אלן טיורינג האנגלי היה מתמטיקאי גאון. ציבורית הוא מוכר כאחד ממפצחי הצופן הגרמני "אניגמה" במלחמת העולם השנייה, אבל מקצועית הוא ידוע כאחד מאבות מדעי המחשב והבינה המלאכותית. ב־1950 פרסם טיורינג מאמר יוצא דופן בכתב העת "מיינד", שבו הציע את מה שנודע כ"מבחן טיורינג".
במאמר טוען טיורינג שהשאלה אם מכונה תוכל "לחשוב" משתמשת במושגים מופשטים מדי. במקום זאת הוא מציע דבר שהוא מכנה "משחק חיקוי", שבו אדם ישוחח בכתיבה עם שתי ישויות, האחת אדם והאחרת מכונה. אם אחרי חמש דקות המשוחח לא מבחין בין האדם למכונה, המכונה עוברת את המבחן. כותב טיורינג: "בעוד חמישים שנה אפשר יהיה לתכנת מחשבים… כך שישחקו את משחק החיקוי טוב כל כך, שלמראיין ממוצע לא יהיו יותר משבעים אחוז סיכוי לספק זיהוי נכון".
כמעט חמישים שנה לאחר מכן, ב־1996, נערך מבחן למחשב, אם כי מעט שונה. בפילדלפיה התקיים טורניר שחמט ייחודי: המחשב "כחול עמוק" מול אלוף העולם, הרב־אומן שנחשב בעיני רבים לגדול בהיסטוריה, גארי קספרוב. הטורניר נפתח בהפסד דרמטי של האלוף, שלאחר מכן התאושש וניצח בטורניר בתוצאה 4־2. בשנה לאחר מכן חזרה ההתמודדות עם "כחול עמוק" משודרג, והפעם קספרוב הפסיד בהפרש של נקודה. לראשונה מחשב ניצח בשחמט אלוף עולם מכהן. במהרה התבססה העובדה שאין אדם שיכול לנצח מחשב בשח.
המחשבים של סוף המאה הקודמת התבססו על צמיחה מהירה של כוח המחשוב לצד היכולת האנושית המשתפרת להגדיר להם כללים וסדרות פעולה (אלגוריתמים). עד השנים האחרונות, כל תחום שהיה אפשר לעשות לו רדוקציה שכזו, הפך לממוחשב וסיפק תוצאות שעולות בהרבה על היכולת האנושית. זהו הבסיס של התפוצצות "עידן המידע", מהפכה ששינתה היבטים מרכזיים רבים בחיינו.
המחשב רק מחקה הבנה אנושית, אבל הוא עושה זאת עם כל היתרונות של מכונה – שימוש בבסיס מידע עצום, מהירות ובלי להתעייף
אך עדיין נותר הפרש איכותי בין המחשב לאדם. במשחק כמו שח, עם כללים ברורים ומוגדרים, המחשב מנצח בקלות. אבל שכלנו עובד כל הזמן בתנאים מורכבים ועמומים; הוא רגיש להרבה מאוד מידע שקשה לנו לנסח בנוסחאות וכללים. אפילו שפה, הדבר הכי טבעי עבורנו, היא כזו. אי אפשר לצמצם שפה חיה לעקרונות ונוסחאות ספורים ולפשט אותה לאוסף מצומצם של כללים. בזמן שהמחשבים ניצחו את גדול הגאונים בשחמט, הם עדיין התקשו מאוד לתרגם משפט, וכל ילד דו־לשוני היה עושה זאת טוב מהם.
כאן מגיעה פריצת הדרך של "הבינה המלאכותית", שפורחת בזכות מודלים חדשים של "למידת מכונה" ו"רשתות נוירונים". מדובר בעליית מדרגה חישובית. לא עוד ניסיון בלתי אפשרי לנסח כללים לתחומים עמומים ומורכבים לאינסוף. כעת המחשב בונה בעצמו מפת משמעות מורכבת ופרטנית, ומשכלל אותה יותר ויותר לפי החיווי האנושי שהוא מקבל. גם המפתחים לא יכולים לנבא מה תהיינה התוצאות, אבל ברור מעבר לכל ספק: מרגע שהחלו להשתמש במפות משמעות משוכללות ואמינות, המחשב מחקה הבנה אנושית בהצלחה מדהימה.
