ת'רדס? ט'רדס? תרדס? Threads? איך אנחנו אמורים לקרוא לרשת החברתית החדשה של מארק צוקרברג? אם תשאלו את אילון מאסק, הוא בטח יקרא לה כאב ראש אחד גדול.
ת'רדס (נדבוק בגרסה הזו כרגע) הושקה בקול רעש גדול בשלהי השבוע שעבר כאלטרנטיבה שפויה יותר וקלילה יותר לטוויטר, ששקעה בכאוס מאז שנרכשה על ידי מאסק בשנה שעברה. עשרות מיליוני משתמשים נרשמו ביום הראשון, וכעבור שבוע צוקרברג ומנכ"ל אינסטגרם, אדם מוסרי, הכריזו בהתרגשות שהם כבר חצו את רף 100 מיליון המשתמשים ועוד היד נטויה. המספרים המפוצצים, הדרמה הטכנולוגית ועיסוק־היתר של התקשורת ברשתות חברתיות (שכתבנו עליהם כאן בהרחבה שבוע שעבר) הולידו התרגשות עצומה בערוצי האקטואליה, כאילו עוד רגע טוויטר קורסת ומפנה את מקומה לשחקנית חדשה־ישנה. אך כרגיל, הסיפור האמיתי מורכב הרבה יותר.
קודם כול, לחדשות הטובות מבחינת ת'רדס: 100 מיליון משתמשים (שאולי יוכפלו עד להדפסת הגיליון) זו בהחלט סיבה למסיבה. מלבד מספר המשתמשים בעצמו, מוסרי גם דיווח על מאות מיליוני פוסטים ("ת'רדים"?) אינדיבידואליים שהיו אינדיקציה לכך שאנשים לא רק נרשמים לאפליקציה אלא אשכרה משתמשים בה באופן פעיל. בנוסף, ישנה העובדה שכלי התקשורת הגדולים הצטרפו מיד לת'רדס, ואיתם גם ידוענים בעלי שמות מפוצצים שמשתמשים בה לצד אינסטגרם (וכרגע, באופן דומה מאוד).
החדשות הטובות ממשיכות גם בדיווח שפורסם השבוע בוול־סטריט ג'ורנל, ולפיו בעוד טוויטר מדווחת על עלייה מפוצצת במשתמשים חודשיים קבועים (535 מיליון), למעשה היא חוותה האטה ואף דעיכה מסוימת בחודשים האחרונים ובייחוד בשבוע וחצי מאז השקת המתחרה הגדולה הראשונה שלה. הטרנד החם ביותר במעגלי שמאל ופרוגרס בחו"ל הוא לעזוב את טוויטר בהפגנתיות ולעבור לת'רדס, כמחאה על הימניות הקיצונית לכאורה של אילון מאסק.
בצד הטכני, הממשק נקי ופעיל, אנשים עושים לייק ומגיבים, ובאופן כללי נראה שהכול שמש ותותים. לכאורה, ימיה של טוויטר ספורים, ובקרוב כולם יעברו לת'רדס.
אך כעת נעבור לצד השלילי, והוא מרשים לא פחות. ראשית, בואו נבחן את המספרים קצת יותר מקרוב: כפי שיודע כל מי שניסה ליצור חשבון, ת'רדס מבוססת על המשתמשים של אינסטגרם: היא מציעה להם לעבור אוטומטית, ומייבאת את החשבון הקודם. לאינסטגרם, אולי תופתעו לשמוע, ישנם 2.35 מיליארד(!) משתמשים. המשמעות היא שעד היום, בין חמישה לעשרה אחוזים ממשתמשי אינסטגרם פתחו חשבון גם בת'רדס, ומי יודע כמה מהם ירצו להמשיך לתחזק חשבונות כפולים בשתי רשתות חברתיות שבעצם ממלאות תפקיד דומה. עוד, קשה לשפוט את המספרים הללו אחרי קצת יותר משבוע. אומנם מטא עוד לא השקיעה בפרסום רשמי, אך היא ניצחה על קמפיין מתוזמר בתקשורת שווידא שכל מי שמחזיק בטלפון חכם ידע בשלב כזה או אחר על הרשת החדשה, ודאי אם יש לו חשבון אינסטגרם או פייסבוק. האם אותם אנשים ימשיכו להשתמש בת'רדס בעוד חודש? לא ברור.
הלאה: ת'רדס אומנם דומה לטוויטר במראה, אך לא במאפיינים רבים וגם לא במטרות השימוש, לפחות כרגע. אדם מוסרי אמר בפירוש בריאיון לאתר הטכנולוגיה The Verge שאין כל כוונה שהרשת החדשה תהפוך למרכז לאקטואליה ועדכונים חדשותיים, אולי התפקיד המרכזי ביותר שיש לטוויטר. בנוסף, וכחלק מהבעיה, אין אפשרות לראות בת'רדס פוסטים בסדר כרונולוגי או פוסטים רק מאנשים שעוקבים אחריהם – הכול מנוהל בידי אלגוריתם מבולבל, ה"פוריו" של טיקטוק מעליאקספרס, שמציג תוכן גדוש מידוענים וארגוני חדשות אך הרבה פחות תוכן ממי שהם עצמם בחרו לעקוב אחריהם. זה שונה מטוויטר לא רק פורמלית, אלא גם מהותית.
אם כל זה לא מספיק, ישנה גם בעיית מטא. בעוד אילון מאסק מקבל את כל השנאה כרגע, זה לא שמארק צוקרברג הוא דמות אהודה או נטולת בעיות. הרשתות החברתיות שלו כורות המון מידע ממשתמשים, ולפי השוואות שפורסמו ברשת – הרבה יותר מטוויטר. העובדה הזו הובילה לאיסור על הורדת ת'רדס בכל מדינות האיחוד האירופי, שזה חיסרון עצום שלא ישתנה בקרוב, לפחות כל זמן שאירופה ממשיכה לנהל מלחמה עיקשת על פרטיות משתמשים. מה יעשו תושבי אירופה? אכן, ימשיכו להשתמש בטוויטר.
אין כאן שורות תחתונות, והנבואה פסקה מישראל. כרגע ת'רדס כובשת כותרות וצוברת משתמשים, אך האם היא תשיב מאבק אמיתי לטוויטר, או שמא ההשפעה שלה על המרחב תהיה שונה? אולי היא בכלל תיעלם? מוקדם להכריע. בינתיים, נשלח ניחומים לאנשי הסושיאל שכעת צריכים לטפח עוד חשבון ייחודי.
לתגובות, המלצות, משחקים (ולעצות על תפעול חשבון סושייל מדליק) שלחו לנו לת'רדס: ERspeiser או לדוא"ל: digital.makor@gmail.com
