פרופ' מרדכי קרמניצר, "מוטה" בפי חבריו, נחשב לאחד הלורדים שומרי החותם של מערכת המשפט הישראלי, אף שמעולם לא נשא בה בשום תפקיד רשמי. מוטה הוא ידידו הקרוב של אהרן ברק, מאושיות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ואחד ממייסדיו של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ממרום 74 שנותיו הוא משמש כנביא זעם, מוכיח בשער אשר מתריע מפני כל ניסיון לפגוע באופיה הרצוי של מדינתנו היהודית והדמוקרטית. אולם, ממרום מעמדו גם הפילטרים של קרמניצר לא תמיד עובדים היטב, כך שלא פעם דווקא הוא חושף את מה שאחרים נזהרים מלומר.
כך קרה גם הבוקר (ה'), בעקבות פסיקת בית המשפט העליון אתמול בעניין הפיקדון לעובדים זרים. הפסיקה, כזכור, ניתנה ברוב של 6 נגד אחד, השופט נועם סולברג, שבניגוד לכל חבריו לכס השיפוט סבר שאין מקום לפסול את ההסדר שנועד לעודד עובדים זרים לצאת בזמן מהארץ. קרמניצר לא אהב את דעת המיעוט הזו, ממש לא. כל כך לא אהב עד שהקדיש לה ולשופט סולברג מאמר שלם בעיתון הארץ הבוקר, בו הבהיר עד כמה סולברג מסוכן בעיניו.
"אם יתמלאו בתי המשפט בסולברגים – לא יהיה טעם בביקורת שיפוטית על המחוקק ועל הממשלה", קבע קרמניצר בפסקת הסיום של מאמרו. או כמו שניסחה זאת מירי רגב בשנת 2016 וזכתה לקיתונות של בוז מהתקשורת והאליטות (בשינוי המתבקש): "מה שווה בית המשפט העליון אם אנחנו לא שולטים בו". אל תעצרו את נשימתכם. איש לא יעקוץ את קרמניצר ולא יחבוט בו כפי שנעשה אז למירי רגב. כי לרגב אסור לרצות לשלוט בתאגיד, גוף תקשורת אחד מתוך רבים שרחוק מלשלוט בשוק הרדיו והטלוויזיה. אבל קרמניצר יכול להגיד בגלוי, מעל דפיו של "העיתון לאנשים חושבים", שלא איזון בין הרשויות מטריד אותו, ולא עצמאותה של מערכת המשפט. בדיוק להיפך. מה שהקרמניצרים רוצים הוא מערכת משפט בצלמם כדמותם, שמנהלת את המדינה ולא נותנת לעדר ה"סולברגים" לשנות את דרכה אף לא במעט.
אל תטעו. קרמניצר לא לבד. למעשה, על הסיפור הזה בדיוק יצאו רבבות מתנגדי הרפורמה לרחובות. כאשר הם צעקו "ד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ה" הם לא התכוונו לדמוקרטיה. מה שהם רצו זה שלטון של בית המשפט העליון, שלטון מוחלט ללא מצרים, שבו נשמע רק קול אחד, פרוגרסיבי-ליברלי. זה השלטון שאליו מייחל קרמניצר, וזה הקול שאותו משמיעים המוחים נגד הרפורמה. אם בית המשפט העליון יתמלא ב"סולברגים", מבחינתם עדיף שהוא כלל לא יתקיים. והאמירות הללו, חשוב לציין, לא נאמרות בחלל ריק. ממש בימים אלו מתחולל בארצות הברית תהליך כזה ממש. בית המשפט העליון האמריקני נשלט לראשונה זה שנים בידי שופטים שמרנים, ומשפטנים מהאגף הליברלי-פרוגרסיבי מטיפים לקיצוץ סמכויותיו, כי מה שווה בית המשפט העליון, אם לא אנחנו שולטים בו.
