לא כולם מודעים לכך, אבל לפיקדון הבנקאי יש אלטרנטיבה והיא נקראת קרן כספית. זוהי קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר (בהם גם פיקדונות בנקאיים). הקרנות הכספיות הן בעלות רמת הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות, ויש להן כמה יתרונות על פני הפיקדונות: הריבית בפיקדון בבנק נגזרת לרוב מן הסכום המופקד (ככל שהסכום גבוה יותר, כך הריבית על הפיקדון תעלה). כך שאם ברשותכם סכום נמוך יחסית, תקבלו ריבית נמוכה. בקרן הכספית, לעומת זאת, מאוגדים חוסכים רבים יחד, והסכומים בקרן עומדים על עשרות מיליוני שקלים ויותר, כך שהתנאים שמנהל הקרן משיג טובים יותר בהשוואה לאדם בודד עם סכום קטן. בנוסף, בניגוד לפיקדון שלעיתים סגור לתקופה ממושכת, קרן כספית נזילה מדי יום.
אבל אולי היתרון הבולט במיוחד בתקופה של אינפלציה כמו זו שאנו נמצאים בה, הוא סוגיית המיסוי. פיקדון רגיל מחויב במס של 15% מהרווח הנומינאלי. כלומר, לא משנה מה מצב האינפלציה, על כל רווח שתעשו תשלמו 15%. לעומת זאת, בקרן כספית שקלית המס עומד על 25% מהרווח הריאלי, כלומר חל מיסוי רק על רווח מעבר לרמת האינפלציה.
הנה דוגמה מספרית שתמחיש זאת: נניח שהפקדתם 100,000 שקל, ולאחר שנה קיבלתם תשואה של 4.5%, כלומר רווח (נומינאלי) של 4,500 שקל. נניח שבאותה תקופה האינפלציה עלתה ב־5% (כמו שקורה היום). בפיקדון אתם תשלמו בכל מקרה 15% מס מהרווח, כלומר 675 שקל. אבל בקרן כספית, מכיוון ששיעור האינפלציה עולה על התשואה, לא תשלמו מס בכלל. גם אם נניח שהאינפלציה היא רק 3%, זה אומר שתשלמו רק על רווח של 1.5% (4.5% תשואה, פחות 3% אינפלציה). כלומר מס של 25% על 1,500 שקל, שהם 375 שקל, לעומת 675 שקל בפיקדון הבנקאי.
הקרנות הכספיות זכו לעדנה בשנה האחרונה, על רקע עליית הריבית והאינפלציה, כשהתשואות בהן הולכות ועולות (הקרן גובה דמי ניהול, אך בשיעור נמוך שנע סביב 0.1־0.2 אחוז לשנה). על פי נתוני רשות ניירות ערך, הקרנות הללו מניבות בממוצע אחוז יותר מהפיקדון הבנקאי. למרות זאת, הן עדיין מהוות שיעור קטן מאוד מהשקעות הציבור. מה הסיבה? לבנקים יש כמובן פחות אינטרס לשווק אותן, משום שהן מציבות תחרות לפיקדון הבנקאי, וגם התגמול שהבנקים מקבלים בגינן אפסי. נוסף על כך התשואה בהן אינה מוגדרת וידועה מראש כמו בפיקדונות, וכן הנגישות שלהן נמוכה: הלקוח יכול לרכוש קרן כזו רק במסגרת ייעוץ השקעות בבנק או בבית השקעות על ידי בעל רישיון ייעוץ, בעוד פיקדון בנקאי כל פקיד בבנק יכול "למכור".
בימים האחרונים פרסמה רשות ני"ע, שהיא הרגולטור המופקד על ענף קרנות הנאמנות, הצעה לתיקון חקיקה שתאפשר להפוך את הקרנות הכספיות למוצר־מדף פשוט ונגיש, שלא יידרש בגינו ייעוץ השקעות. בין השאר, ובניגוד למצב הנוכחי, חלק מהקרנות הללו יציגו את התשואה הצפויה בתקופה המוגדרת למי שירכוש אותן (בדומה לריבית הנקובה בפיקדון הבנקאי). לא יהיה צורך בחשבון ני"ע, ולמעשה הן יוכלו להימכר על ידי כל גוף פיננסי מפוקח (חברות אשראי למשל).
האם בנק ישראל ירצה וגם יצליח להניע את הבנקים לתת ריבית ראויה על הפיקדונות ועל היתרות בעו"ש? בין אם זה יקרה ובין אם לא, הפיכת הקרנות הכספיות למוצר מדף נגיש ואטרקטיבי, ביוזמת רשות ני"ע, יכולה להיות נקודת מפנה חיובית. צריך רק לוודא שהרגולטור המתחרה, בנק ישראל, לא יטרפד את המהלך החשוב.
