בחמישי הקרוב, ישראלים רבים יגדשו את בתי הקולנוע כדי להנות מעוד בילוי של סוף שבוע חופשי. אבל רובם לא ידעו שהם למעשה מתכנסים סביב זירת קרב ענקית ומתוחה, שם יתרחש אחד מקרבות הקולנוע המותחים של הקיץ. בבמה יתכנסו שני אלופים שריריים או במקרה שלנו, הלהיטים הבינלאומיים של הקולנוע בזמן הקרוב, וקשה לקבוע מי יסיים מוטל על הזירה ומי יתהלל כמנצח. שאלה יותר מעניינת היא למה, בכלל, קרב כזה מתרחש? אז לפני הפרטים שמאחורי המסך הגדול, היכרות קצרה עם המתחרים:
מהצד האחד של הזירה, הוא אפל, הוא מותח, והוא מסתורי, קבלו את "אופנהיימר". דרמה ביוגרפית אפלה שעוקבת אחרי המדען היהודי רוברט אופנהיימר, שהיה אחראי לפיתוח הפצצה האטומית עבור הצבא האמריקאי במהלך מלחמת העולם השנייה, במה שכונה "פרויקט מנהטן". הציפייה לסרט לא מגיעה דווקא מהרצון להכיר איש שהשפיע רבות על ההיסטוריה, אלא בעקבות איש אחר לגמרי ושמו כריסטופר נולאן, הבמאי והיוצר. נולאן, שיצירותיו הם שיג ושיח עבור חובבי קולנוע כבר שנים, מתהדר בסגנון קולנועי ייחודי שמטשטש את הגבולות בין מציאות לדמיון, אך מסביר הכל בחוקים פיזיים שמצליחים להיראות כמובנים ופשוטים, אלא אם כן לא השקעתם מספיק בבגרות. כך נעשה ביצירותיו הידועות "ממנטו", "התחלה" והטריולוגיה המחודשת לסרטי באטמן, ורבים מצפים לאותו הסגנון בשילוב הניחוח העקוב מדם של מלחמת העולם השנייה והנשק שעד היום מעמיד את האנושות כולה בסכנה.
בקרב הגדול, נולאן הולך לפגוש את מי שהיו עד לא מזמן שותפיו ליצירה ולמעשה המעסיקים שלו – אולפני וורנר. בשנת 2020, אחרי יותר מ-19 שנה ו-9 סרטים, נולאן עזב את אולפני וורנר בסערה לאחר שהחליטו להפיץ את סרטיהם בשירות חדשני שנקרא "סטרימינג". כמו הרבה במאים, נולאן התרעם וניצל את העובדה שהוא לא מחויב בשום חוזה לאולפנים, ועבר ליוניברסל, המתחרים ממול.
אולפני וורנר, כמו אולפני וורנר, מביאים מתחרה ראויה בסגנון הפוך לגמרי מזה של נולאן. היא ורודה, היא בלונדינית, היא מרגו רובי שתככב בסרט "ברבי". הקידום האגרסיבי של הסרט, שהתחיל עוד בחורף, נועד לשכנע את צופי העולם שלא מדובר בעוד סרט ילדים, או גרסת לייב אקשן חסרת חידוש. הבובה המוכרת, שבזמן האחרון נתונה למחלוקת, מקבלת הזדמנות יחד עם בן זוגה הנצחי קן (ראיין גוסלינג) להציץ אל העולם האמיתי והמאוד לא ורוד שבחוץ. הבמאית והיוצרת גרטה גרווינג (נשים קטנות, ליידי בירד), נחשבת טירונית כשמעמידים אותה למול נולאן, אך היא חמושה בתארים יוקרתיים ומוכנה לקרב. בניגוד לאופנהיימר ההיסטורי והכבד, גרווינג הביאה בסרטים שלה עולם יותר אישי ואינטימי, ואפילו הוסיפה גוון של אמונה בחיים שלאחר המוות. אם מתפלספים, ברבי מול אופנהיימר זה למעשה קרב של רוח למול המדע, ומי יודע איך הוא יסתיים.
בעוד מבקרי הקולנוע חוככים ידיים בציפייה לראות אילו אולמות יהיו יותר מלאים, רבים מנסים להבין למה ששתי החברות הוותיקות יפיצו את סרטיהן לראשונה באותו היום ויסתכנו בפגיעה בהכנסותיהן. התשובה, ככל הנראה, נעוצה במעבר של נולאן ליוניברסל ובהצבת תנאי בלתי אפשרי – הסרטים של נולאן יופיעו רק לאחר שלושה שבועות בהם לא יצאו סרטים אחרים של החברה, ויקבלו עוד שלושה שבועות בלעדיים. יוניבירסל חתמו על העסקה בלית ברירה ובעקבות הפצת סרטם האחר "אסטרואיד סיטי" נאלצו לדחות את הקרנת "אופנהיימר" וחוו את מה שקורה למי שקבע את חתונתו על גמר המונדיאל. הבלבול נוצר גם כשמסתכלים על "וורנר", שלכאורה יכלו להזיז את התאריך בעצמם. היה אפשר לטעון שמדובר בעונש ל"בן הסורר שנטש", אבל למעשה החברה עדיין עושה הכול כדי לשכנע אותו לחזור אליה. לא אסטרטגיה נבונה במיוחד.
בכל הדרמה הזו, יש לציין שהבמאים עצמם מסרבים לדבר על 'תחרות'. בראיון שביצע לאחרונה, נשאל נולאן אם הוא מרגיש שאולפני וורנר עשו לו 'דווקא', והוא השיב: "אני לא מתכוון לענות על זה, אבל אני שמח על שוק מוצף בסרטים". גרווינג גם היא דגלה בדרך השלום ואמרה "הצופה צריך ללכת בכל המסעות, לשלב. אפשר לראות את ברבי ואז אופנהיימר, או ההפך. אבל אל תוותרו על שני הסרטים".
יש גם צופים שלא מרגישים דילמה וכך התפתח הטרנד שנקרא "ברבינהיימר": צפייה בברבי ואופנהיימר באותו היום ממש, הקרנה אחרי הקרנה. חווית אקסטרים בהתחשב בעובדה שמדובר בחמש שעות ברצף.
ב-20.7 , התאריך הגורלי, נראה האם נבואת הבמאים תתגשם, ושני הסרטים יזכו למקום מכובד בביקורות ובקופות. אבל בימים בהם הוליווד הולכת ומאבדת את כוחה בעקבות שביתת איגוד התסריטאים, וגם השחקנים שהצטרפו ממש בשבוע האחרון, כל סרט שיצא בקרוב ייאלץ להילחם בשיניים בכדי להיות שובר הקופות הבא. סוף הוליוודי בו כולם מנצחים ושמחים, ייאלץ להישאר היכן שהוא שייך – לסרטים.
