מֶרִי סָבִיר
אֲנָשִׁימוֹת סְבִירִים (אֵיךְ קָרְאוּ לָזֶה בְּפֶיְסְבּוּק
לִפְנֵי אֵיזוֹ תְּקוּפָה? אָה, כָּךְ: סָבִיר וּבֵינוֹנִי)
נִלְחָמִים בַּצִּפָּרְנַיִם פֹּה, מִדָּן וְעַד פְּרוֹפֵסוֹר,
בְּחָרִיף-מָרִיר שֶׁל צְנוֹן, עַל זְנַב צְנוֹנִית –
עַל עִלַּת הַסְּבִירוּת. עַל כֻּלָּהּ, בְּלִי כָּל חֶסֶר.
בִּמְרִידָה, בִּגְרִידָה, וּבְלֹא גִּנּוּנִים.
עַל מִתְחַם הַסְּבִירוּת, שֶׁמֵּאֶפֶס עַד עֶשֶׂר,
הֵם עוֹמְדִים עַל עֶשְׂרִים.
זֶה אֶפְשָׁרִי.
בֵּינוֹנִי וְסָבִיר.
אַתֶּם סְבִירִים לְעֵלָּא.
תִּסְתַּדְּרוּ הֲרֵי – תִּהְיֶה אוֹ לֹא תִּהְיֶה הָעִלָּה.
הָאִגְרוּף, הַטֵּרוּף,
הַשָּׂרוּף, הַשָּׂרוּט
הֵם עָמֹק בְּתוֹךְ מִתְחַם הַסְּבִירוּת.
זֶה סָבִיר: לְהַבְעִיר אֵם וָעִיר בְּתֹם לַיִל
בִּצְמִיגִים וּצְפִירוֹת וְעָשָׁן מְעֻנָּן.
לְכַתֵּר רְחוֹבוֹת – וּבְקָרוֹב נַתְבָּ"ג – בְּתַיִל
זֶה סָבִיר, כָּךְ סָבְרֵי מָרָנָן.
זֶה סָבִיר לְהַקְרִיץ הַפְחָדוֹת בִּפְלָקָטִים
וּלְפַטֵּם אֶת הַטַּף הַמִּתְפַּתֶּה אֶל הַסְּחוֹרָה.
לְצַיֵּר לַדֵּמוֹקְרַטְיָה דִּיקְטָטוּרוֹת וְקַרְנַיִם
וְלִדְרֹשׁ לִטֹּל קֵיסָם עַל הַקּוֹרָה.
מִדָּתִי וְסָבִיר –
וַאֲפִלּוּ עִם הִלָּה.
וְאִם כָּךְ מָה כְּבָר יִקְרֶה לְךָ אִם לֹא תִּהְיֶה עִלָּה.
עוֹד תּוֹסִיף לְהַצְהִיר
שֶׁהַחֹק עָבִיר, אֲוִיר,
שֶׁאַתָּה מֵעָלָיו, אַתָּה בְּמֶרִי סָבִיר.
סְבִירִים סַרְבָנִים מְפָרְקִים עַל זֶה אֶת צַהַ"ל
וּסְרַבְרָבִים סְבִירִים מְסַפְסְרִים שָׁם נְזִילָה.
הַסְּבִירִים הַשְּׂרָפִים מְגִנִּים עַל זֶה מִמַּעַל:
חֹק נוֹעַד לַאֲחֵרִים, וּמָה הַקֶּשֶׁר, זְלָא"ד!
כְּבָר יֵשׁ תֵּרוּץ עַל אוֹטוֹמָט לָמָּה סָבִיר הוּא לְהַגְזִים,
לַחְסֹם וְלִשְׂרֹף וּבִמְדִינוֹת זָרוֹת לִבְחֹשׁ:
תִּרְאוּ תִּרְאוּ אֶת הַפּוֹגְרוֹם, אֵיךְ הִתְפָּרְעוּ הַבַּרְוָזִים,
הַבַּרְוָזִים הַנְבוֹזִים בְּמִטְוַח יוֹ"שׁ.
לְהַבְעִיר זֶה סָבִיר,
לְרַסֵּק אֶת הַשָּׁבִיר,
וְלִשְׂנֹא בְּלִי מְחִילָה מִכָּל נִדְרֵי עַד נְעִילָה.
גַּם זִירַת הַסִּפְרוּת
כְּבָר רוֹתַחַת מִסְּבִירוּת,
כִּי פְּרָסֶיהָ מְסַפְּקִים תָּמִיד עִלָּה:
סוֹפְרִים וְסוֹפְרוֹת מְחַבְּרִים לָנוּ כְּתַב חֵרֶם
שֶׁל סְבִירִים וּסְבִירוֹת, אָמָּנִיּוֹת וְאָמָּנִים,
עַל שִׁלְטוֹן הַמְּבַקֵּשׁ לָצֵאת בַּחֲקִיקָה מַשְׁחֶרֶת
"מִיזוֹגִינִית הוֹמוֹפוֹבִּית גִּזְעָנִית לְאֻמָּנִית"!
הֵם טוֹבִים בְּבִדְיוֹן, אַךְ בֵּינְתַיִם הַחֶבְרֶ'ה
מְסַמְּנִים עוֹד מַטָּרָה: אֶת הַהֶרְכֵּב הַמְּחוֹזִי
שֶׁל הַשּׁוֹפְטִים הַחֲשׁוּדִים הָעֲלוּלִים לִפְסֹק אַחֶרֶת
מֵאַשְׁמַת הָאַנְטִיכְּרִיסְטוּס.
יוֹצְאִים כְּבָר חוֹזִים.
כִּי שׁוֹפֵט הוּא עִלִּית,
הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת שַׁלִּיט –
כּוֹכָבִית: אִם הוּא מַחְלִיט כְּפִי שֶׁסָּבִיר לִתְהִלָּה.
וְאִם לֹא – אֵין מָרוּת,
אֵין סְבִירוּת, הוּא מָרוּט,
שֶׁיֵּלֵךְ וִיחַפֵּשׂ אֶת הָעִלָּה.
הַמְּדִינָה שֶׁל סָבִי
וַאֲנִי הַסָּבִיר
וְעִלָּה זֶה טוֹב כָּל עוֹד הִיא יְעִילָה.