התבטאותו המסוכנת והמדאיגה של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, לפיה המשטרה ומערכת המשפט ציפו, קיוו ולקחו בחשבון כי ראש הממשלה נתניהו יתפטר ולא יילחם מתוך המערכת, חשפה באופן רשמי את מה שזיהו וחשו רבים בציבור הישראלי – תיקי נתניהו מקורם בחטא אחד גדול, והם לא היו צריכים להגיע לעולם.
מפכ"ל המשטרה לשעבר אישרר למעשה את התזה שכל רצונן של המשטרה ושל הפרקליטות היה לסלק ראש ממשלה נבחר מכיסאו בכל מחיר, והן עשו זאת לכאורה בדרכים פסולות, תוך שימוש ציני, מסוכן ואנטי-דמוקרטי באמצעים חקירתיים ומשפטיים. פליטת הפה של אלשיך מעידה על שכרון הכוח של גורמים במשטרה ובפרקליטות, שהבינו כי הדרך היחידה להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון, היא באמצעות פליליזציה של המערכת הפוליטית, בדגש על כל מה שקשור לראש הממשלה.
כך על מנת להאשים את נתניהו השתמשו במשטרה ובפרקליטות ב"סיקור אוהד" (שהשתנה לאחר מכן ל"היענות חריגה") – אישום תקדימי ומופרך שלא חל על אף פוליטיקאי אחר בעבר, ושאם היה מוחל, סביר להניח שלא היה נותר נבחר ציבור אחד שלא היה מואשם באותה "עבירה". כך הודבק לנתניהו גם הסעיף השרירותי, האנטי-ליברלי והאנטי-דמוקרטי שנקרא "מרמה והפרת אמונים" – סוג של "עבירת סל" שניתן לתפור למידותיו של כל אדם, ושחייבת לעבור מן העולם.
לא ייפלא שהחקירות הראשיות של פרקליטות המדינה קרסו בזו אחר זו, כאשר גרסת עדי מפתח – חלקם עדי מדינה – מחזקת דווקא את תזת ההגנה. גם בימים האחרונים עדים אזרחי ישראל להמשך קריסת תיקי נתניהו, אחד אחרי השני. זה התחיל עם הדיווח לפיו השופטים "הציעו" לפרקליטות לוותר על אישום השוחד בתיק 4,000, המשיך עם "המלצת" השופטים להגיע לעסקה בפרשת 1,000 בשל "חולשות התיק", ותם (אך לא נשלם) עם העדות של מילצ'ן בתיק 1,000 שמחזקת משמעותית את תזת ההגנה (מילצ'ן טען שנתניהו היה חבר טוב ואישי שלו, שלא דיברו כלל על עסקיו בישראל, וכי אין לו מושג בכל האמור לכמויות המתנות).
לכל זאת יש לצרף את ההתנהלות המופקרת ואף העוינת של גורמי אכיפת החוק ומערכת המשפט בתהליך החקירות והאישום. למשל: שטף של הדלפות מגמתיות לעיתונות; ריאיון "מקרי" של היועמ"ש לשעבר עם כתבת חדשות 12, דנה ויס; התבטאויות שנויות במחלוקת של המפכ"ל לשעבר; שינויי כתב התביעה פעם אחר פעם, ועוד.
קריסת תיקי נתניהו, בשילוב התנהלות המשטרה ומערכת המשפט, ולצד פליטת הפה של אלשיך, מחייבות חשבון נפש מקיף של הגורמים האחראים שהובילו לכתבי-האישום נגד ראש הממשלה. מהמציאות הקיימת עולה תמונה מטרידה ואף מפחידה, לפיה אותם "שומרי סף" מעלו בתפקידם לכאורה, וריסקו את אמון הציבור באחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה – שלטון החוק, שמטרתה לשמור על הזכויות הבסיסיות ביותר של האזרח.
לפיכך, טוב יעשה בית המשפט אם יכריז על השעיית המשפט עד לחקירה יסודית ובירור עומק שורשי של תהליכי קבלת ההחלטות בתיקי נתניהו, הן בפרקליטות והן במשטרה. לא ניתן להתעלם מאמירה משמעותית וחמורה כפי שהשמיע המפכ"ל, ואסור למערכת המשפט ולאף גורם שלטוני אחר להתעלם מכך. העברת העניין לסדר היום רק תעמיק עוד יותר את חוסר האמון ואת השבר שכבר קיים ממילא בין האזרחים לבין מערכת המשפט. במקום לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, יש לנצל את המשבר על-מנת לבצע בדק-בית, ולנסות לייעל ולשפר את מערכת המשפט לטובת כלל האזרחים.
