השבוע תסתיים המחצית הראשונה של שנת 2023. החברות העסקיות יחלו בסיכום והכנת הדו"חות הכספיים לרבעון השני של השנה. הבנקים צפויים להציג שוב רווחי שיא ולהמשיך את מגמת הרווחיות הפנומנלית שנמשכת מאז סוף שנת 2021.
שוב נחזה ברווחים העצומים שמסבים לבנקים פערי הריביות – הריבית הגבוהה שהם גובים על ההלוואות, לעומת הריבית הנמוכה שהם מעניקים בפיקדונות. הבנקים אינם מגלגלים את העלאות הריבית של בנק ישראל במלואן גם על הפיקדונות, ונמנעים ממתן ריבית על יתרות העו"ש העצומות השוכבות אצלם (זאת בזמן שהם מרוויחים גם על היתרות הללו ריבית נאה).
בתחילת השבוע שעבר הגישה רשות התחרות את ממצאי הבדיקה שערכה בנוגע לגלגול הריבית בבנקים לציבור המפקידים. מדובר בעיקר על האפליה בין הריביות שמקבלים משקי בית על פיקדונותיהם, לעומת הריביות שמקבלים לקוחות גדולים יותר. מבדיקת הרשות עולה כי אם הבנקים היו משלמים למשקי בית את אותה ריבית על פיקדונות שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, הציבור היה מקבל סכום מצטבר של יותר מארבעה מיליארד שקל בשנה.
אם הבנקים היו משלמים למשקי בית ריבית כמו ללקוחות הבנקאות הפרטית, הציבור היה מקבל סכום של יותר מארבעה מיליארד שקל בשנה
עוד עלה מהבדיקה הזו כי ישנם פערים בשיעור גלגול ריבית בנק ישראל לפיקדונות במגזרים השונים. בעוד בעסקים הגדולים שיעור גלגול הריבית לפיקדונות הגיע לכ־100%, בבנקאות הפרטית הוא עמד על 90%, ואילו במשקי הבית הוא עומד על 68% בלבד.
הממצאים הללו הוצגו בדיון של ועדת הכספים. חברי הכנסת לא חסכו במילים ובסופרלטיבים נגד הבנקים וגם נגד מי שנמנעו עד כה מלדרבן אותם לעשות זאת ונתפסו כמגינים עליהם במקום להגן על הלקוחות – הפיקוח על הבנקים ובנק ישראל.
על רקע הלחץ הציבורי הנרחב והחשש מיוזמות החקיקה של חברי הכנסת, זימן השבוע נגיד בנק ישראל את ראשי הבנקים לשיחה בנושא, בנוכחות המפקח על הבנקים היוצא יאיר אבידן, ומי שמחליף אותו בימים אלו, דני חחיאשוילי. הנגיד הודיע כי הוא מצפה מהם לתת ריבית גם על העו"ש, אך לא הצמיד לציפייה הזו שום סנקציה.
אזרחי ישראל מחזיקים ביותר מ־400 מיליארד שקל בעו"ש ועוד 112 מיליארד שקל במזומן, שאינם מניבים להם דבר. בנק לאומי הודיע אומנם בשבוע שעבר כי יחל להעניק ריבית על יתרות זכות בעו"ש, אלא שבדיקת האותיות הקטנות מראה שמדובר בלעג לרש. אחרי שלל כוכביות והחרגות, אלו שכן יהיו זכאים לריבית על היתרות שלהם בבנק יקבלו 1% לשנה, ועל סכום שלא יעלה על 10,000 שקל, כלומר 100 שקל לשנה או 8.3 שקלים בחודש. זו בהחלט בדיחה.
אם זו צפויה להיות הדרך של הבנקים להעניק ללקוחותיהם ריבית על יתרות הזכות, ואם בנק ישראל ימשיך באדישותו ולא ילחץ עליהם לתת ריבית ראויה, לא יהיה מנוס מהליכי החקיקה שרק ממתינים לשחרור.
