כמה כסף שווה היכולת לקרוא ציוצים בטוויטר? השאלה הזו פעם נראתה תיאורטית, אפילו מצחיקה, אבל השבוע אילון מאסק הפך אותה למציאותית להחריד עם ההכרזה על הטלת מגבלות חדשות ברשת. לפי הגזרות, גולשים שאינם רשומים הודרו מהאתר לחלוטין, משתמשים חינמיים הורשו לקרוא כמה מאות ציוצים ביום, ואילו אלו שרשומים ל"טוויטר בלו" – השירות שהרעיד את הרשת לפני כחצי שנה כשמאסק הודיע שכל אחד יוכל לשלם כדי לקבל וי כחול – קיבלו את האפשרות לקרוא פי 10 מהשאר. ומה ההצדקה להגבלה? מאסק טען שהיא תגובה לזינוק מטורף בגלישה מצד חברות בינה מלאכותית, שמאמנות מנועי כתיבה ואיור באמצעות קריאה של מיליוני ציוצים.
מאחר שטוויטר היא מפלטו של הדרג העיתונאי, ומאחר שהדרג העיתונאי מכור לחלוטין לטוויטר ולכל פיסת חדשות שקשורה לרשת החברתית הזו, גם הפעם ההודעה עוררה סערה לא פרופורציונלית בעליל, כאשר צייצנים בשנקל מדברים על מות הפלטפורמה ומתייחסים אל מאסק כאל ילד קטן שכאילו במקרה הפך לאדם העשיר בעולם. בסופו של דבר, בתוך כמה שעות הוא הרחיב פעמיים את מגבלת הציוצים כך שהיא לא באמת פגעה בחוויית הגלישה של רוב המשתמשים (כמה ציוצים כבר אפשר לקרוא ביום), אלא רק של המכורים ביותר. אתם יודעים, עיתונאים. בהמשך הוא ביטל אותה לחלוטין.
זה הזמן להבהיר: פעמים רבות, צעדים של אילון מאסק נראים אקראיים לחלוטין ולעיתים מטופשים עד דמעות. אך במקביל, רבים מהם היו הגיוניים כשהוכרזו, וחלקם התבררו כנבונים לאחר מעשה. במקרה הזה, ייתכן שהוא באמת הגיב לעלייה דרמטית בגלישה בעקבות שימוש נרחב של תוכנות בינה מלאכותית בפלטפורמה, אך באותו זמן מומחים טכנולוגיים העריכו שהעומס הזה כמעט השבית את השרתים שלו לא כי הם לא מסוגלים לעמוד בעומס, אלא כי הוא פיטר כל כך הרבה עובדים כשהשתלט על טוויטר, עד שלא נותרו די אנשים לטפל במצבי חירום. זה מצחיק, ובאותו זמן, גם יכול להיות שפיטורי כל כך הרבה עובדים – שרבים מהם כנראה באמת היו מיותרים – היה שווה תקלה או עשר בשנה הראשונה.
השורה התחתונה של הסיפור הזה היא שאנחנו לא באמת יודעים האם היה היגיון בהגבלת הציוצים, וכנראה נדע את זה רק בעוד זמן מה. הקביעה הזו יכולה להישמע לכם קצת חלבית מדי, אך יש לה השלכות מיידיות ומעשיות: בניגוד למה שאולי היינו רוצים לחשוב, מאסק ממש לא לבד. מצב הרשתות החברתיות, וחברות הטכנולוגיה בכלל, אינו זוהר כרגע, בלשון המעטה. ההסלמה העצומה ביכולות הבינה המלאכותית היא הסיבה הגדולה ביותר לחשש מצד המנכ"לים הגדולים, אך היא לא היחידה: ההחלטה של מטא שפייסבוק תצעד לכיוון מציאות רבודה, למשל, אירעה הרבה לפני שצ'אט ג'י־פי־טי בא לעולם, והונעה מההבנה שמשהו במודל העסקי הישן של הרשתות האלה פשוט לא ישרוד.
טוויטר היא גם לא הרשת הגדולה היחידה שדרשה תשלום נוסף עבור חוויית פרימיום – יוטיוב עשתה את זה לפניה, ובקרוב צפויות אפליקציות נוספות לעשות את אותו הדבר. כולם מבינים שמשהו גדול קורה בעולם הטק, תפנית שתשים קץ לעולם הישן של רשתות חברתיות, של חיפוש מסורתי, אפילו של שירותי ענן, וזה מפחיד מאוד. אגב, זו הדרך להסתכל גם על חילופי הדברים הפתטיים־משהו בין מאסק למארק צוקרברג, שהסתכמו בהסכמה להיאבקות בשידור חי: שניהם באמת מפחדים מההתפתחויות האחרונות, וזה מוציא מהם תחרותיות גדולה עוד יותר.
אין ספק שמדובר בסיטואציה כאוטית. רשתות דורשות תשלום על דברים שפעם היו חינמיים לחלוטין, בוטים חדשים מגיעים לעולם ומיד משנים את איך שמורים מלמדים ואיך שגופי חדשות וממשלות מתמודדים עם פייק ניוז. בקיצור, העולם כולו בתקופת השתנות.
החדשות האלו עלולות לגרום לכם לגל חום, אך האמת היא שהן צריכות לעורר הרגשה הפוכה. בתגובה לצעדים של מאסק, לפחות ארבע חלופות של טוויטר נמצאות בפיתוח מתקדם וככל הנראה יושקו בזו אחר זו בקרוב. בתגובה לפיתוחי בינה מלאכותית, חברות קטנות חדשות ינסו לעקוף את הענקיות הנוכחיות של עמק הסיליקון עם טכנולוגיה טובה יותר. מוצרים יהפכו לזולים יותר, שירותים לטובים יותר, והכול בזכות התחרות העזה שמתפתחת מהבלגן הנוכחי. כך שאם נשכיל לשרוד את הכאוס כראוי כמשתמשים ברשת – לקרוא בזהירות, לקנות חכם, להשתמש באופן מושכל, לקרוא על תופעות חדשות – רק נצא נשכרים מכל העניין.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולרכישת וי כחול לילדים עניים בדארפור) שלחו לנו לטוויטר: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
