כיוון שטבע האדם הוא לגדול, כשמופיעה אצלנו או אצל הילדים תופעה רפואית שמעכבת גדילה, בוודאי נלך לברר את העניין אצל מומחים. כך היה וכך יהיה. כל אדם מתפתח במהלך שנותיו על פני האדמה, עד הגיעו לגיל הזקנה. אוי, כמה יפה הגיל הזה. ישנם מחקרים שמספרים שחייהם של קשישים שמחים יותר: זמנם בידם, והם נוטים להקדיש הרבה ממנו למשפחה שהם הקימו ולרוות נחת מהנכדים. אומנם לעיתים הם רוטנים יותר או ממורמרים יותר מבעבר, אך גם קשובים יותר, שמים לב לפרטים הקטנים וכמעט תמיד גם כנים יותר. אנחנו לעולם לא נעז להירדם ליד השולחן באמצע סעודת שבת כמו שסבא מרשה לעצמו, ואת העצות הכנות ביותר, כמו גם התרופות המופלאות ביותר, נקבל מסבתא. וגם, בואו נדבר על הפיל שבחדר – הם לרוב נעשים איטיים יותר וניידים פחות. וכאן, חברים, מופיע כלי התחבורה הקשיש מכולם: הקלנועית.
ישנם המון סוגים של קלנועיות. יותר מעשרה זנים שונים. חלקן מיועדות עבור נוסע אחד, אחרות נועדו לזוג. יש שהן עם מקום למשא או בלי. חלק מהן עם הצללה, אחרות מסיעות נוסעים חשופים לאור השמש. חלק מהקלנועיות אפילו, לא תאמינו – מתקפלות. אם תכננתם טיסה לחו"ל עם קרוב משפחה שההתניידות קשה לו, תוכלו לקחת איתכם קלנועית שנארזת לגודל של מזוודה ושוקלת כ־20 ק"ג. אגב, גם המתקפלות מתחלקות לשני סוגים. יש שנפתחות בלחיצה על שלט ויש שנפתחות ידנית.
הצד השווה שבכולן: קלנועית איננה כלי רכב. אין לה דוושות – יש לה כפתורים, ובמקום הגה – כידון. היא לא עובדת על דלק, אלא על סוללה נטענת. לא נחוץ רישיון כדי לנהוג בה, והיא לא צריכה טיפולים או טסט שנתי. ובכל זאת, על פי החוק, מקומה על הכביש. אממה, גם הדגם המהיר ביותר לא עובר את המהירות המותרת: 12 קילומטרים לשעה. במילים אחרות, אם לרכב שלכם יש בערך 2,000 כוח סוס, הרי שלקלנועית יש אולי כוח של סוס אחד. גוסס.
גם את הספרות ההלכתית מעסיק כלי התחבורה המדובר: הוא מיועד לקשישים, וחלק גדול משימושו נעשה בשבת. את הסוגיה הסבוכה נשאיר לרבנים, אך לקוראים נסביר שהדרך להתיר נסיעה על הקלנועית היא בעזרת הפעלתו מבעוד מועד של "פיקוד שבת", שגורם לכך שכל פעולה שנעשית בכלי התחבורה קורית באיחור. תרצו להדליק את הקלנועית? אין בעיה, ממש בעוד כמה שניות. רוצים ללחוץ על הגז לתחילת הנסיעה? תקבלו, עם קצת דיליי. רציתם לא להתנגש בעמוד שעומד בדרככם? לחצו על הברקס ושאו תפילה לשמיים. מקורות יודעי דבר טוענים שכבר קרו מקרים של לא מעט קשישים שעשו תאונות בעקבות העיכוב הזה, אך בשנים האחרונות דואגים לכך שפעולת הגרמא תעכב בזמן קצר יותר מבעבר, וזה אכן משמש פתרון לעניין. בחלק מהמקרים.
ובכן, איך הקלנועיות שמונחות על הסקאלה שבין כיסא גלגלים לבין אופניים חשמליים מצאו לאט מאוד את דרכן למדור שעוסק בתחבורה ציבורית? התשובה: גמ"ח הקלנועיות. כשם שאנשים מזדקנים כך גם יישובים ואפילו ערים מזדקנות. הסימפטומים לא תמיד זהים, אך המכנה המשותף הוא שלכל דבר שמזדקן צריך להציע פתרונות חדשים. וכך נוצר הקונספט החדש שפועל במספר יישובים, ובהם עפרה. אם אתם מזמינים את ההורים המבוגרים לשבת או אם סבא וסבתא מגיעים לחג ותרצו שיתפללו איתכם בבית הכנסת, הם לא חייבים להביא איתם קלנועיות. אפשר לקחת מהגמ"ח ולהחזיר בתום השימוש.
ועוד מילה קטנה לסיום עבור קוראינו חובבי הלשון: שמו של כלי הרכב הוא כמובן הלְחם של קל+נוע, על משקל קטנוע, שככל הנראה הומצא בימים שהֶלחמים היו טרנדיים. אומנם השם הזה הוא כבר קונצנזוס, אך האקדמיה מעולם לא הכירה בו כשם הרשמי של הכלי. זהו עדיין שמו של המוצר המיוצר על ידי חברה מסוימת, כמו במבה וג'יפ. באנגלית, אגב, הוא נקרא mobility scooter – כלומר קטנוע נייד, ואם כך אז אולי עדיף שכבר נישאר עם השם שהשתרש.
