תושבי מזרח הנגב והנוסעים לאילת כבר לא מופתעים מעומס התנועה שמתהווה מדי בוקר וערב במחלף שרה, לכיוון דימונה ואילת. התקועים בפקק יכלו רק לקנא השבוע בתושבי הצפון, שהתבשרו על החלטת הממשלה להאריך את כביש 6 צפונה ב־22 קילומטרים נוספים. בקצה הדרומי של כביש 6 מחכים לבשורה שעשויה לשחרר את הפקק המתהווה ממזרח לבאר־שבע.
לפני חצי שנה, בזמן הממשלה הקודמת, התברר לתושבי הנגב ששרת התחבורה מרב מיכאלי הקפיאה את המשך סלילת כביש 6 לדרום. נכון להיום הכביש מגיע עד מחלף שוקת מצפון לבאר־שבע. הקטע הבא, בין שוקת לנבטים, אמור לקצר את הנסיעה לדימונה ולאילת, וליצור חיבור מהיר בין הנגב המזרחי והערבה למרכז הארץ. תוכנית המתאר המפורטת של הקטע אושרה כבר בשנת 2010. הקטע אושר ותוקצב לביצוע בשנת 2018, וכבר בוצעו עבודות מקדימות לפינוי תוואי הכביש. נשאר רק לצאת למכרז תקציבי, אבל מיכאלי החליטה להקפיא את המיזם ולקחת את התקציבים שיועדו לו לפרויקטים אחרים במרכז הארץ. בני ביטון, ראש עיריית דימונה ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב, הגדיר את הצעד הזה "פגיעה חמורה בעתיד הנגב, וקיפוח ואפליה של תושבי הנגב לעומת תושבי מרכז הארץ".
אסתר לוצאטו, עומר: "אי אפשר להרים אזור בלי תשתיות תחבורה משמעותיות. הנגב בחר את הממשלה הזאת, והוא מקבל ממנה סטירת לחי"
חילופי השלטון וחזרתה של מירי רגב למשרד התחבורה עוררו ציפיות להפשרתו מחדש של מקטע שוקת־נבטים. רגב נוהגת להתהדר בדאגתה לפריפריה בכלל ולתושבי הנגב בפרט, שרבים מהם בחרו במפלגתה. ובכל זאת, הארכת כביש 6 דרומה לא מופיעה בתקציב המדינה שאושר לאחרונה.
אבל הארכת כביש שש היא לא הפרויקט היחידי בנגב שלא נכלל בתקציב המדינה החדש. שני פרויקטים חשובים שתוכננו, בין השאר, כחלק מקידום מעבר צה"ל דרומה, נעדרים גם הם מהתקציב. מדובר בפרויקט הרכבת המהירה מתל־אביב לבאר־שבע, ובפרויקט הרכבת הקלה מבאר־שבע לאתר ליקית, שם הולכת ונבנית קריית המודיעין של צה"ל. שני הפרויקטים נחשבים בצה"ל כהכרחיים וקריטיים להסעת החיילים הרבים שישרתו בקריית המודיעין שנבנית באתר ליקית, סמוך לעומר.
תקציר הפרקים הקודמים, למי ששכח: ההחלטה הראשונה על מעבר צה"ל דרומה התקבלה כבר בשנת 2002. קריית ההדרכה בצומת הנגב, המכונה גם עיר הבה"דים, אוכלסה כבר לפני תשע שנים. קריית התקשוב, הצמודה לפארק הייטק בצפון באר־שבע, נמצאת בשלבים מתקדמים של בנייה וצפויה להתחיל להתאכלס בעוד כשנה. הקריה השלישית, שאמורה לחולל את השינוי הגדול ביותר בנגב, היא קריית המודיעין. על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2015, היקף הפעילות הכלכלית של תפעול בסיסי אמ"ן והקמתם אמור להגיע במצטבר לכ־60 מיליארד שקלים, וליצור עשרות אלפי מקומות עבודה.
היכן הדברים עומדים? בשנת 2008 נקבע כי יחידות אמ"ן יועתקו למתחם ליקית־עומר עד סוף 2015. בפועל, ההחלטה תוקצבה בשנת 2011, ושלוש שנים לאחר מכן החלו עבודות עפר באתר המיועד. בשנת 2018 פורסם מכרז להקמת הקריה, וביולי 2020 זכתה בו חברת שיכון ובינוי והחלה בעבודות הבנייה. כרגע, התחזית האופטימית מדברת על אכלוס בשנים 2026־2028.
חלק מהעיכובים במעבר המודיעין דרומה לא נבעו מהבירוקרטיה הישראלית. הקצינים הבכירים במודיעין חששו, ועדיין חוששים, שהמעבר דרומה יבריח את אנשי הקבע משורותיהם, ודאגו לתקוע מקלות בגלגלי המהלך. אחת הדרישות המרכזיות של אמ"ן, כתנאי למעבר דרומה, הייתה יצירת פתרון תחבורתי מהיר ויעיל שיאפשר לאנשיהם להמשיך לגור במרכז ולנסוע מדי יום דרומה לקריה החדשה.
