לפני ארבעה עשורים, בשבוע הראשון של מבצע "שלום הגליל", ב־10 ביוני 1982, נהרגו 25 לוחמי צה"ל ונפצעו 108 מאש כוחותינו, משהפציץ בטעות חיל האוויר הישראלי שיירה של לוחמי נח"ל מגדוד 931 וכוח שריון מגדוד 572.
ארבעים שנה עברו מאז תקרית הירי הדו-צדדי החמורה ביותר בתולדות צה"ל. הטעות הנוראה הזו הוסתרה מהמשפחות השכולות ומהציבור במכוּוָן כדי למנוע פגיעה בתדמית חיל האוויר ובטייסיו, והיא הייתה רק ראשיתה של דרך קשה וחמורה אף מזו. הסתרה והעלמה של האירוע הטרגי מהמשפחות השכולות ומהציבור נמשך ארבעים שנה (!), למעט מידע שזלג החוצה בצורה לא רשמית. מי שמסתיר טעויות ותקלות גם אינו מפיק לקחים לתקנן.
יש קשר ישיר בין מה שקרה באירוע החמור במלחמת "שלום הגליל" לבין מה שקורה היום, עם הבדל אחד: בימים ההם שתקו הטייסים אחרי האסון הקשה שהתרחש בזמן לחימה, ובזמן הזה הטייסים שותקים לפני האירוע הקשה שיתרחש במלחמה הרב-זירתית הבאה. אז נהרגו 25 לוחמים, נפצעו 108 והאירוע הוסתר מפני המשפחות והציבור ולא הוצג באופן רשמי. במלחמה הרב-זירתית הבאה, יהיו אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים מחמת שתיקת הטייסים על מחדל חוסר מוכנותם של בסיסי חיל האוויר למלחמה הבאה. שתיקת הטייסים תשתק את המראת המטוסים ונחיתתם, את יכולתם לסייע לכוחות היבשה ואת אי-הטיפול בתיקון הכשלים החמורים פן יתגלה הביזיון לציבור.
סיוע אווירי לכוחות היבשה הוא רכיב עיקרי במשימות חיל האוויר, והחיל כושל בכך זה עשרות שנים, מימי מלחמת יום הכיפורים ועד עצם היום הזה. גם לאחר האירוע החמור, שבו תקפו מטוסינו את כוחות הקרקע שלנו, טעותם החמורה נבעה ביסודה מחוסר מיומנותו של הקַתָ״א (קצין תיאום־אווירי) ומחוסר מיומנות הטייסים לסייע לכוחות היבשה. חיל האוויר לא למד דבר וחצי דבר מכשליו, לא ביצע את הוראות מָזִ"י (מִפקדת זרוע היבשה) ולא טיפל בתחום אמון הטייסים כיצד לסייע לכוחות היבשה מאז ועד עצם היום הזה.
בשנות כהונת הרמטכ"ל איזנקוט, פרסם מבקר מערכת הביטחון (הכפוף לשר הביטחון) דוּח ביקורת חמור על אימוני יחידות היבשה, ואלה דברי המבקר: ״לא מתקיימים באימוני יחידות השדה (גדודים וחטיבות) שיתופי פעולה עם חיל האוויר, כמתחייב מהוראות מז"י".
הרמטכ״ל אביב כוכבי, שהחליף את גדי איזנקוט, ביסס תפיסת עולם של גדודים רב-ממדיים. אחד הרכיבים העיקריים בתפיסה זו שגדודים וחטיבות יפעילו ישירות את מטוסינו לתקיפת המטרות שאספו רחפני הגדודים והחטיבות. גם רעיון זה, שכוכבי אינו מפסיק להתפאר בו, לא תורגל ולא יושם כמעט לחלוטין ברמת השטח. אין אפוא שום מיומנות לגדודים ולחטיבות להפעיל מטוסים לסיוע קרוב לכוחות היבשה, וגם אין מיומנות לטייסים לתת סיוע כזה.
מי שנוהג להסתיר ולהעלים את האמת אחרי אירועים קשים כפי שהתרחש במלחמת "שלום הגליל", יסתיר את האמת גם לפני אירועים שיהיו קשים בהרבה כמו מלחמה רב-זירתית שיגרמו לאבדות כבדות והרס בעשרות מונים יותר .
