באיחור של שבועיים סיפק אמש ראש הממשלה את ההסבר למיעוט המשתתפים בעצרת היובל לשחרור יו"ש בגוש עציון: לא רק שופט העליון ניל הנדל הדיר רגליו ממנה, גם המתנחלים עצמם נעדרו בהמוניהם, במחאה תת־הכרתית. רבים מהם קצו בפער הכרוני בין הרטוריקה הגבוהה של נתניהו בענייני יו"ש ובין קטנות המעשה. יש להם תחושה שהוא מזלזל באינטליגנציה שלהם, וגם – בשפת הרחוב – עושה עליהם סיבוב.
שלשום טפטפו אנשי ראש הממשלה ל'ידיעות אחרונות' ש"נתניהו החליט לאשר בניית אלפי יחידות דיור בגושי ההתיישבות", במאמץ להרשים עמוקות את אוהדיו בימין, אבל אתמול הוא העביר למנהל האזרחי תוכניות בינוי דלות מאוד לרבעון הקרוב, רובן המכריע ממוחזרות. לדוגמא: 250 חדרים עתידיים בדיור מוגן באלקנה מוצגים בתוכניות כ־250 יחידות דיור.
למעשה נתניהו העניק היתרי בנייה מידיים ל־700 יחידות דיור בלבד, מתוכן 300 היחידות המפורסמות בבית־אל, שעוד ייכנסו לספר השיאים של גינס כמפעל מִחזור לתפארת. נתניהו אישר אותן בהסכם האולפנה המפורסם כבר לפני חמש שנים, אבל עד היום לא הונחה שם ולו לבנה אחת. בשעה טובה הוא מקדם סוף־סוף את התוכניות לפיתוח נגוהות, מגרון ועמיחי, אך דוחף למגירה תוכניות חיוניות לא פחות שראשי המתיישבים הכינו לו במסגרת ההבנות המפורשות איתו ועם האמריקנים באביב האחרון – בנייה ללא הגבלה בתוך גבולות היישובים בחו"ש.
נתניהו עצמו הציג בשעתו את ההבנות הללו בכנס חגיגי באודיטוריום של הכנסת, לפני כארבעה חודשים. ציטוט: "אנחנו כינסנו את הקבינט ואנחנו קיבלנו פה־אחד החלטה. אנחנו בונים בכל חלקי יהודה ושומרון… ואנחנו בונים פנימה החוצה. זה אומר שבונים בתוך היישובים כשיש מקום לבנות, ואם צריך להתרחב ויש צורכי קיום, אנחנו בונים בצורה צמודת דופן וגם מתכננים ככה. זה הכלל שקיבלנו. זה דבר שאני חושב נותן לנו הרבה מאוד".
הרבה מאוד? ממש לא. כמעט כמו בתקופת אובמה, ראש הממשלה מגיש כל תוכנית בנייה לאישור אמריקני, והאמריקנים מקצצים בה ללא רחם. האגף המדיני בוושינגטון נשלט עדיין בידי תפיסת העולם הפרו־פלסטינית של הממשל הקודם. אמנם לטראמפ עצמו יש תפיסת עולם אחרת, אבל היא משתנה חדשות לבקרים. כרגע הנשיא נצמד לאיזה "דיל אולטימטיבי" חסר סיכוי בין ישראל לפלסטינים. ראש הממשלה עדיין תולה בנשיא תקוות בעניין האיראני, ולכן ניתנה לאמריקנים התחייבות לדלל את שיווקי הבנייה ביו״ש. הנוסחה העתיקה והמופרכת 'יצהר תמורת בושהר' זוכה אצלו לעדנה.
נתניהו הקשיב בשבועות האחרונים מעט מאוד למתנחלים, והרבה מאוד לאמריקנים. הוא הטיל וטו מוזר על בניית אזורי תעשייה חדשים, ולפי שעה אינו מקצה תקציבים לרענון תשתית הכבישים העמוסה ביהודה, בבנימין ובשומרון. גם בירושלים הוא בקושי בונה.
"אני עושה מה שצריך כדי לשמור על ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ואף אחד, אני מבטיח לכם, לא עשה יותר", אמר ראש הממשלה למתנחלים בכנס הנ"ל. לא נכון. אפילו פרס, רבין, ואהוד ברק עשו יותר. הספקי הבנייה והסלילה בתקופתם היו גדולים מההספקים שלו. אחרי שמונה שנות הקפאה וריסון קשה לראות אותו מדביק את הפער.
