לכאורה אין קשר בין הסדרה התיעודית החדשה 'חילוניות' של כאן 11, לבין המחאה נגד הרפורמה המשפטית. אבל רק לכאורה. כי לפחות על פי הפרק הראשון ששודר אמש, ברור שיש קשר. הפרק מסתיים באמירה שערכי החילוניות נמצאים בפני מתקפה רב חזיתית, כשהתמונות האחרונות בפרק לקוחות היישר מההפגנות נגד הרפורמה.
מצד אחד החיבור הזה מובן והגיוני. המחאה של החודשים האחרונים הייתה עבור חילונים רבים הזדמנות לחידוד זהותם השבטית. "פתאום הפכנו למגזר ברור, עם ערכים ליברלים מובהקים", אמרה לי מכרה חילונית שפוקדת מידי שבוע את ההפגנות.
אבל מצד שני, הקורלציה בין מתנגדי הרפורמה לבין החילוניות עושה עוול לחילוניים מובהקים כמו נתניהו ויריב לוין שמקדמים את הרפורמה, ומצד שני חוטאת גם למסורתיים ודתיים שמשתתפים במחאה.
הפרק ששודר אמש, לא עסק בשורשי החילוניות בעולם, זה יגיע רק בפרקים הבאים. הפרק הראשון עסק בחילוניות במדינת ישראל, או יותר נכון בביטויה הפוליטי של החילוניות. למעשה, כיכבו בפרק הזה יותר דתיים וחרדים מאשר חילונים מכיוון שהוא הוקדש כולו למאבקי דת ומדינה שליוו את המדינה מאז הקמתה.
הפרק, כמו כל פרק בסדרה, נפתח באמירה שבמילון לא קיימת המילה חילוניות. "אלמלא הדת, החילוני איננו", אומרת קריינית הסדרה יהודית רביץ. מטרתה של הסדרה החדשה היא ליצוק תוכן חיובי במושג חילוני, כך שלא יהיה רק ההיפך מדתי. חמשת פרקי הסדרה מבקשים להקיף את החילוניות והשפעתה על היבטי חיים שונים: במישור הפרטי, במרחב הציבורי, בזירה התרבותית וביחסנו אל הארץ, אבל לפחות בפרק הראשון, המטרה אינה מושגת.
לכל אורך הפרק, החילוניות היא בעיקר נגטיב של הציבור הדתי, ובעיקר החרדי. בזה אחר זה, נסקרות כל ההתנגשויות בין הציבור החרדי למדינה החילונית: בצבא, במערכת החינוך, ובשמירת השבת במרחב הציבורי. ההתנגשויות הללו אינן מלמדות הרבה על ערכי החילוניות אלא בעיקר על אתגרי השילוב של הציבור הדתי והחרדי במדינה שהוקמה על ידי חילוניים.
גם העיסוק הקצר במגילת העצמאות, כמסמך חילוני אינו משכנע. מסמך שסוקר את זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ ישראל, שמשתמש שלוש פעמים במילה יהודית והמילה דמוקרטיה אינה מוזכרת בו, מסמך שמזכיר את צור ישראל, לא יכול להיות מסמך חילוני.
ולבסוף, חבל שיוצרי הסדרה, ענת זלצר, סיני אבט ואיילת עופרים, לא התאפקו מלשתול בה אמירות פוליטיות אקטואליות. באחד הרגעים בפרק, אומר השר לשעבר דן מרידור שבהעדרה של חוקה "לכאורה יכול השלטון לעשות מה שהוא רוצה". על רקע דבריו אלו בחרו היוצרים לשדר את התמונה המפורסמת של ראש הממשלה נתניהו בבית המשפט כשסביבו שרי הליכוד. כך הם בחרו להמחיש לנו שלטון חסר גבולות. חבל שהם לא התאפקו והשתמשו במנדט שקיבלו לעיסוק מעמיק בחילוניות, לצרכים פוליטיים אקטואליים.
