאים את ההייטק ממרכז הארץ לפריפריה. אריה צ'רנוברוב, סמנכ"ל בכיר בחברת אלביט מערכות שפועלת בשדרות כבר ארבעים שנה, סיפר שכשהחברה החליטה להקים בעיר מרכז טכנולוגי ולא רק קו ייצור, היא נאלצה בתחילה לייבא לשדרות חמישים עובדים מהמרכז של החברה ברחובות. כיום, 80% מתוך 220 העובדים של אלביט בשדרות מתגוררים מאשדוד ודרומה. ועדיין, כדי לפתח הייטק לא מספיק שחברה מסוימת תעשה מהלך עצמאי, אמר צ'רנוברוב. "צריכים גם לייצר סביבה נכונה. הצעירים מחפשים לעבוד בפארק הייטק. אנחנו מעסיקים סטודנטים רבים מבאר־שבע, אבל כשהם מסיימים הם לא נשארים פה. צריך לייצר סביבת הייטק דומה לזו שהם מקבלים במרכז הארץ".
יגאל ברכה, מנהל האגף לפיתוח כלכלי־תעסוקתי בשדרות, סיפר על המאמצים שהעירייה משקיעה בקידום תעסוקה איכותית לבני העיר. "עד לא מזמן סייענו רק בהכוונה ובמלגות תוך כדי הלימודים, אבל אז הבנו שללא יצירת תעסוקה איכותית באזור, תהיה בריחה של צעירים או שאיכות החיים תיפגע משמעותית". בשנה האחרונה קידם האגף של ברכה 15 הכשרות בתחומי הייטק, שבהן הוכשרו מעל 200 תלמידים, ונתוני ההשמה עומדים על 60%. "החלום שלי הוא שבעוד עשר שנים יסגרו את האגף שלי כי לא יהיה בו צורך", אמר ברכה.
הלוויין יזהה דליפות
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת דיבר על הצורך לבסס את התעשייה העתידית בישראל על היתרון היחסי של כל אזור. הוא סיפר על עבודת מטה נרחבת שנעשית במשרדו, שבה מפותחים קלסתרים עסקיים לאזורים שונים בארץ, על פי מודל שפיתח פרופ' מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד. לפי התוכנית, התעשייה העתידית בנגב תתמקד בתחום הדזרטק, טכנולוגיות המדבר. "הטפטפות הרי הומצאו כאן בנגב", הזכיר ברקת. "באותה מידה אפשר לעסוק בנגב גם בפיתוח מזון ואנרגיה בתנאים מדבריים. שר הכלכלה ההודי שמע על הדזרטק, והעיניים שלו נפתחו. חצי מההודים חיים בתנאי מדבר, ויש לנו המון מה להציע להם. גם 40 מיליון איש במרוקו מאוד מעוניינים בטכנולוגיה הישראלית. יש ליזמים ישראלים סיבה טובה לבוא לנגב", סיכם ברקת. "יש דברים שאפשר לפתח רק כאן, ולא בתל־אביב או בירושלים".
בהפסקה שבין מושבי הוועידה פגשתי את סיוון כהן־שחרי, שמנהלת כבר שלוש שנים קהילת חדשנות בשם דזרטק, שנועדה לקדם בפועל את הטכנולוגיות המדבריות באמצעות יצירת חיבורים והזדמנויות בין חברות הסטארטאפ, היזמים, מרכזי המחקר והפיתוח והחקלאים. הקהילה היא גוף ללא כוונת רווח שפועלת מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
מתברר שכבר כעת יש בישראל יותר מ־90 חברות סטארטאפ בתחום הטכנולוגיות המדבריות. מטרת קהילת הדזרטק היא לזהות מי הם בעלי האתגרים שנדרשים לטכנולוגיות החדשות, לקיים מולם אפיון צרכים ולמצוא להם את הפתרונות הטכנולוגיים הרלוונטיים. כשאני מבקש דוגמאות, כהן־שחרי מספרת על חברת אסטרה, שנולדה באוניברסיטת בן־גוריון ופיתחה טכנולוגיה לזיהוי דליפות במערכות השקיה באמצעות צילומי לוויין. חברה אחרת בשם DOTS, שנולדה גם היא באוניברסיטת בן־גוריון, פיתחה סנסור המזהה את כמות הדשן בתוך הקרקע, ומונע זיהום שעלול להיווצר מדישון מופרז. החברה מקיימת כעת ניסויים אצל חקלאי במושב אוהד שמגדל עגבניות. "הנגב הוא אקו־סיסטם קטן, מגובש ונגיש", מסכמת כהן־שחרי. "חברות מכל העולם יכולות למצוא בו ביום אחד של