בשיטה הזו יותר ויותר בעיות שנחשבו מסובכות ובלתי אפשריות נפתרות במהירות. המחשב "רואה" הרבה יותר טוב, "מדבר" ו"מתרגם" הרבה יותר טוב, "חוקר" הרבה יותר טוב, והוא הולך ומשתכלל כל הזמן. מדובר בקפיצה איכותית. נלך בדרכו של טיורינג ולא נתווכח על סמנטיקה. זו לא "מחשבה". לא צריך להסתבך בהגדרות מטאפיזיות ופילוסופיות. אבל אין ספק שהמכונה מספקת כבר עכשיו חיקוי ברמה גבוהה מאוד של מה שאנו קוראים לו "הבנה". ועוד, המחשב אומנם רק מחקה הבנה אנושית, אבל הוא עושה זאת עם כל היתרונות של מכונה – שימוש בבסיס מידע עצום, מהירות, יסודיות, בלי להתעייף, בלי לשכוח ובלי לעשות טעויות.
האדם כבר מפסיד בתחרות ההבנה, וזו רק ההתחלה. הבינה המלאכותית מתפוצצת בהשקעות, וגדלה במשאבים והישגים, בקצב שיפור שרק הולך ומאיץ. המחשבים היום מחקים היטב הבנה בכל התחומים, ממדע ועד אמנות, ומייצרים פתרונות מהירים, זולים ואיכותיים למגוון בעיות עצום.
עידן המידע מוחלף כעת בעידן הבינה. פעם חששו ממכונות ורובוטים שיחליפו עמל כפיים, היום מי שצריכים לחשוש הם דווקא מי שעובדים עם שכלם. למשל, ברוב האקדמאים, בוודאי במדעי הרוח והחברה, כבר אין צורך. למען האמת רוב המחקרים בתחומים הללו מראש חסרי ערך (כפי שמעידה העובדה הפשוטה שרובם הגדול לא מצוטט בפרסומים אחרים וחלק גדול מהם אפילו לא נקרא), אבל בקרוב מאוד, כשהמחשבים ייהנו מגישה לכל מקורות הספרות האקדמית ומאפשרויות למידה ממוקדות, הם יוכלו לייצר בחלקיקי שנייה שלל מאמרים וספרים, מדויקים, ביקורתיים ואפילו כתובים טוב יותר, כמעט בכל נושא.
אבל לא רק מקצועות שכבר ידוע שמיותר למדינה לממן הופכים למיותרים, גם מקצועות חשובים ורציניים עוברים תמורה דרמטית. למשל, רפואה. בניתוח תוצאות של בדיקות רפואיות רבות המחשבים כבר משיגים תוצאות טובות יותר מהאדם. ואף שיש מי שמעדיפים שאדם ינתח את בדיקותיהם – גם במחיר סיכון בריאותם – התחום עתיד להשתנות מאוד בעתיד הלא רחוק. הבינה המלאכותית תנצח כל רופא אנושי לא רק בדיאגנוזה אלא גם בפרוגנוזה. והיתרון שלה לא נקודתי – היא תמשיך ללמוד כל הזמן, להגדיל את מאגר הנתונים ולהשתפר ביחס לעצמה, יותר מכל רופא אנושי.
קשה להפנים את גודל המהפכה שעומדת להתחולל. כמו ברפואה כך גם במדע, הן המעשי הן התיאורטי, שכבר נסמך יותר ויותר על בינה מלאכותית. וכמו במדע, כך בהנדסה, משפטים, שיווק, ספרות, ועוד ועוד. אין מקצוע שבו אנו משתמשים בשכלנו, שהחיקוי וההבנה המשתכללים של המחשב לא עתידים לנצח את היכולת האנושית. אין היבט טכנולוגי שלא עתיד להיות מושפע מכך. כל מחשב עתיד להיות עם בינה מלאכותית, ולספק לנו ולאנושות שירותים משופרים בסדרי גודל.
אנו עומדים בפתחה של מהפכה חדשה, שכמותה לא ידענו. זו מהפכה איכותית. המהפכות הקודמות – המדעית, הטכנולוגית, המידע – נשענו במידה רבה על יכולותינו ומגבלותינו האנושיות. המהפכה הנוכחית מאפשרת לאנושות ללכת מעבר למגבלות הללו, ולתת לכוח חישובי עצום, שמחקה הבנה באופן הולך ומשתכלל, להצעיד את האנושות למחוזות שקשה לדמיין. ברוכים הבאים לעידן הבינה.
