אחרי יומיים של לחצים בלתי פוסקים על ההסתדרות להשבית שוב את המשק במחאה על החלטת הממשלה להביא לקריאה ראשונה את צמצום עילת הסבירות, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מאיים: "כשארגיש כשכלו כל הקצים והמצב יגיע לקיצון – אנחנו נתערב ונפעיל את העוצמה שלנו". בפועל ההסתדרות לא מכריזה על שביתה, וגם לא יכולה להכריז עליה כי שביתה של ההסתדרות במחאה נגד הרפורמה המשפטית היא פשוט שביתה לא חוקית.
בכירים במגזר העסקי ובמערכת הפוליטית ניסו בימים האחרונים לשכנע את בר דוד להצטרף גם הפעם למחאה, אחרי יום השביתה שקיימה לפני כשלושה חודשים, שאחריו נתניהו החליט על עצירת החקיקה. יו"ר ההסתדרות מחזיק בכוח בלתי מבוטל לשביתה כללית במשק, שיכולה לגרום נזק גדול למשק, ולא היה אחד בקרב מובילי המחאה שלא קיווה שארנון יניף שנית את האיום הזה כנגד הממשלה. מה שהמחאה מנסה לעשות בכוח הזרוע ועם הצלחה מוגבלת בלבד, לחסום את נתב"ג למשל, או לעצור את התנועה – ההסתדרות יכולה לעשות באמצעות שיחת טלפון. שיחה אחת מפנחס עידן, יו"ר וועד עובדי רשות שדות התעופה, ואין יותר טיסות פנימה והחוצה מישראל. הודעה אחת של ההסתדרות וכל הרכבות בישראל עומדת במקום.
גם התקשורת הפעילה לחצים בלי סוף: ב-YNET הכותרת קבעה כי "אין לו עילה לשתוק", ובדה מרקר דיווחו באובייקטיביות על "מצעד הפחדנים: ההסתדרות והמגזר העסקי שכחו את הצהרותיהם מלפני שלושה חודשים". דווח אף כי אנשי המחאה מתכוונים להפגין מול ביתו של בר דוד בדרישה ש"ירד מהגדר" ויצטרף למאבק מול המחאה.
אלא שמה נעשה ושביתה מהסוג הזה אסורה בישראל, וגם ארנון בר דוד יודע את זה. בית המשפט העליון בישראל קבע כי שביתה פוליטית, כלומר שביתה המבקשת למנוע מהממשלה לקדם מדיניות, היא שביתה לא לגיטימית ואסורה. "זו שביתה המבקשת להתערב בהליכי חקיקה לגיטימיים של בית המחוקקים בגדר סמכותו לא על-ידי דרכי שכנוע המקובלות בשיטתנו הדמוקרטית", נכתב בפסק דין בזק, "אלא על-ידי התערבות כוחנית אשר מבקשת לכפות על המחוקק את מה שאינו ראוי בעיניו. שביתה זו אינה לגיטימית, ויש הצדקה למנוע אותה".
מסיבה זו גם השביתה הקודמת שההסתדרות נקטה בה, לאחר פיטורי שר הביטחון גלנט, הייתה למעשה שביתה לא חוקית. גם משום שלא הוכרזה כדין 15 ימים קודם, וגם משום שהייתה שביתה פוליטית טהורה. השביתה ההיא חשפה את ההסתדרות ואת וועדי העובדים ששבתו כמו ברשות שדות התעופה לתביעות נזיקין מצד אזרחים שנגרם להם נזק כתוצאה מהשביתה. מי שפספס טיסה, פגישה חשובה, או לא קיבל שירות שגרם לו נזק כלכלי יכול לתבוע את ההסתדרות על הנזקים שנגרמו לו.
לכן בר דוד נזהר עכשיו מאוד, ולא ממהר להשתמש בנשק השביתה על נושא כמו צמצום עילת הסבירות. "להשבית את המשק זה לא משחק ילדים", אמר בר דוד היום בכנס ראשי ועדים בתל אביב, "הם יריבו בכנסת, מפוצצים שיחות בבית הנשיא – ומי שעומד באמצע זה עם ישראל וגם אנחנו, ההסתדרות". במקום להכריז על שביתה הוא מפזר הצהרות בלבד כמו קריאה לראש הממשלה "לעצור את הכאוס המטורף שיש בחברה הישראלית" ו"לא לתת לקיצוניים מכל הצדדים להשתלט לנו על החיים", ואיומים דוגמת "מתי ההסתדרות תפעיל את כוחה? כשאני אחליט שצריך להכריע". לטענתו של בר דוד, "אם מישהו חושב שבכל שני וחמישי אני אשבית את המשק כי מישהו מצביע בקריאה ראשונה בכנסת – הוא לא יודע מהי ההסתדרות".
בר דוד אולי לא השתמש בנשק הזה היום, אבל הוא בהחלט לא הוריד אותו מעל השולחן. כדאי לממשלת ישראל לשאול את עצמה כמה זה נכון לתת כל כך הרבה כוח לאדם אחד, גם אם הפעם הוא יבחר שלא להשתמש בו. בית המשפט העליון בעצמו הבין את זה ולכן אסר על שביתה פוליטית. בחברה דמוקרטית לא יתכן לתת מנופי לחץ כל כך חזקים לגופים לא נבחרים ובעלי אינטרס. בדרך הזאת אפשר לכופף ממשלה נבחרת לעשות כמעט כל דבר, וזה נוגד את הרעיון הבסיסי של דמוקרטיה.
