תביעה ייצוגית מעניינת שהגיש אזרח ישראלי נגד חברת אפל קיבלה השבוע תמיכה בחוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה. התובע טען שחנות היישומונים אפ־סטור מתנהגת כמונופול דורסני העובר על חוקי התחרות הישראליים. אפל איננה מאפשרת למחזיקי אייפון גישה לחנויות יישומונים מתחרות, מונעת ממפתחים למכור יישומונים שלא דרך החנות שלה, גובה מהם עמלות גבוהות המתגלגלות אל הצרכן, ועוד. אם קוקה־קולה חטפה השבוע קנס של 39 מיליון שקלים על פגיעה בתחרות, אין סיבה שאפל תהיה חסינה.
אלא מה, כל רוכש אייפון חותם על מגילת תנאי שימוש ארוכה, שאחד מסעיפיה קובע שבמקרה מחלוקת יחול הדין של מדינת קליפורניה. מעבר לכך שהחוק של קליפורניה נתפר למידותיהן של ענקיות הטכנולוגיה, התנאי הזה הופך את אפשרות התביעה של משתמשים ישראלים לתיאורטית לחלוטין.
בחוות דעתה קבעה היועמ"שית שהחוזה של אפל הוא חוזה אחיד, שהחוק מחיל עליו מגבלות מיוחדות, והתנאי הספציפי הזה הוא "תנאי מקפח בחוזה אחיד" שדינו להיבטל. חוות הדעת, המתפרסת על פני 39 עמודים, היא מסמך מרתק המלמד כמה משאבים השקיעה אפל בניסיון להרוג את התביעה הזו כשהיא קטנה.
"מדינת ישראל אינה יכולה לתת יד למיקור חוץ של דיני החוזים הצרכניים החלים במדינה, ולא תספק את כוח הבחירה בעניין זה לידי תאגידים גלובליים אשר יקבעו איזה דין זר יחול על עסקאות צרכניות הנערכות הלכה למעשה בישראל", קבעה היועמ"שית. "חברה גלובלית עתירת ממון, המנהלת עסקים בהיקף ניכר עם ישראל ומכווינה את פעילותה לקהל הלקוחות הישראלים, צריכה ואף יכולה להיות ערוכה להתדיין על פי דיני מדינת ישראל, וכן יש לקחת בחשבון את פערי הכוחות המובהקים בין הצדדים".
הסיכוי שאפל תשנה את מדיניותה בגלל תובע במדינה מזרח־תיכונית קטנה קלוש עד לא קיים. אבל נראה שמערכת המשפט בישראל צועדת בעקבות אירופה, וחותרת למיתון הכוח האינסופי שבידי תאגידי הענק הגלובליים.
