שבוע אחרי הידיעה הדרמטית על חטיפתה בעיראק של החוקרת הישראלית אליזבת צורקוב, שוררת דממה סביב הפרשה. שלא לומר מבוכה. אם בשבוע שעבר היה ברור שצורקוב נחטפה על ידי המיליציה השיעית כתאאב חיזבאללה, השבוע הזה מביא עימו סוג של ערפל. בשבוע שעבר פרסם משרד ראש הממשלה הודעה רשמית שלפיה צורקוב נחטפה בעיראק, וכי ישראל רואה בשלטון העיראקי אחראי לגורלה ולשלומה. ממשלת עיראק מודעת לחטיפה כבר מסוף חודש מרץ. אולם על פי דיווח שהתפרסם השבוע בעיתון הקטארי "אל־ערבי אל־ג'דיד", רק כעת הורה ראש ממשלת עיראק מוחמד שיאע א־סודאני להקים צוות חקירה משולב, הכולל נציגים ממנגנוני המודיעין והביטחון הלאומי וממשרד הפנים.
ממצאים ראשוניים של צוות החקירה, כך על פי העיתון, העלו כי צורקוב נכנסה לעיראק כמה פעמים באמצעות דרכונה הרוסי. במסעה האחרון ביקרה בכמה מחוזות, בהם בצרה בדרום והאזור האוטונומי הכורדי בצפון. החשד, כך לפחות על פי הפרסום, הוא שצורקוב "נחטפה בידי גורמים לא עיראקיים, המעוניינים לנצל אותה כקלף מיקוח מול ישראל בסוגיות שאינן קשורות לעיראק".
העיתון הקטארי לא פירט באילו סוגיות מדובר. כאן נכנס לתמונה העיתון הסעודי א־שרק אל־אווסט, שטען השבוע כי צורקוב "נחטפה בידי גורמים פרו־איראניים, בניסיון לייצר קלף מיקוח לשחרורו של סוכן איראני המוחזק בידי ישראל". אם יש בסיס כלשהו לטענה זו, מדובר לכאורה ביוסף שאהבאזי עבאסלילו, סוכן איראני שפעל בשירות משמרות המהפכה וניסה להתנקש באנשי עסקים ישראלים על אדמת קפריסין. בהודעה שפרסם המוסד לפני שבועיים נטען כי עבאסלילו, שעל פי הטענה עמד בראש חוליית מתנקשים שפעלה בקפריסין, נחטף ונחקר בידי המוסד על אדמת איראן.
על פי הודעת המוסד, בחקירתו סיפק עבאסלילו וידוי מפורט שהביא לחשיפת החוליה ופירוקה, בפעולה משותפת עם גורמי משטרה, ביטחון ומודיעין מקומיים בקפריסין. המוסד אף חשף סרטון מחקירתו של האיש, שבו הוא מתאר כיצד מפעילו במשמרות המהפכה, חסן שושתרי זאדה, הנחה אותו להגיע לקפריסין הצפונית, הנתונה לשליטת טורקיה, שם יחברו אליו סייענים פקיסטנים שיעזרו לו להסתנן לחלק היווני של קפריסין. עם הגיעו לחלק היווני, כך על פי תיאורו, קיבל עבאסלילו הנחיות לאיסוף מודיעין שיביא לחיסולו של היעד הישראלי. אולם ברגע האחרון בוטל המבצע, והמפעילים האיראנים הורו לו לברוח לאחר שהעריכו כי נחשף בידי גופי המודיעין המקומיים. זה לא עזר לו. זמן קצר לאחר שהצליח לשוב לאיראן נחטף עבאסלילו בידי שני סוכני מוסד, ואלה גבו ממנו הודאה מפורטת על חלקו בניסיון הפיגוע.
אבל, וזה אבל גדול, בהודעה שפרסם המוסד אין התייחסות לשאלה אם ישראל מחזיקה כעת בסוכן האיראני. כפי שזה נראה, מה שעומד בבסיס הידיעה בא־שרק אל־אווסט הוא סמיכות האירועים בין חשיפת הווידוי של הסוכן האיראני בידי המוסד ב־29 ביוני, להודעה המפתיעה של משרד רה"מ על חטיפתה של צורקוב, ב־5 ביולי. הפרש של שישה ימים בלבד.
