חיזבאללה אולי מעורר את הלהבות, אבל לא רוצה מלחמה

2. אש ולייזר בעוטף ג'נין

בירת אזרבייג'ן, בחוף המערבי של הים הכספי, עלתה השבוע לכותרות בשני הקשרים: סיכול ניסיון פיגוע בשגרירות ישראל וביקור שר הביטחון יואב גלנט. הביקור הוא עוד ביטוי לפריחה ביחסים הביטחוניים בין הארצות, שהחלו בראשית העשור שעבר. במסגרת היחסים המיוחדים מספקת ישראל מערכות נשק מתקדמות לאזרבייג'ן, ששקועה בסכסוך ממושך עם ארמניה. מצד שני, קל לנחש מה האינטרס העצום שיש לישראל בברית עם המדינה המוסלמית־שיעית, שחולקת גבול ארוך עם איראן.

הקשר המיוחד הזה קשור גם לניסיון הפיגוע בשגרירות. לפי הפרסומים, מאחורי סיכולו עומד המוסד. אם הפיגוע היה מצליח, האיראנים לא היו לוקחים אחריות. אך היו רושמים לעצמם בסיפוק פגיעה בשתי ציפורים במכה אחת.

מבחינת ישראל, ניסיון הפיגוע בבאקו מצטרף לסדרת ניסיונות איראניים לפגוע ביעדים ישראליים ברחבי העולם בתגובה לפגיעה שהם מייחסים לישראל במדעני גרעין וביעדים באיראן. סיכול רודף סיכול – וחלק מהסיכולים אינם מתפרסמים – ויצר הנקם של טהרן עדיין עז. בסופו של דבר האיראנים גם יצליחו לפגוע ביעד כלשהו.

בינתיים בבאקו

בתחילת השבוע שוגרו רקטות מאולתרות לעבר שקד שבצפון השומרון. תעשיית הרקטות של חמאס בשומרון מדאיגה את שב"כ וצה"ל, אבל לא יותר מדי. השומרון אינו עזה, ואפשר לחסל את התשתית הזאת. צה"ל ושב"כ מתעניינים הרבה יותר בניסיון של אבו־מאזן לקבל דריסת רגל בג'נין, שבא לידי ביטוי בביקורו בעיר ביום רביעי, לראשונה אחרי 11 שנה.

בנוסף, בתעשיית הביטחון הישראלית עובדים במרץ על יירוט רקטות בלייזר. את הקרניים מפתחת אלביט מערכות, אך הפרויקט כולו מנוהל בידי רפאל, שיצרה את כיפת ברזל לפני יותר מעשור. מערכת הלייזר "מגן אור" אמורה להשלים את פעולת מערכות היירוט האחרות של ישראל – החץ (שנמכרה לגרמניה לאחרונה), קלע דוד (שנמכרת לפינלנד) וכמובן כיפת ברזל עצמה. לפי ההערכות, מערכות "מגן אור" הראשונות יוצבו בשטח בסוף 2024. לא עוד מדע בדיוני.

דברים שרואים מסין

האיום הגדול ביותר על צה"ל הוא ההתפוררות הפנימית. חיל האוויר עלול להגיע כבר בשבוע הבא ל"קו האדום" שהגדיר – הרגע שבו המספר הכולל של טייסי המילואים שהודיעו על הפסקת התנדבות יפגע ביכולות החיל. אבל בינתיים חיל האוויר עדיין בכשירות מבצעית מלאה, ואת המקום הראשון ברשימת האירועים הביטחוניים של השבוע אפשר לפנות למתיחות מול חיזבאללה בגבול הצפון.

להלן תקציר מאה השנים האחרונות: קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון, 79 קילומטרים בלבד, נקבע בהסכמים בין המעצמות לאחר מלחמת העולם הראשונה. הבעיה היא שהקו נמתח על המפה בעיפרון שעוביו משקף כמה עשרות מטרים במציאות. כשישראל נסוגה מרצועת הביטחון בלבנון בשנת 2000, היא השתדלה להקים את גדר המערכת על הגבול הבינלאומי החמקמק. רוב הזמן המיקום המדויק לא עניין אף אחד – לא בישראל ולא בלבנון. אך כאשר מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, מעוניין בכך, הוא משתמש בסוגיה כדי להדליק את האש ולבשל מתיחות.

