הפעילות המבצעית "בית וגן" בג'נין הינה התחלה של שינוי כיוון נכון בגישה בקרב הדרג המדיני (ואלי אף בקרב המערכת הצבאית). לאחר יותר משנה וחצי שבהן ישראל אינה מצליחה להתמודד בהצלחה מול גל הטרור ביהודה-ושומרון, ובעיקר באזור צפון השומרון, נדרש היה לנסות דרכים ואמצעים אחרים.
עם זאת, פעילות צבאית זו היא לא הסוף, אלא רק ההתחלה. היא לא הייתה רחבה ועמוקה מספיק להתמודד עם כמויות הטרור בג'נין, וכוונה מראש למטרות בסיסיות יותר. בהתאם לכך, ובדומה למבצע "שובר גלים", קשה לכנות את הפעילות כ"מבצע צבאי". ההבדל בין מבצע צבאי לפעילות צבאית בא לידי ביטוי גם בכמות הלוחמים. בפעילות הנוכחית הפעיל צה"ל חטיבה לוחמת מרכזית אחת ("עוז") לעומת חמש אוגדות – כולל שימוש של אלפי חיילי מילואים – במבצע "חומת מגן".
מטרות הפעילות הצבאית "בית וגן"
מטרת הפעילות המבצעית הייתה באופן כללי לחזק את חופש הפעולה של צה"ל ויכולתו לפעול לסיכול הטרור באזור ג'נין. זאת מכיוון שבשנה וחצי האחרונות, נתקל צה"ל בהתנגדות עזה ומשמעותית בכל פעם שנכנס לג'נין לפעולות נגד-טרור. בנוסף, בג'נין הוקמו בריקדות ומחסומים, נתלו רשתות על הגגות והוטמנו מטעני גחון בכבישים לצורך הצרת חופש הפעולה של צה"ל.
מהמטרה הראשית נגזרו מטרות-המשנה, בהן פגיעה בתשתיות טרור – בדגש על המעבדות לייצור מטעני-חבלה ומיקוש הכבישים והדרכים במטעני נפץ ופגיעה במצלמות שרישתו את כל המחנה (ששימשו את ארגוני הטרור בג'נין לתכנן נוהלי קרב ולנהל את ימי הקרב מול כוחות צה"ל, כל זאת תוך תיאום כלל-ארגוני). מכאן, שלא הייתה לפעילות שוום כוונה או ממד של הכרעה.
הפעילות הצבאית הייתה לא יותר מאשר הכנת התשתית לפעילויות צבאיות. כפועל יוצא מכך, אחת ממטרות-המשנה של הפעילות המבצעית הייתה להימנע מכמות גבוהה של מחבלים הרוגים (ולא רק אזרחים בלתי-מעורבים) – ככל הנראה במטרה למנוע הסלמה בשטחי יהודה ושומרון, ברצועת עזה וייתכן שגם בזירה הצפונית. בנוסף, ישראל ניסתה להשיג ולשמור על לגיטימציה בין-לאומית.
הישגי הפעילות הצבאית בג'נין
צה"ל הצליח במשימתו להשמיד תשתיות צבאיות ואמצעי-לחימה רבים, כולל סיכול צמצום האפשרויות להכנת רקטות בייצור מקומי. שנית, וחרף הלחימה במתאר עירוני צפוף ומורכב, לוחמי צה"ל הצליחו לסיים את המבצע ללא תושבים בלתי מעורבים הרוגים. מצב זה העניק לישראל חופש פעולה בינלאומי (בעיקר מהצד האמריקני) עד הרגע האחרון, אף על-פי שהמבצע מראש היה קצר מלכתחילה.
שלישית, ישראל הצליחה להשאיר את זירת הלחימה במקום תחום כמו ג'נין, ולמנוע זליגת עימותים, התקוממות אזרחית, או ולחימה לאזורים אחרים ביהודה ושומרון. ישראל אף הצליחה להימנע מפתיחת חזית לחימה נוספת מרצועת-עזה (חרף שיגור של מספר רקטות בסיום הפעילות) או מהצפון. רביעית, ישראל הצליחה להגביר במידה מסוימת (ולא משמעותית) את ההרתעה שלה נגד ארגוני הטרור ביהודה-ושומרון, בכך שהראתה נכוחות לפעול ללא-מורא נגד מעוז טרור כדוגמת ג'נין.
מסקנות
פעילות "בית וגן" מלמדת על שינוי תפיסתי מסוים בקרב קברניטי המדינה, אך הוא עדיין אינו מספיק להוביל הרתעה ולפגיעה משמעותיות נגד ארגוני הטרור ביהודה-ושומרון בכלל, ובצפון השומרון ובג'נין בפרט. ישראל תהיה חייבת לנצל את המצב החדש שנותר מבחינת הכנת התשתית, כדי לפעול ביתר שאת נגד הטרור בג'נין, ובשלב מאוחר יותר גם בשכם. בכך, פעילות "בית וגן" הינה סוף ההתחלה של מה שאמור לבוא בשלב הבא.
יש להניח כי תוצאות הפעילות יובילו לצמצום במידה מסוימת את פעילות הטרור המופנית לעבר חיילי צה"ל ואזרחי ישראל משטח ג'נין בטווח המיידי. עם זאת, בשל הגבלת הפעילות בזמן, מרחב ובעומק, סביר כי ארגוני הטרור יתארגנו ויתעצמו מחדש כבר בטווח הקרוב והבינוני על-מנת לשקם את כוחם ומעמדם הצבאי בג'נין.
בשל כך, בטווח הקרוב והבינוני, צה"ל חייב להמשיך להפעיל תקיפות אוויריות ביהודה-ושומרון נגד מחבלים ונגד תשתיות טרור. בנוסף, צה"ל צריך להמשיך לבצע פשיטות על-בסיס קבוע לג'נין, על-מנת לוודא כי ארגוני הטרור לא מצליחים להרים את ראשם ולשקם מחדש את תשתיותיהם, לרבות מעבדות לייצור רקטות ומטעני נפץ.
במקביל ובטווח הארוך יותר, בצה"ל צריכים לעבוד על תכניות למבצע צבאי נרחב בג'נין, שכולל הזרמת והפעלת כוחות יבשתיים ואוויריים רבים יותר באופן משמעותי, וכוונה להיכנס לעומק מחנה הפליטים, תוך חיסול כמות רבה של מחבלים ושל הנהגות ארגוני הטרור (מרכז הכובד של האויב). בשלב הבא, צה"ל יידרש לתכנית כזו גם לאזור שכם – מוקד טרור משמעותי נוסף בצפון השומרון.
ד"ר עומר דוסטרי הוא מומחה לאסטרטגיה ולביטחון לאומי. בעל תואר שלישי במדעי המדינה בתחום צבא וביטחון לאומי, חוקר ב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון", וחבר צוות המחקר בתנועת "הביטחוניסטים"
