בדיון פומבי לאחרונה אמר אחד המשתתפים שהמתנחלים המתפרעים בכפרים הערביים בשומרון ״מגינים על עצמם״. הוא טועה ומטעה. משתתפי הפרעות הללו לא פגעו במחבל, לא מנעו פעולת טרור ולא החרימו נשק. ההתפרעות מביאה רק נזק. שום פלסטיני לא מבטל בעטיה את תוכניתו להרוג יהודים, ולעומת זאת יש מי שבעקבות מעשים כאלה מחליטים לנקום ומצטרפים לשורות הטרור.
אפשר להבין את הזעם, הכעס והכאב של מי שחבריהם נרצחו בדם קר, וכמובן אפשר וצריך לחוש צער רב על הקורבנות שנרצחו, אך אין להצדיק את התגובה חסרת האחריות והבלתי מוסרית.
הביקורת במקרה הזה צריכה להיות ברורה, בלי לגמגם ובלי להסס: זוהי תופעה שלילית מכל בחינה, ללא שום היבט חיובי. זאת פגיעה בחפים מפשע שחטאם היחיד הוא שהם פלסטינים, אשר משלמים במקרה הזה את חטאי אחיהם מבצעי הטרור, אף שאינם קשורים אליהם מלבד בקשר דם. חלקם אוהדים כנראה את המחבלים בליבם ובדבריהם, אך לרוב מי שרכושם הושמד וביתם נפגע – אין דבר עם הטרור. נקמה בהם, בחפים מפשע, אינה מוסרית.
בהיבט המעשי, ההתפרעויות הללו אינן מפחיתות את הטרור במאומה ואינן מרתיעות איש. נהפוך הוא, חמאס והג'יהאד ושאר אויבינו חוגגים כל אירוע כזה, כי הוא מגביר את אהדת האוכלוסייה למחבלים. כל חפצם הוא ״להבעיר את השטח״, והתפרעות של מתנחלים מסייעת להם בכך. בה בעת, מעמדה הבינלאומי של ישראל נפגע.
מובן שלמי שאין לו כל אחריות למעמד הזה לא אכפת מכך, אך מי שעמל לילות כימים לקדם את ישראל בשדה הבינלאומי כדי לסייע לכלכלתה, לביטחונה וליכולתה לשרוד כמדינה היהודית היחידה בעולם העוין לעצם קיומה, לא יכול שלא לתהות על התעלמותם של הפורעים מהנזק הבינלאומי.
לבסוף, הפרעות משפיעות גם על יכולתם של צה״ל והמשטרה לטפל באיום האמיתי, איום הטרור. לפרעות הללו יש שתי השלכות שליליות בהקשר הזה. ראשית, שני הגופים הללו, הנמתחים עד הקצה במאבק המתיש בטרור, חייבים להקצות כוחות למניעת ההתפרעויות ולהגנת התושבים הערבים המותקפים ברחבי יו״ש. אותם כוחות חסרים בזירת המאבק הישיר בטרור – במארבים, בתצפיות ובמבצעי מעצרים ליליים. מי שמונע גלישת מתנחלים לכפר מסוים, אינו יכול לעצור חשודים בכפר אחר.
חמור לא פחות: צה״ל מזרים עוד כוחות כדי לעמוד בכמה מטלות במקביל. הכוחות הללו עושים זאת על חשבון האימונים שלהם. ביום פקודה, במלחמה בלבנון ובעזה, הם יהיו מאומנים פחות. לכל יחידה שחייליה מאומנים פחות יהיה קשה יותר לבצע את משימותיה בלחימה ויהיו לה יותר נפגעים. האם מישהו מהמתפרעים ומצדיקיהם עשה את חשבון הדמים הזה?
מכל הבחינות הללו, המעשיות והמוסריות, צריך לצאת נחרצות נגד ההתפרעויות, להבהיר כי אינן לגיטימיות, ולהודיע שהנהגת המתנחלים רואה אותן בחומרה ונותנת גיבוי מלא למשטרה ולשב״כ במאבקם בפורעים.
גם קריאות של רבנים ומנהיגים פוליטיים להחרבת כפרים והשטחת בתים אינה מוסרית, כי רוב הנפגעים כתוצאה ממדיניות כזאת יהיו אזרחים חפים מפשע. יתר על כן, הלקחים לאורך ההיסטוריה בנוגע ללחימה בטרור מצביעים באופן ברור על כך שרק כאשר הריבון מצליח להפריד בין גורמי הטרור לשאר האוכלוסייה, יש סיכוי לפגוע בטרוריסטים. פעולות אלימות ללא הבחנה לא הועילו מעולם, גם כשהתבצעו באופן קיצוני ביותר וכאשר כפרים שלמים הושמדו כי ״יצא מהם טרור״. והאם גם המנהיגים הקוראים קריאות מעין אלה אינם מודעים לנזק שדבריהם גורמים למדינת ישראל בבירות העולם?
אחרי אלפיים שנה אנחנו הריבון, והדבר מטיל עלינו אחריות שמחייבת להגביל את השימוש של אנשים פרטיים בכוחם ובנשקם להגנה עצמית בלבד. האזרח שחיסל את המחבל בתחנת הדלק הוא גיבור, האזרח שירד לכפר השכן ושרף רכוש הוא פורע חוק. אסור להתבלבל ביניהם. צריך להיות יותר נשק בידי אזרחים, כדי שיוכלו להגיב למחבלים, אך מי שישתמש בנשק שבידו כדי לפרוע פרעות בערבים – מקומו בכלא ומהר.
והיה מחננו טהור, ויעיל.