במתיחות הנוכחית שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפרת ריבונות. נסראללה טוען שישראל פגעה בריבונותה של לבנון כשסגרה את הגבול בחלק הצפוני של הכפר העלווי רג'ר שבמורדות הר דב, מצפון לקריית־שמונה. זה קרה כבר בספטמבר 2022, במטרה לאפשר תנועה חופשית בתוך הכפר. ישראל חייבת מצידה להגיב על התנחלות של מאהל חיזבאללה בשטחה הריבוני, אם כי מעבר לגדר המערכת, לא הרחק מרג'ר. בתחילה הקים חיזבאללה שני אוהלים, אך לאחרונה קיפל אחד מהם. בה בעת, זה שנותר בשטח הוא עדיין בגדר התרסה בלתי נסבלת. מה עושים? בינתיים מנסים לגרום לחיזבאללה לפרק גם אותו, תוך שימוש באמצעים דיפלומטיים.

בתמונה הרחבה יותר, ההרתעה שהושגה במלחמת לבנון השנייה החזיקה מעמד כ־15 שנים, פחות או יותר – גם ההרתעה של חיזבאללה מצד ישראל, וגם ההרתעה ההפוכה של ישראל מצד חיזבאללה. בשנתיים האחרונות חלה שחיקה חמורה בהרתעה, בלי קשר להרכב הממשלה בירושלים. מצב זה בא לידי ביטוי גם בשליחת מטוסים ללא טייס של חיזבאללה לעבר אסדת כריש לפני החתימה על הסכם הגבול הימי בין שתי המדינות.

לפי הערכות המודיעין, נסראללה מפרש את המחלוקת הפנימית הקשה בישראל כחולשה, כהזדמנות לעבור למתקפה. זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בשליחת חוליית טרור להניח מטען רב עוצמה ליד צומת מגידו ובירי קטיושות שיוחס לחמאס בדרום לבנון. בשני המקרים פעל נסראללה מבלי לקחת אחריות רשמית.

במקביל, בלי הצהרות לעיתונות מציב חיזבאללה עוד ועוד יחידות סמוך לגבול עם ישראל, שצבא לבנון היה אמור לשלוט בו יחד עם כוחות שמירת השלום של האו"ם. מערכת הביטחון הישראלית, מצידה, עורכת עבודות בינוי וביצורים לאורך הגבול הבינלאומי, כפי שהוא נתפס לשיטתנו. כל הכיף הזה מלווה באינספור התגרויות ו"איתותים" – כמו טיל נגד טנקים ששוגר לפתע השבוע מלבנון לישראל אף שלא לעבר מטרה מסוימת, או מטען אל־הרג שהטמין צה"ל סמוך לגבול והתפוצץ ביום רביעי.

האם המתיחות מובילה למלחמת לבנון השלישית? לכאורה כן, לפי דברים שאמר השבוע נסראללה בנאום זחוח לרגל יום השנה למתקפה שפתחה את מלחמת לבנון השנייה: "האוהלים הפכו לנקודת מבחן לריבונות ולכוח שלנו. באמצעותם נלמד לקח את הישראלים. תנסו לפעול נגדם? אנחנו נלמד אתכם לקח שלא תשכחו".

אהיה לרגע פרקליט המלאך: למה לא תהיה מלחמה רבתי בצפון? כי לבנון נמצאת בקריסה כלכלית וחברתית, ומשום שלנסראללה אין לגיטימציה פנימית לגרור אותה לעוד מלחמה עם ישראל; כי איראן בנתה את חיזבאללה בראש ובראשונה ככוח הרתעה למקרה של מתקפה ישראלית־אמריקנית נגדה, ולא תרצה "לבזבז" אותו על פחות מכך.

ובכל זאת, מלחמות פורצות גם כששום צד אינו מעוניין בהן, בדיוק כמו השבוע לפני 17 שנה.