בתקופה האחרונה הוצגה לגורמים בכירים, הן בממשלה והן באופוזיציה, יוזמה חדשה, המבקשת להתוות דרך להוצאתה של מדינת ישראל מהמשבר הפוליטי והחוקתי אליו נקלעה בשנים האחרונות. מאחורי היוזמה עומדת קבוצת אנשי ציבור מגוונת, ובה ייצוג לקבוצות השונות שבחברה הישראלית, ימין ושמאל, יהודים וערבים, דתיים, חרדים חילונים וערבים. בראשה עומדת היוזמת, פרופ' נטע ברק קורן, מומחית למשפט חוקתי מהאוניברסיטה העברית, שהייתה מעורבת ברבות מיוזמות ההידברות והפשרה שצצו ועלו בחודשים האחרונים, וגם קרסו.
ייחודה של היוזמה החדשה, שלא נשללה על הסף על ידי אף אחד מהגורמים להם הוצגה ואף עוררה תגובות חיוביות, הוא בכך שהיא איננה מבקשת לדון בתכנים, ובטח שלא לשרטט מצע חוקתי-חברתי מוסכם למדינת ישראל. במקום זאת היא מבקשת לעסוק בפרוצדורה. כלומר, במנגנון שיאפשר למדינת ישראל לצאת מהמשבר עם הסדרים בסוגיות הליבה שיזכו ללגיטימציה רחבה בציבור.
בלב המנגנון אותו מציעים היוזמים עומדת אסיפה מכוננת שתוקם בחוק מיוחד, על ידי הכנסת, שאף תקבע באופן סופי את הרכבה וסדרי עבודתה. באספה יהיו חברים מאה אזרחים ישראלים שייבחרו באופן דמוקרטי. שליש מהם על ידי הכנסת המכהנת בפרופורציה לחלוקה הסיעתית הנוכחית, ושני שליש בבחירות ארציות, בדומה לבחירות לכנסת, אך עם אחוז חסימה נמוך בגובה של מנדט אחד, דבר שיגביר את הייצוגיות שלה וימנע מצב שבו קולות משמעותיים בחברה לא מקבלים ביטוי באספה.
לאספה יוקצו שנתיים על מנת להגיע להסכמות חוקתיות בסוגיות שקורעות את החברה הישראלית עם אפשרות להארכה, וחבריה יתחייבו שלא לעסוק בפרק הזמן הזה בשום עיסוק אחר מלבדה. מנגנון קבלת ההחלטות בתוך האסיפה המכוננת יהיה כזה של הסכמה רחבה, ובסיום עבודתה, לאחר שתציג את המסמך אליו הגיעה לכנסת ותקבל את הערותיה, תובא הגרסה הסופית למשאל עם.
לא מדובר בפתרון של קסם, ונכון לרגע זה עוד אין הסכמה במערכת הפוליטית לצאת למהלך. אולם, יתרונו המרכזי הוא בהחזרת ההכרעה לעם ולנבחריו. לא עוד מגעים בין מומחים ופעילים מטעם עצמם, אלא מהלך חוקתי ממשי שיובל על ידי נבחרי העם ויאושר על ידי העם כולו. בשלב זה המהלך עוד נמצא בשלב החזון, וכעת נותר לחכות ולראות האם וכיצד הוא יקרום עור וגידים.
הטור המלא עם פרטי היוזמה יפורסם מחר במקור ראשון
