מתחת לרדאר, בין מבצע בית וגן לפיגוע הנוראי בתל־אביב, כמעט חמק מעינינו סרטון שצולם השבוע במרכז הארץ: בסרטון נראית אישה המתקרבת לדוכן הנחת תפילין של חסידות חב״ד, שבו שני נערים צעירים מניחים תפילין לפי הוראות ה"שליח". האישה גוערת בחב"דניק, בעודה מתעקשת שכלל אינה מדברת אליו, ולכן גם אינה מעוניינת בתשובתו.
במה לא האשימה האישה את השליח? בהדתה ואפילו בעבירה פלילית, לא פחות, משום שהציע לקטינים להניח תפילין. המשתלחת גם לא חסכה בקלישאות: ״הוא הציע לכם ממתקים כדי שתעשו את זה?״, היא שאלה, ״מה הוא הבטיח לכם בתמורה?״.
היא לא העלתה על דעתה שבני נוער יהודים בישראל נענו להצעת שליח חב״ד להניח תפילין כי הם מעוניינים להמשיך במסורת אבותיהם, ולא מתוך רצון להרוויח דבר מוחשי.
איך גידלנו כאן יהודים שרואים בהנחת תפילין מעשה בזוי, אשר אין זה הגיוני שאדם מוסרי, מודרני ובר דעת יהיה מעוניין לעשות? איך גידלנו כאן יהודים שמתגאים בכך שהם מטרידים איש דת וצועקים עליו כי העז להציע לבני נוער להניח תפילין?
האישה לא נתפסה ״על חם״ בעדשת המצלמה בעידנא דריתחא, אלא היא זו שצילמה את הסרטון. הוא נפתח בהליכתה הנחושה לעבר הדוכן, משל הייתה גיבורת־על בדרך להציל בני נוער תמימים משמד, והמשיך כשהיא מתעמרת בשליח חב״ד שניסה לדבר על ליבה, וגם כשצעקה עליו בגסות שהיא לא רוצה לשמוע את תשובתו.
חיבוב היהדות על יהודים חילונים אינו מותרות – הוא חובה. בהינתן המשבר במדינה, החיבור לעם היהודי ולארצו הוא הדבק היחיד שמחזיק אותנו יחד
אינני דתייה או שומרת מצוות – כולן או רובן – אבל אין משמעות הדבר שאני מנותקת ממסורת עמי שהושרשה במשך אלפי שנים. בניגוד להאשמתה של הגברת, שהרב עוסק בהדתה, אני סבורה שהמצב הפוך. אנחנו צריכים יותר לימודי יהדות בבתי הספר, בעיקר בחינוך הממלכתי־חילוני. בני 18 שמסיימים 12 שנות לימוד בחינוך החילוני יוצאים עם ידע מועט, אפילו מביך, במורשת עמנו ובמנהגיו, והקשר שלהם ליהדות מסתכם בכמה שעות לימוד תנ"ך שבועיות ובתחרות תחפושות וחילופי משלוחי מנות בפורים. הפער החינוכי מתווסף לעבודת הרבנות הראשית בשנים האחרונות, שהמאיסה את עצמה על הציבור החילוני דרך הפעלת גופים בלתי שקופים והתערבות בחיי הפרט.
חיבוב היהדות על יהודים חילונים אינו מותרות – הוא חובה. בהינתן המשבר הכלכלי והמצב הפוליטי הלא יציב במדינה, החיבור לעם היהודי ולארצו הוא הדבק היחיד שמחזיק אותנו יחד ומונע ניתוק של חלק גדול מאיתנו. אין סיבה שחילונים ירגישו פחות יהודים, אין סיבה שהם יחושו שהיהדות היא נחלתם של רבנים מזוקנים ורבניות עוטות מטפחת.
היהדות צריכה להתמקד במחבר, ולא במפריד; בקירוב ולא בפילוג – בדיוק כמו שעושה חסידות חב״ד, אחת התנועות המבורכות והחשובות ביהדות המודרנית. בהשתלחותה של הגברת דווקא בשליח חב״ד, התנועה שמחברת חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים, היא סיפרה אולי את הסיפור כולו. חלק מהיהודים החילונים למדו לבחון בספקנות ובחשש כל היבט דתי במרחב הציבורי, וחלקם לא מסוגלים להנמיך את חומות החשדנות.
לא רק לממסד הדתי ולמערכת החינוך יש עבודה אלא גם לנו, החילונים החיים במדינת ישראל. עלינו לדרוש מחדש את מקומנו בעם היהודי, בהר הבית, ברחוב ובבית הכנסת. עץ הציונות אינו מחזיק מים כשתולשים את שורשי היהודות. אין זה אומר שכל חילוני צריך להניח תפילין וכל חילונית צריכה להתפלל – על החילונים להמשיך בדרכם אך להיות גאים ביהדותם. נשים כמו זו שצילמה את הסרטון, שכבר לא מרגישה חלק מהיהדות ורואה במעשה הנחת התפילין כפירה ועבירה, אינן מייצגות את היהדות שלי.