לא זו אף זו, גם השיטפון בחצור בשנת 2019 והצפתם של כשמונה מטוסי קרב בדָתָ״קים (דירים תת־קרקעיים למטוסים) וציוד רב שניזוק ועלה למשלם המיסים מאות מיליוני שקלים – מוכיחים בעליל שיש כשל חמור מאוד בהפקת לקחים וביישומם בחיל בכלל, ובשימור רציפות תפקודית של בסיסי חיל האוויר בעיקר בעת מלחמה בפרט. אסון זה קרה לאחר חמישה אירועים דומים שהיו בעבר באותו בסיס ובאותן נסיבות, ולמרות הכול עשה הפיקוד הבכיר של חיל האוויר ככל יכולתו כדי להסתיר מעיני הציבור את אירוע השיטפון בחצור ואת אי-מוכנותם של כל בסיסי חיל האוויר למלחמה הבאה בעניין הרציפות התפקודית. ההיסטוריה חוזרת עד עצם היום הזה גם בכשלים אחרים בחיל האוויר, בדיוק כפי שהקפידו מפקדי החיל להסתיר את האירוע החמור שאירע במלחמת "שלום הגליל".
את אי-מוכנות בסיסי חיל האוויר להיערך לרציפות תפקודית במלחמה הרב-זירתית הבאה אל מול שיגור מסיבי של טילים מדויקים וכטב״מים של האויב לעבר הבסיסים, מנסים מפקדי חיל האוויר להסתיר מהמטה הכללי של צה״ל, מהדרג המדיני ומהציבור, ולא עושים דבר לתקן את המצב. הנה כמה פרטים להשתלשלות הדברים:
1. בשנים 2005-2007 הקימו כמה גדודי מילואים בבסיסי חיל האוויר כדי שיהיו אחראים לעניין רציפות תפקודית של הבסיסים במצבי חירום ובשעת מלחמה. הגדודים הראשונים הוקמו בפלמ"חים, בתל נוף, ברמת דוד, ובהמשך – גם בשאר בסיסי החיל.
2. גדודים אלו הוקמו מתוך הבנה שהמצב שהתקיים עד אז לא היה בו פתרון מערכתי כדי לטפל באירועים אחדים שיתרחשו בעת ובעונה אחת באותו בסיס במלחמה מבחינות אלו: הכוח לכיבוי שריפות, הכוח לטיפול בפצועים ופינויים, הכוח לסתימת בורות על מסלולי ההמראה והנחיתה שייפגעו מטילים והכוח לאיסוף הרסיסים מהמסלולים.
3. בשנת 2012 החליט מפקד חיל האוויר שגדודי המילואים של הרציפות התפקודית הם המודל הנכון להתגונן מפני הטילים ומפני הכטב"מים, וצריך ליישמו בכל בסיסי חיל האוויר שהוקמו בהם גדודי מילואים למטרה זו.
4. מאז החלטת מפקד חיל האוויר בשנת 2012 ועד עצם היום הזה, לא נעשתה עבודת מטה כדי לארגן את הגדודים מבחינת תקני כוח אדם ואמצעים. בחיל יודעים שהעניין נמשך המון זמן. עבודת המטה נמשכת כבר 10 שנים (!) מרע"ן או רמ"ח אחד למשנהו – עובדה שכל מי שעוסק בכך בחיל יודע.
5. עקב אי-ביצוע עבודת מטה בחיל, לא הכיר צה"ל בגדודי המילואים של הרציפות התפקודית בחיל האוויר ולא תקנן אותם.
6. אי-תקנון הגדודים גרר מחסור חמור בכוח אדם, בציוד וברכבים. לאחרונה התפוררו הגדודים ואין מי שיבצע את תפקידם. משום כך, לא יוכלו הגדודים למלא את משימתם במלחמה הבאה, הווה אומר – המראת מטוסי התקיפה תשותק.
7. בחול המועד פסח, באפריל 2022, נועדתי עם הרמטכ״ל כוכבי ועם מפקד חיל האוויר, והצגתי לפניהם את עניין אי-מוכנותם של בסיסי חיל האוויר למלחמה הרב-זירתית הבאה שתשתק את המראת המטוסים ונחיתתם. הם מילאו פיהם מים ולא היו בפיהם תשובות. עד עצם היום הזה הם לא עשו דבר לתקן את המעוּוָת.
