כבר כשפורסמו העצומות הראשונות של סרבנים זה היה נראה לי מוזר, שיהיו כל כך הרבה סרבנים, בגלל הרפורמה המשפטית. אבל לא הכרתי את האנשים, ואת היחידות, אז לא רציתי לכתוב על דברים, שאני לא ממש בקיא בהם.
עכשיו כשהתפרסמה רשימה של 600 בוגרי סיירת צנחנים אני יכול לומר בוודאות, שכל הסיפור הזה הוא ספין תקשורתי, ושאם הייתה לנו תקשורת חוקרת מאוזנת היא הייתה עושה ממנו מטעמים.
אבל קודם גילוי נאות: אני מכיר היטב את הסיירת ואת רבים מהחותמים. שירתי בסדיר בסיירת צנחנים, ואני משרת במילואים כבר למעלה מ-20 שנה בסיירת צנחנים במילואים, ובמשך שנים ארוכות הדרכתי את לוחמי הסיירת הסדירים בסדרות שטח ייחודיות.
למה מדובר בפייק?
ראשית, כי כ-80%-90% מהחותמים כבר בכל מקרה לא עושים מילואים. גיל השחרור מהמילואים הוא 40 אבל בפועל הרבה מאוד משתחררים לפני.
שנית, לא מעטים מהחתמים כבר לא עושים מילואים כבר שנים ארוכות, ולמעשה הם סרבנים כבר שנים ארוכות.
שלישית, יש לוחמים רבים שגם אם הם נמצאים בגיל המילואים, מסיבות רפואיות, נסיבות אישיות, צמצומי כוח אדם וכדומה כבר לא עושים מילואים.
ולסיום, מתוך אלו שעושים מילואים בפועל, יש כאלו שחתומים כאן, ובשיחות שעשיתי התברר לי שהם יגיעו למילואים כשיקראו להם, אבל חשוב להם להצטרף למחאה. אמנם זה חמור שהם משתמשים בנשק הזה, וצריך להדיח אותם מהשירות, אבל אין כאן סרבנות. אני מעריך שמדובר בלוחמים בודדים, מתוך מאות לוחמי סיירת שעושים מילואים. השימוש בכלי הסרבנות הוא חמור מאוד, אבל אין שום סכנה ביטחונית אפילו לא קלה…
כשיצאנו למלחמת לבנון השנייה שמענו את אולמרט אומר ברדיו שהמלחמה תקדם את ההתכנסות ובמילים אחרות – אנחנו הולכים להילחם כדי שיזרקו אותנו מהבית. ברור שיצאנו להילחם ועם אולמרט סגרנו חשבון בהפגנות ובקלפי אבל לא בסרבנות.