האם מה שאנו רואים לנגד עינינו הוא ניסיון לייצר עסקת בני ערובה? אם כן, זו העסקה המגושמת ביותר שאפשר להעלות על הדעת. לעסקאות כאלה דרוש מעטה כבד של חשאיות. א־שרק אל־אווסט הוא עיתון רציני, אבל ייתכן שכדאי לקחת את הידיעה עם קורטוב הגון של מלח.
לדברי ד"ר רונן זיידל (בתמונה), מי שחטף את צורקוב מוציא בימים האחרונים תמונות מהטלפון שלה לרשת, בעיקר של אנשים שעימם נפגשה. זה רחוק מלהיות עניין תמים
בכל מקרה, מבחינה פורמלית הכתובת היא ממשלת עיראק. היא הריבון והגוף האחראי בשטח. אבל כמו שאומר ד"ר רונן זיידל, חוקר עיראק במרכז משה דיין באוניברסיטת תל־אביב, הממשלה רחוקה מלהיות חזות הכול. ההחלטות החשובות והעניינים הרגישים נקבעים בידי כוחות חזקים הרבה יותר בפוליטיקה העיראקית. ראש הממשלה א־סודאני הוא "Nonentity", כלשונו של זיידל, פוליטיקאי חלש, ילד טוב בגדד, שמונה לתפקיד על ידי אותם כוחות וסר למרותם. הבוס שלו הוא ראש ממשלת עיראק לשעבר נורי אל־מאלכי הפרו־איראני, וראשי המיליציות. ראש הממשלה הקודם, מוסטפה אל־ כאזמי, שהיה איש חזק הרבה יותר מא־סודאני, מצא עצמו מחוץ לפוליטיקה בעקבות קוניוקטורה פוליטית, לא לפני שחווה ניסיון התנקשות באמצעות כטב"ם מעל ביתו. הכטב"ם הזה, אומר זיידל, נשלח כנראה באדיבות כתאאב חיזבאללה ועסאאב אהל אל־חק, שתי המיליציות שככל הנראה שיתפו פעולה גם בחטיפת אליזבת צורקוב.
מחיר החשאיות
כאן אנו מגיעים למקור נוסף, האתר Amwaj, שמאחוריו עומדים אנשי אופוזיציה איראנים. השבוע התפרסמה שם הודעת מערכת מיוחדת, ובה נאמר כי הם מודעים לסיפור של צורקוב מאז חודש מאי ועוקבים אחריו, אולם עד כה נמנעו מפרסום. הדברים הללו מעלים חשש שהמקרה של צורקוב סובל מאותן שגיאות וטעויות שנעשו לפני שלושים שנה בפרשת היעלמותו של רון ארד. בתחילה הייתה כתובת לאחראים לגורלו, אבל אז נעשו טעויות והזמן פעל לרעתו. הנווט הישראלי הלך לאיבוד בסחר־מכר בין מיליציות, ועקבותיו אבדו לעד. האם גם פה אבד זמן יקר? לפי דברי אחותה של צורקוב, הרשויות בישראל יודעות על החטיפה כבר חודשים ארוכים, אבל עד כה העדיפו לפעול תחת מעטה חשאיות. ההחלטה לצאת לאור בשבוע שעבר נבעה מריבוי הידיעות עליה, שאילץ את הממשלה לצאת בידיעה רשמית ולהטיל את האחריות לגורלה על ממשלת עיראק.
אולם על פי אתר Amwaj, נורות האזהרה נדלקו הרבה קודם לכן. צורקוב הגיעה לבגדד בפעם הראשונה כבר לפני שנה וחצי, בראשית 2022. היא הרגישה בטוחה, כך על פי מקורות בבגדד, שכרה דירה ברובע קאראדה עם שותפה, וגם נרשמה למכון הכושר המקומי. את עיקר זמנה בילתה בפגישות עם אנשי התנועה הסאדריסטית, בהנהגתו של מוקתדא א־סאדר, שאנשיה באים בעיקר מהאזורים מוכי העוני בבגדד ובדרום המדינה. נוכחותה הבולטת ופגישותיה התכופות לא נעלמו מעיני הממשלה ומגופי הביטחון והמודיעין בבגדד, ודאי לא מהמיליציות הפרו־איראניות שנמצאות בעימות עם אנשיה. על פי המקורות של Amwaj בבגדד, המודיעין העיראקי, שעקב אחר תנועותיה של צורקוב מרגע נחיתתה במדינה, הוציא הודעת אזהרה גם לרוסיה וגם לארה"ב, שלפיה על צורקוב לעזוב את עיראק. צורקוב נכנסה לעיראק בעזרת דרכון רוסי, וכתבה את עבודת הדוקטורט שלה במסגרת אוניברסיטת פרינסטון האמריקנית.
