במשך ימים ארוכים הלכו והחריפו הפגנות הדרוזים בצפון ומחאות מתיישבי יו"ש, עד שהמשטרה כינסה שולחן עגול עם נציגי המוחים וניסתה להגיע יחד איתם להסכמות. להפתעת נציגי המשטרה, הגיעו שתי הקבוצות עם בקשה אחת בלבד: מה שקורה בהפגנות נגד הרפורמה בקפלן, שיקרה גם אצלנו. הדיון הפנימי היה קצר, והמשטרה נתנה את הסכמתה. יסגרו כביש פעם בכמה זמן לכמה דקות, כמו שמוחי קפלן סוגרים את איילון? נו, שוין. העיקר שיחזור השקט.
כבר בעיצומה של ההפגנה הראשונה אחרי חתימת ההסכמות, בצומת כפר־יאסיף, התקשר בזעם נציג הדרוזים לניצב האחראי על יישומן: "זה ממש לא בסדר, ראיתי עכשיו ערוצים 13 ו־12, וכתוב בכותרות שיש בהפגנה שלנו כמה עשרות מוחים שמבעירים צמיגים על הכביש". "אבל אתם באמת מבעירים צמיגים, ברור שהם ידווחו על זה", השיב לו הניצב. "אין לי בעיה עם הצמיגים", הגיב בכעס נציג הדרוזים, "יש לי בעיה עם המספרים. סיכמנו שמה שמקבלים בקפלן גם אנחנו מקבלים. תתקשר לקונטרול שם, ושישנו את זה לכמה עשרות אלפים".
"אבל אחי", ניסה הניצב להסביר, "רואים את התמונות, ברור שיש רק כמה עשרות, אי אפשר לעשות צחוק…". הניצב עצר את המשפט בעודו באיבו. על מי אני עובד, אמר לעצמו, ברור שאפשר לעשות צחוק מהצופים. זה הרי מה שקורה בערוצים האלה כבר חודשים, עם מספרי מפגינים מגה־מופרכים שנזרקים לחלל בלי שום פרופורציה או קשר למציאות. אחרי שתיקה קלה הבטיח הניצב לעשות כמה טלפונים, והנציג הדרוזי התרצה.
השקט היחסי לא נמשך זמן רב. חצי יממה לאחר מכן, בעוד הפגנת מתיישבים סוערת מתקיימת בכביש 60, קיבל הניצב ואטסאפ זועם מנציג המתנחלים: "חשבתי שסיכמנו משהו, וזה ממש לא מתקיים. נא פעולתך בנידון". הניצב לא הבין כל כך על מה מדובר. הרי המשטרה הניחה לתושבים לחסום את הציר הראשי לחצי שעה, בדיוק כמו שנותנים בקפלן. "מה אכפת לי חסימת ציר", ענה המתיישב הבכיר, "פתח ערוץ 11 ותראה מה אומרים עלינו".
"מה אומרים עליכם? שאתם מפגינים נגד הטרור הפלסטיני. מה הבעיה בדיוק?", שאל הניצב. "הבעיה היא שסיכמנו על יחס כמו למוחים נגד הרפורמה, ולכן הייתי מצפה לכותרת שמקבילה ל'הפגנה נגד המהפכה המשטרית'. נניח, 'המתנחלים מפגינים ובצדק נגד רצח העם הנורא שמבצעים הפלסטינים ביהודים'. משהו בומבסטי, מוטה, מוקצן הרבה יותר ממה שבאמת קורה, שלא משאיר שום ספק לגבי מה העיתונאים המדווחים חושבים על האירוע ובאיזה צד הם".
הניצב, חסר אונים, לא טרח הפעם אפילו לנסות לשכנע את נציג המתיישבים שהכול בסדר, כי גם הוא רואה טלוויזיה בכל מוצ"ש ומבין שהטענות לאפליה צודקות. "טוב, תשמע, אני אראה מה אפשר לעשות", הבטיח באופן הכי אמורפי שאפשר, בעוד עוזרו מגיש לו את הטלפון השני ומסמן בידו: תענה דחוף, זה מההפגנה בצפון.
"נו, מה עכשיו, יא זלמה", ניסה הניצב לענות בחביבות לנציג הדרוזים. "רחפנים", השיב לו הדרוזי במילה אחת. "אנחנו לא מפעילים נגדכם שום רחפני צילום משטרתיים", ענה הניצב, "אלה סתם שמועות. אל תקשיב לכל מה שאתה שומע ורואה ברשתות החברתיות". "מה אכפת לי רחפן משטרתי, צלם כמה שאתה רוצה", הגיב הדרוזי בכעס, "מה עם הרחפנים שמעלים בקפלן ומוציאים מהם תמונות שעושות רושם מנופח של הפגנה ענקית, ואז משגרים אותן לטלוויזיה שמיד משדרת אותן באהבה ובאריכות? דיברנו על זה שמה שיש שם יהיה גם פה, נכון?"
הניצב כבר הרגיש חסר אונים. לא לזה הוא ציפה כשחתם עם שתי הקבוצות על ההסכמות. הוא כינס לדיון דחוף את צמרת המשטרה כדי לבדוק מה אפשר לעשות עכשיו, ורגע לפני שנכנס לישיבה שוב צלצל הטלפון. על הקו היה נציג המתנחלים. "כן אחי, מה קרה עכשיו", שאל בחוסר סבלנות קל. "עצרו עכשיו מישהו שקרא ברמקול למרי אזרחי והפציר בחיילים מההתיישבות לא להתגייס יותר, ולא להגיע למילואים עד שימולאו כל דרישותינו. חשבתי שסיכמנו על הדדיות מלאה בין המחאה נגד הרפורמה למה שקורה אצלנו, נכון?".
לניצב כבר לא היו מילים. הוא ידע היטב שאותם דברים חמורים בדיוק נאמרו מפי חלק מראשי המחאה, ודבר לא נעשה להם. הוא הבטיח לטפל בשחרור הבחור, אבל ידע שמערכת שלטון החוק לא שותפה להסכם ולא תשחרר אדם כזה כל כך מהר. בכל זאת, זה סתם מתנחל מהשורה, לא איזה קצין בכיר במילואים שנמצא בצד הנכון של ההיסטוריה ומתנגד לממשלה. במקרה של המתנחל באמת אי אפשר לעבור על הדברים הללו בשתיקה, זה מנוגד ל־DNA הרעיוני של המערכת.
הדיון החל והצעות לפתרון הבעיה הושמעו בחדר. כשכבר היה נדמה שהניצב ופקודיו מצליחים לייצב איזשהו פתרון שירצה את כל הצדדים, נשמע שוב צלצול הטלפון. הנציג הדרוזי והמתיישב הבכיר עלו יחד על הקו. "מה קורה ניצב, כבר תחילת חודש ולא ראינו שום דבר שנכנס".
"על מה אתם מדברים", שאל הניצב בקול מיואש.
"דיברנו על זה שיהיה לנו ולמחאת קפלן אותו הדבר, נכון? אז מה עם הכסף הגדול לשילוט, תאורה, דגלים, הסעות וכל מה שצריך כדי לתת את התחושה האותנטית של מחאה עממית ספונטנית שמגיעה מלמטה? יאללה, שמישהו עלום יתחיל להזרים את המיליונים. אין לנו את כל היום".
