בשבוע הבא ייפתח בוועדת החוקה של הכנסת הדיון בתיקון לחוק יסוד השפיטה, המבקש לבטל את עילת הסבירות. בשבועות הקרובים צפויה הקואליציה להתחיל לקדם במקביל גם את החקיקה המשַנה את סמכויות היועצים המשפטיים. שני תיקוני החקיקה הללו, חלק מתוכנית הרפורמה הגדולה שהציגו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, חשובים ונחוצים, אולם חקיקתם דורשת גם זהירות רבה, כדי שיחד עם התיקון הרצוי לא יבוא גם קלקול.
במהלך העשורים האחרונים סייעה מערכת המשפט, בין השאר דרך השימוש בעילת הסבירות, ביצירתן ובהטמעתן של נורמות ממשל תקין בזרועות השלטון. שקיפות בהקצאת משאבים, מניעת ניגודי עניינים והפחתת תופעות של נפוטיזם ומינויי מקורבים הם כיום בגדר מובן מאליו במערכת הממשל הישראלית, אך הם לא היו כאלה לפני שלושה וארבעה עשורים.
"חיילי" המהפכה הזו, שלא הייתה קלה, היו בחלק ניכר מהמקרים היועצים המשפטיים. לכן, לצד הצורך להחזיר אותם לתפקידם המקורי כמי שנותנים שירות משפטי לדרגים הנבחרים והמקצועיים, חשוב לא לפגוע בהישגים שהשיגו. נבחרי העם הם שאמורים למשול, תפקיד השופטים הוא לשפוט ותפקיד היועצים לייעץ. אך חיזוק המשילות אין פירושו מפעלי ג'ובים למקורבים, והקביעה שייעוץ הוא רק ייעוץ – אסור שתיתן פתח לחזרה לימי הפנקס האדום ו"הכספים הייחודיים".
