הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות) של הח"כים רוטמן ומלול עברה בשבוע שעבר בוועדת השרים לחקיקה, ועוררה תגובות חריפות. "רב העיר חייב להיות חלק מהקהילה והמקום, וצריך להיות מקובל עליה", התרעמו ראשי ערים החברים במרכז השלטון המקומי. "לא נסכים להכנסת גורם בוחר מבחוץ, חשוב ורם מעלה ככל שיהיה".
"ההצעה הזו היא צעד נוסף בהפיכת כל מוסד הרבנות למפעל סידור ג'ובים של ש"ס", הזהיר השר לשעבר מתן כהנא, והוסיף: "החוק הזה יקטין מאוד את הסיכויים לבחירת רבני עיר מהמגזר הדתי־לאומי".
ההיסטוריה חשובה פה. בעבר מינוי רב עיר נעשה בידי ועדה שמחציתה נציגי הרשות המקומית, רבע ממנה נציגי בתי הכנסת, ורבע נוסף נציגי ראש העיר בהסכמת השר. המנגנון ההוא יצר שיתוק כמעט מוחלט. פעם בגלל בתי כנסת שהגישו עתירות מנהליות לאחר שלא קיבלו זכות לשלוח נציג, ופעם בגלל השר שלא אישר את נציגי ראש העיר אם הרב המוצע לא היה לטעמו. התוצאה הייתה שברשויות רבות כלל לא נבחרו רבנים, ובמקומות שהם נבחרו ההליך נמרח שנים.
מתן כהנא שינה את המצב באמצעות התקנת תקנות. הוועדה שיצר כללה את כל חברי מועצת העיר והמנכ"ל, אשר היו מחצית מהגוף הבוחר. מחצית מהכמות הזו – רבנים ואנשי רוח הנבחרים בידי מליאת הרשות המקומית, ורבע נוסף – נציגי שר הדתות. לשיטה החדשה היו שתי יתרונות: העברת מרכז הכובד לתושבי הרשות, וקיצור ניכר של הליך הבחירה. כך למשל, מצפה־רמון בחרה רב באמצעות התקנות החדשות בתוך שתי ישיבות מליאה בלבד.
מפעל הג'ובים הש"סי הרעבתני לא יכול להסתמך רק על תלות ראש הרשות בשר הפנים, וזקוק לשליטה חזקה יותר בגוף הבוחר
הממשלה התחלפה, ש"ס נהנתה מאוד מהסידור החדש והצליחה למנות בהליך בזק רבנים בארבע רשויות (חצור, גן־יבנה, קריית־ארבע ובית־אל), אבל לטווח הארוך הירושה שקיבלה מכהנא לא התאימה לה. מפעל הג'ובים הש"סי הרעבתני לא יכול להסתמך רק על תלות ראש הרשות בשר הפנים, וזקוק לשליטה חזקה יותר בגוף הבוחר. לש"ס יש מנוף לחץ גדול: היכולת לתקוע את מינוי הרבנים באמצעות אי מינוי ועדת הבחירות, האמונה על עצם הנעת ההליך. המצב שנוצר הוביל את מלכיאלי, דרעי והעסקן דודו עמר, להציע לסמוטריץ' להגיע להבנות בתמורה לשחרור הפקק, כשברקע עומד האיום לשתק כליל את בחירת הרבנים.
ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים הן שעומדות בבסיס הצעת החוק החדשה. על פניו נראה שסמוטריץ' מוכן לבלוע אי אילו צפרדעים בניסוח החוק בתמורה להסכמות על מינויי רבנים מהציונות הדתית. כלומר, לשלם בחיי עולם (חוק בעייתי קבוע) בתמורה לחיי שעה (מינוי רבנים ציוניים בקדנציה שלו).
נתחיל בהרכב הוועדה: מחציתה היא חברי מועצת הרשות ויו"ר המועצה הדתית, רבע ממנה הם נציגי השר, ועליהם יתווספו חברי מועצת הרבנות הראשית. ההבדל בין ההרכב הזה להרכב של כהנא ברור: כרבע מקולות הבוחרים ניטל מהרשות ועובר למועצת הרבנות הראשית.
המבנה הזה בעייתי במיוחד ברשויות קטנות שבהן אין הרבה חברים ברשות המקומית, אפרת למשל. תיאורטית, ההרכב החדש יאפשר לש"ס או לרבנים במועצת הרבנות שאינם רואים בעין יפה מינוי רב ליברלי, לשלוט במינויים גם במקומות כאלה. בציונות הדתית טוענים שהסעיף עתיד לעבור תיקונים ולהחריג רשויות קטנות. בערים הגדולות, טוענים במפלגה, הבעיה חריפה פחות שכן הן ממילא כוללות מגוון רחב של קהילות והזהות המקומית של הרב פחות קריטית, לדעתם, להתאמתו לתפקיד.
סעיף נוסף הוא הכפיפות של הרב למועצת הרבנות הראשית. כך למשל מועמד לרב עיר נדרש להתחייב בכתב כי יישמע להוראות מועצת הרבנות הראשית, מה שעלול ליצור חיכוכים עם רבנים כמו הרב סתיו או הרב ריסקין. בש"ס סירבו בתוקף להצעתו של ח"כ רוטמן לקבוע "תחנות יציאה" לרבנים שהשידוך בינם לבין קהילותיהם לא עלה יפה. בש"ס טוענים שפיטורי רבנים פוגע בכבודם, ודורשים שהרב יינעץ כבורג בלי ראש עד גיל 75, אלא אם יורשע בפלילים והמועצה תדיח אותו.
סעיף חשוב שרוטמן כן הצליח להכניס הוא מינוי נציב תלונות הציבור על רבנים, מה שעשוי ליצור איזשהו פיקוח על רבנים שסרחו. רוטמן גם יוזם יום עיון בכנסת לשמיעת התנגדויות להצעה, והוא מעוניין להכניס אותה למקצה שיפורים.
חוק נוסף שסמוטריץ' אִפשר לקדם השבוע הוא "חוק דרעי השני" – הדוחה את בחירות הרבנים הראשיים בחצי שנה, כדי לפתור לאריה דרעי את המתח בין האח שלו לאח של הרב הראשי, ולאפשר נפוטיזם מלא־מלא. דרעי חושש שהרב דוד יוסף יממש את איומו להתמודד על תפקיד הרב הראשי מול אחיו, הרב יהודה דרעי, ורוצה לנחם את אחיו של הרב הראשי יצחק יוסף בתפקיד רב העיר ירושלים. אלא שהמשרה הזו, שבה מחזיק כרגע הרב שלמה עמאר, תתפנה רק בדצמבר. הרב יוסף מצידו לא מוכן להסתפק בהבטחות באשראי, לכן דרעי נאלץ לדחות את הבחירות בחצי שנה. רק כך יובטח שכל משפחות המונרכיה הרבניות יצאו שבעות. את ניגוד העניינים המטורף של דרעי בסוגיה הזו, אגב, איש אינו חוקר.
כשמפגינה שאלה פעם את סמוטריץ' "מי ישמור על הזכויות שלי", הוא ענה לה "אני, כל עוד אני פה הזכויות שלך יישמרו". גם במשחק מול ש"ס סמוטריץ' מוותר על הכללים וסומך על עצמו. הוא מאמין שגם אם החוק החדש מעניק לחרדים כוח גדול מדי, המילה שנותן לו דרעי תכובד. המטבח ממילא מסריח, לפחות שיצאו ממנו כמה תבשילים סרוגים.