מי שעמד אז בראשות הממשלה בבגדד היה מוסטפה אל־כאזמי, איש מתוחכם בעל הבנה מדינית עמוקה וניסיון מודיעיני רחב. כאזמי הוא האיש שיזם את שיחות הפיוס בין איראן וסעודיה בתיווך סיני. כאיש מודיעין היו לו יחסי עבודה טובים עם וושינגטון, במקביל למלחמות שליטה אינסופיות עם גורמים מקומיים, בראשם מיליציית כתאאב חיזבאללה. אנשיה האשימו אותו ואת המודיעין העיראקי בשיתוף פעולה עם האמריקנים, וטענו שהייתה להם יד בחיסולו של קאסם סולימאני, שבמהלכו נהרג גם ראש המיליציה של כתאאב חיזבאללה, מהדי אל־מוהנדס.
הרוסים העדיפו להתעלם מהאזהרה של המודיעין העיראקי; בנוגע לאמריקנים התמונה קצת פחות ברורה. האם באותו שלב כבר היו מודעים בישראל לבעיה שמייצגת צורקוב? לא ברור. אבל מכיוון שצורקוב פעלה בפרופיל גבוה ולא פעם דיברה בטלפון עם משפחה ומכרים בישראל, יש כל הסיבות להניח שבישראל ידעו. האם הועברה לצורקוב בשלב זה אזהרה או דרישה כי לפי החוק הישראלי עליה לצאת ממדינת אויב? גם לא ברור.
בכל אופן, במהלך השנה וחצי האחרונות צורקוב נכנסה לעיראק ויצאה ממנה לפחות פעמיים. בין לבין היו הזדמנויות להזהיר אותה. כאמור, לא ברור אם זה קרה. לפי אתר Amwaj, בנובמבר 2022 היא הגיעה שוב לבגדד. חודשיים לאחר מכן פקעה הוויזה שלה והיא יצאה לסיבוב קצר באיחוד האמירויות כדי לשוב ולחדש את אשרת השהייה בעיראק. זו הייתה אולי ההזדמנות האחרונה, שגם היא כנראה הוחמצה, להבהיר לה שכישראלית היא עוברת על החוק ומסכנת את עצמה ואת האינטרסים של מדינת ישראל.
חודשיים אחרי כן, זמן קצר לפני שהאשרה שלה עמדה לפקוע שוב, הצליחה צורקוב לקבוע פגישה עם אישיות בכירה בתנועה הסדריסטית. התאריך היה 21 במרץ, שהוא גם הנורוז, ראש השנה האיראני. אז גם נעלמה צורקוב, ובדיעבד התברר כי נחטפה. יש כמה גרסאות כיצד קרה הדבר. האם נחטפה מבית הקפה הסמוך לביתה, או על ידי שלוש נשים במדי מכון הכושר שבו הייתה רשומה. הדבר היחיד שאינו מוטל בספק הוא שהיא נחטפה זמן קצר לאחר שעברה ניתוח חירום מורכב בגבה, בעקבות פריצת דיסק משולשת.
החלק היותר מדאיג בסיפור נובע מכך שבעקבות החטיפה לא פורסמה שום הודעה של קבלת אחריות או דרישת כופר. ד"ר זיידל אומר שמי שחטף את צורקוב מוציא בימים האחרונים תמונות מהטלפון והמחשב שלה לרשת, בעיקר של אנשים שעימם נפגשה. זה רחוק מלהיות עניין תמים, הוא אומר. הכול מוכוון מודיעינית. בעיקר בכל מה שקשור לדמויות מפתח מהתנועה הסדריסטית שצורקוב פגשה. יש בעיראק תופעה של סחיטת אנשים על רקע כלכלי ופוליטי, מציין זיידל.ייתכן שתופרים כעת לצורקוב תיק של מרגלת, לצורך חיסול חשבונות פנימיים. האם התהודה הבינלאומית שהסיפור מקבל כעת תעזור?