לפני פחות משנתיים הודיעה שרת התחבורה דאז, מירי רגב, על הקמת קו רכבת ממרכז הארץ לקריית המודיעין בנגב, וכן על הקמת קו רכבת קלה מבאר־שבע לקריה. רגב אמרה אז שהשילוב בין שני אמצעי התחבורה יאפשר הגעה ממרכז הארץ לבסיס בתוך 70 דקות לכל היותר, ויספק נגישות לחיילים ולאזרחים כאחד. שני הפרויקטים הללו נעדרים מתקציב המדינה לשנים 2023־2024, והיעדרם מעלה חששות גדולים.
תירוץ לצבא
ד"ר אסתר לוצאטו, תושבת עומר, פעילה חברתית ויו"ר עמותת "ישראל למען הנגב", הכריזה השבוע על יציאה למאבק אזרחי נגד השרה רגב. "אי אפשר להרים אזור בלי תשתיות משמעותיות של תחבורה", אמרה לוצאטו השבוע. "הפרויקטים הללו נדרשים גם לטובת פיתוח הנגב וגם בשביל המהלך של מעבר צה"ל דרומה. אנחנו לא רוצים שלצבא יהיה תירוץ לעכב את מעבר הבסיסים. רגב הבטיחה לדאוג לקידום הרכבת המהירה והרכבת הקלה, ולצערנו זה לא קורה. אם זה לא מופיע בתקציב ככסף מסומן, זה לא יצא לפועל. הנגב בחר את הממשלה הזאת, ולא יכול להיות שהוא יקבל ממנה סטירת לחי".
גם ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, מתח השבוע ביקורת על רגב והממשלה. "זו ממשלה שרוממות הפריפריה בגרונה, אבל במעשים היא דלה. היא נדיבה ומגדילה הוצאות תשתית, אבל לא בנגב או בגליל. היא מבטלת אוניברסיטה בגליל, לא משקיעה בהארכת כביש שש לנגב, ולא ברכבות שתומכות את מעבר צה"ל לנגב".
אגב, רכבת מהירה בין תל־אביב לבאר־שבע היא מהלך נדרש גם ללא קשר למעברם של 20 אלף חיילים לנגב. לפני 11 שנים השיקה רכבת ישראל את קו הרכבת החדש לבאר־שבע שהיה אמור לקצר את זמן הנסיעה מתל־אביב לבאר־שבע מ־76 ל־55 דקות. היום, הרכבת המהירה בין התחנה הדרומית בתל־אביב לתחנה הצפונית בבאר־שבע נוסעת 63 דקות ובכיוון ההפוך 60 דקות, אבל אפשר ליהנות ממנה רק בחלק משעות היום. רוב הרכבות מדרום תל־אביב לצפון באר־שבע נוסעות 80 דקות ובכיוון ההפוך 77 דקות, יותר מהזמן שבו נסענו לפני 2012.
הסיבה לכך פשוטה: במהלך השנים נוספו עוד ועוד תחנות לקו בין באר־שבע לתל־אביב – תחנת רמלה, תחנת מזכרת־בתיה, ותחנת קריית־מלאכי-יואב. טוב מאוד שעוד ערים ויישובים יחוברו לקווי רכבת, אבל לא ייתכן שהם יפגעו בקו המהיר בין תל־אביב לבירת הנגב. עם כל הכבוד למזכרת־בתיה, מטרופולין בהתהוות כמו באר־שבע חייב ליהנות מיתרון יחסי בחיבור שלו למרכז הארץ.
ממשרד התחבורה נמסר:
"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הגיע לסיכום עם משרד האוצר על הקצאת סכום חסר תקדים של 50 מיליארד שקלים לשיפור תשתיות הדרכים ושיפור הבטיחות בדרכים במדינת ישראל.
"במסגרת זאת, משרד התחבורה משקיע מאות מיליוני שקלים לפיתוח התשתיות בדרום הארץ ובכללם שדרוג של כבישי אורך ורוחב, כבישים ראשיים, טיפול במוקדי סיכון וקידום פרוייקט הסעת המונים בעיר באר שבע ובתוואי הבינעירוני לאורך כביש 60 עד מעבר הגבול מיתר שנמצא כיום בשלבי תכנון.
"חלקו המרכזי של המיזם כולל הקמת תוואי לחיבור תחנת הרכבת באר-שבע צפון עם בסיס קריית המודיעין המוקם בימים אלה על ידי צה"ל באזור ליקית.
"במסגרת מדיניות הממשלה לקידום תשתית מסילות מהירות אשר יקשרו את מדינת ישראל מדרום ועד צפון באמצעות רכבת קליע, מקודמות כיום במשרד התחבורה מספר תכניות להשלמת פרויקט זה. זאת, על מנת לאפשר חיבור מסילתי מהיר ויעיל בין תל אביב לבאר שבע.
"בין היתר, מתוכננת הוספה של שתי מסילות מהירות בין נמל התעופה בן גוריון לעין שורק והוספת מסילות מהירות למקטע עין שורק-באר שבע. בנוסף, חברת נתיבי ישראל מתכננת הוספת מסילות 5 ו- 6 בין שפיים לנמל התעופה בן גוריון, שיהוו את תשתית הרכבות המהירות ויעברו בתוואי איילון, לצד שלוש המסילות הקיימות והמסילה הרביעית הנמצאת בביצוע כיום".
