יום אחרי שהמרד של השמאל יצליח

מרד האליטות משתולל ברחובות חודשים ארוכים, וכבר רושם ניצחון גדול. ברור לכולם כי המרד כבר הצליח להכניע את הממשלה ולגרום לה להסיר מעל סדר היום את כל הרפורמה המשפטית, למעט הסעיף השולי של 'עילת הסבירות'.

הקרב המתנהל כעת (כולל יום השיבוש השבוע) הוא קרב מאסף, בו הממשלה מנסה להשיג הישג מינורי – כך שתוכל להציג מצג שהוא לא כניעה מוחלטת. כמובן, שאפילו על הסעיף הזה המחאה מוכנה לשבור את כל הכלים (ממש ערקתא דמסאנא).

אבל מה יקרה כאן אם אכן המרד יצליח באופן מוחלט, ולמעשה יבטל את תוצאות הבחירות האחרונות?

אבישי עברי מנסה להרגיע אותנו (ואת עצמו) וכותב שבעצם לא יהיה שינוי גדול לעומת מה שאנו מכירים – "הדיקטטורה שתוקם פה עם תום מרד האליטות לא תהיה שונה ממדינת ישראל של שלושת העשורים האחרונים. גרעין השליטה האשכנזי-שמאלני-חילוני-ותיק ימשיך לשלוט בכל מוקדי הכח החשובים: אקדמיה, תקשורת, פקידות, הסתדרות וכמובן מערכת המשפט הכל יכולה".

לצערי, אבישי לא מדייק בתחזית. כלומר, כמובן שכל מה שהוא מתאר אכן יקרה – אבל זה יהיה רק השלב הראשון.

שיכורי כח מניצחונם על הדמוקרטיה, מוקדי הכח הנ"ל לא יסתפקו בגרעין השליטה שהיה להם עד עכשיו – הם ידאגו לבצר את שלטונם המוחלט ולדאוג שהימין לא יחזור לשלטון בעתיד הנראה לעין.

איך הם יעשו את זה? קל. זה יתחיל בחסימת כל ערוצי התקשורת שלא מתיישרים עם האג'נדה של 'שלטון החוק'. המטרות כבר סומנו: המטרה הראשונה הוא כמובן ערוץ 14 שייסגר מיד. העתירות כבר מוכנות, ולמעשה כבר ניסו לפעול נגד הערוץ בתקופת הממשלה בקודמת.

לאחר מכן יטילו חובת 'פיקוח' על הרשתות החברתיות כשכולנו מבינים אלו דעות יצונזרו ואלו יהיו לגיטימיות. גם זו הצעת חוק של גדעון סער שכבר קודמה בתקופת הממשלה הקודמת.

השלבים הבאים יהיו פעולות נגד מוסדות ומכוני מחקר המזוהים עם הימין. פורום קהלת והוצאת 'סלע מאיר', למשל. בחודשים האחרונים פורום קהלת כבר הותקף פיזית, אך לאחר שיחזרו לשלטון – השמאל ימצא דרכים אלגנטיות יותר לסגור (או ליבש) אותו.

אז לא, ישראל לא תהיה דומה למדינת ישראל של השנים האחרונות – בהן יש נציגות תקשורתית  לימין. ישראל תהיה דומה יותר לישראל של שנות ה-90 (ותחילת שנות ה – 2000  אז נסגר ערוץ 7), בהן הימין היה לא קיים בתקשורת וכל מחאה מימין שותקה בנחישות וברגישות שלא מוכרות מול המחאה של היום.

אז אם לשם הימין רוצה לחזור – בבקשה, אפשר לוותר על הרפורמה. להתראות במחנה לחינוך מחדש.