נשיאת בית המשפט העליון איננה חברה במנזר השתקנים. פעמים רבות במהלך השנה האחרונה בחרה חיות לצאת להגנת המערכת בראשה היא עומדת, מול מתקפות חריפות שהופנו נגדה. זכורים ביותר הם כמובן מכתב התגובה לשר דודי אמסלם, ונאום התגובה לנאומו של השר יריב לוין. אז טענה חיות כי שר המשפטים מבקש להפוך את הרשות השופטת לרשות שותקת. אולם, על אף שעד כה חוקי הרפורמה כלל לא אושרו, וספק אם משהו מהם יאושר, ככל הנראה הרשות השופטת, או לפחות העומדת בראשה, כבר גזרו על עצמן שתיקה. אחרת קשה להבין מדוע שלל המתקפות הבוטות על הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים, הדן במשפט נתניהו, אינן זוכות לכל מענה רשמי לא מצידה של חיות ולא מצד דוברות הרשות השופטת.
כזכור, בשבוע שעבר פרסמו שופטי ההרכב, השופטת רבקה פלדמן-פרידמן, השופט עודד שחם והשופט משה ברעם, את תמצית פרוטוקול השיחה אותה ניהלו עם הצדדים בלשכה שבוע קודם לכן. על פי התמצית שפורסמה, "לצדדים נמסרה, בפתח הדברים, עמדת המותב, לפיה קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום. על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". הדברים חידשו לציבור מעט מאוד, משום שעיקריהם כבר הודלפו בימים שקדמו לפרסום הרשמי. אולם, על אף זאת, החזיר הפרסום הרשמי לקדמת הדיון הציבורי את העיסוק בעמדתם של השופטים, וגרר שורה ארוכה של מתקפות קשות עליהם.
"זה היה ממש פיגוע", תקף פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, מי שמימיו לא ישב בדין כשופט, את הרכב השופטים הוותיק והמנוסה מבית המשפט המחוזי, וביקש לאלף אותם בינה וללמד אותם הלכות שיפוט. "ככה לא מנהלים תיק, בטח בפרשה מהסוג הזה שכל המדינה עוסקת בה". ההאשמות הללו לא הושמעו כמובן בחלל ריק. הן באו לעולם על רקע מתקפה תקשורתית חסרת תקדים על ההרכב הבכיר. קחו למשל את יוסי ורטר אשר האשים ב"הארץ" את הרכב השופטים ב"התנהלות נרפית", או את בן כספית אשר טען בתכניתו בערוץ 12 כי השופטים עברו עבירת "שיבוש הליכי משפט". ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רבות. לדור ממש לא לבד. הרכב בית המשפט המחוזי נתון תחת מתקפה קשה, מרושעת ומכפישה, שעל פי החוק הוא איננו רשאי להשיב לה. היחידים שיכולים לצאת להגנת השופטים הם הנשיאה חיות והנהלת בתי המשפט. אך בניגוד למקרים דומים בעבר, במקרה הזה בוחרים ראשי המערכת למלא את פיהם מים.
מתברר שישנם הלווינים והאמסלמים. להם אסור לתקוף שופטים ולה להטיל ספק ביושרתה ומקצועיותה של מערכת המשפט. כאשר הם תוקפים את השופטים המערכת כולה מתגייסת למענה תקיף ומידי. אולם, ישנם גם הלדורים, הורטרים והכספיתים, וכל חבריהם יקירי המערכת. להם מותרת לכתוב הכל ולהגיד הכל. איש לא יהין לתקוף אותם בחזרה. ישראל הראשונה וישראל השניה? אתם אמרתם. מה שבטוח הוא שאיש מהקבוצה הזו לא צריך לחשוש שאם יתקוף את המערכת הוא יתויג אוטומטית כאויב מערכת המשפט, מחריב הדמוקרטיה ובן חושך. התיוג הזה שמור בלעדית לקבוצה הנגדית, זו שנחשבת לאויבת המערכת גם כאשר כל מטרתה היא להשיב את האמון במערכת המשפט ובשופטים. כי יש מי שהכל מותר לו, ויש מי שלא.
