תשמעו סיפור יפה, לפני חצי שנה בערך הייתי במין תקופה כזאת מעורערת ומוצפת וקשה ומוזרה. אני ככה תמיד ברוך השם, אבל לפני חצי שנה הייתי קצת יותר מוצף מבדרך כלל. ובדיוק אז, באותם ימים מחניקים, קראתי במקרה את פרק ל"ד בספר תהילים, ואת המילים המדהימות והמוכרות שמופיעות שם: "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב – נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו", אייי אייי איייי וכשקראתי את המילים האלה לפני חצי שנה, הרגשתי כאילו שאני קורא אותן בפעם הראשונה. פתאום הבנתי מה הטקסט הזה מציע לי ומאפשר לי, כאדם. אתם מבינים, יש דרך להיות אנשים "חפצי חיים ואוהבי ימים". יש דרך חיים שמאפשרת לבני אדם לרצות את החיים שלהם, ולאהוב את הימים שלהם! שהרי רוב בני האדם, נדמה לי, לא חיים מתוך רצון ומתוך אהבה, רוב בני האדם פשוט חיים. נצור לשונך מרע. ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו. ככה צריך לחיות, אתם מבינים. לא לדבר רעות, לא לרמות, להתרחק מרע, לעשות טוב, ולבקש ולרדוף שלום. אייי איייי אייייי, רוב האנשים, כך נדמה לי, מניחים שהפסוקים האלה פונים החוצה. נצור לשונך מרע – על אנשים אחרים. אבל אני הבנתי אז, לפני חצי שנה, אני הבנתי שהפסוקים האלה פונים פנימה! אלה פסוקים על מערכת היחסים שבין אדם לבין עצמו. הרי כולנו מדברים רעות על עצמנו, כולנו מרמים את עצמנו, כולנו נמשכים אל הרע, וכשזה מגיע לעצמנו, רובנו מבקשים מלחמה. איייי וזאת הסיבה שהפסוקים האלה כל כך יפים בעיניי, כי הם עוזרים לי להתבונן על עצמי, ולגשת לעצמי בעין טובה ובריאה. שכוייח!
וכשהבנתי את כל זה, לפני חצי שנה, חשבתי על הלחן המעיק והמוכר כל כך של השיר הזה, מייייי האיששששששש, אויש איזה דיכאון, איזו חרפה, להצמיד מילים כל כך מרגשות וצלולות, למנגינה כל כך מעיקה וקודרת, זה צריך להיות שיר שמח הלו! זה מה שהרגשתי, והחלטתי לעשות מעשה, ולהמציא לשיר הזה לחן חדש! ובאמת, כמה ימים לאחר מכן, נסעתי מהרצאה בצפון, בחזרה הביתה, וכל הדרך זמזמתי לי את המילים, והמצאתי להן מנגינה חדשה, אופטימית כזאת והיפית, וכשהגעתי הביתה, נשארתי ברכב כמה דקות, והקלטתי את הלחן החדש שלי, כי לא רציתי לשכוח אותו. ובימים שאחרי, עבדתי על הלחן עוד קצת, שייפתי והידקתי, עד שהרגשתי שזה זה. ומאז ועד היום, אני מקפיד לנגן את השיר הזה לילדים שלי, כמה שיותר! והם אוהבים את השיר הזה מאוד, ובצדק! אלה המילים הכי יפות בעולם, וגם הלחן סבבה חחחחחח.
וכל הדבר הזה רבותיי, הוא רק הקדמה לסיפור שלי! שבעצם מתחיל עכשיו – לפני כמה ימים הבאתי את חיה לגן, ופגשתי בכניסה את הגננת שולי, ושולי ניגשה אליי ושאלה אותי, תגיד יאיר זה נכון שיש לך מנגינה משלך ל"מי האיש", ואני הסתכלתי עליה, וגמגמתי, ואמרתי, מה, ושולי צחקה ואמרה, שהם שרו בגן לפני כמה ימים את "מי האיש", וחיה טענה בתוקף שלאבא שלה יש מנגינה אחרת למילים האלה, ואני הסמקתי, וחייכתי, ואמרתי, שכן, שהאמת שיש לי לחן משלי לשיר הזה, ושולי אמרה שהיא מתכננת לשיר את "מי האיש" במסיבת הסיום של הגן, ואם אני רוצה, היא מזמינה אותי לשיר את השיר שלי ביחד עם הילדים! ואני התחלתי להזיע בקרחת ואמרתי לה, תודה, ושאני צריך לחשוב על זה, ושולי אמרה, אין לחץ.
איייי ואחרי כמה ימים של התלבטות, החלטתי להוציא את השיר שלי לעולם! אז ישבתי והקלטתי עם חיה את השיר שלי, ושלחתי את ההקלטה לשולי, ושולי התלהבה מהשיר (!), ולימדה את כל הילדים בגן את המנגינה החדשה שלי!!! ובמסיבת הסיום של הגן, שהתרחשה לפני שבוע בדיוק, שולי הזמינה אותי בשלב מסוים לבוא ולנגן את השיר ביחד עם כל הילדים! ואני נעמדתי והבאתי את הגיטרה, והתיישבתי ליד הילדים, והתחלתי לנגן, והידיים שלי ממש רעדו, והלב שלי ממש השתולל לי בגוף, טם טם טם טם, הייתי כל כך לחוץ!
בהתחלה שרנו ביחד את "מי האיש" במנגינה המעפנה והמוכרת, אבל אחר כך שרנו את השיר במנגינה שלי! וכל הילדים החמודים הכירו את השיר, ושרו אותו ביחד איתי, יש לילדים קטע כזה שכשהם שרים ביחד הם קצת מזייפים, אבל איכשהו זה נשמע טוב חחחח, וזה מה שקרה שם, כששרנו־זייפנו־לנו את "מי האיש" שלי ביחד. ובזמן ששרנו כל ההורים החמודים הסתכלו עלינו, ואני ניגנתי והסמקתי והזעתי בכל הגוף ממש, הייתי כל כך לחוץ, לא ידעתי מה כולם חושבים על השיר שלי, לא ידעתי מה כולם מרגישים עכשיו, ברגע המשונה הזה. אז פשוט ניגנתי, ושרתי. והלב שלי רעד מהתרגשות. התרגשתי כמו שאני מתרגש כשסרט חדש שלי יוצא לעולם. התרגשתי כמו מוזיקאי שמשמיע סינגל חדש לחברים. התרגשתי כי לפני חצי שנה, החלטתי לתת למילים המדהימות האלה אכסניה מוזיקלית חדשה, ועכשיו עשרות ילדים קטנטנים בגן מיתרים בתל אביב, שרים את המנגינה הזו שהמצאתי, ומתחברים למילים האלה מחדש.
וזהו חברים, זה מה שרציתי לספר לכם. לפני חצי שנה התחברתי מחדש למילים מדהימות מספר תהילים. לפני שבוע המנגינה שהמצאתי למילים האלה יצאה לעולם, במסיבת סוף השנה בגן מיתרים בתל אביב. ומאז ועד עתה אני מסתובב בעולם עם חיוך דבילי על השפתיים. מאז ועד עתה אני רוצה את החיים שלי קצת יותר, ואוהב את הימים שלי קצת יותר. שכוייח זה הסיפור.
