מזמן לא דיברנו על קטאר. האמת היא שגם אין משם יותר מדי חידושים. הקטארים מעדיפים לנוח על זרי הדפנה של המונדיאל, ולמצות את רגעי התהילה עד תום. בחום של 50 מעלות בצל, גם לא קורה יותר מדי.
מעבר למונדיאל, רק דברים טובים קורים לקטארים. לא מכבר הכיר הבית הלבן בנסיכות המפרצית כ"בעלת ברית עיקרית שאינה בנאט"ו". ישראל, לשם השוואה, היא "בעלת ברית אסטרטגית". דרגה מעל. ההבדל אמנם משמעותי, אבל עדיין מעמדה הנוכחי של קטאר נושא בחובו הרבה מאוד סוכריות. בהן שיתוף פעולה במחקר ופיתוח עם משרד ההגנה האמריקני, אימונים משותפים, קדימות באספקת ציוד לטכנולוגיות חלל, וזכות להשתתף במכרזים של מחלקת ההגנה האמריקנית לאספקה מחוץ לגבולות ארה"ב.
אם מדברים על סדרי גודל, הצבא הקטארי אינו מרשים במיוחד. הוא הצבא השני הקטן ביותר במזרח התיכון. מי שבעצם מגן על קטאר הם האמריקנים. בתקופת המונדיאל הוצבו בבסיס האוויר אל־עודייד בקטאר, המארח את מפקדת סנטקום של צבא ארה"ב, 8,000 אנשי צבא אמריקנים במטרה לשמור על המרחב האווירי של קטאר.
הסעודים חתמו השבוע עם ארדואן על עסקה לרכישת הרחפן הטורקי מסוג ביירקטאר בהיקף של מיליארד דולר. הקטארים והאיראנים בהחלט שמו לב
אבל יש בצבא הקטארי כמה אלמנטים ייחודיים, שנועדו בראש ובראשונה להגן על בית המלוכה, וגם לאפשר לממלכה, למרות זערוריותה, לייצר השפעה אזורית מציקה, בעיקר לשכנותיה הקרובות. כך למשל, ב־2016 הנחיתו הקטארים 1,000 איש מכוחות היבשה, שגובו ב־200 כלים משוריינים וב־20 מסוקי אפאצ'י, כדי להגן על נשיא תימן, עבד רבו מנסור האדי, מפני הסעודים.
ואולם, אם יש אלמנט צבאי שהצבא הקטארי הזערורי מתעניין בו במיוחד, הוא השימוש ברחפנים. עם פתיחת משחקי המונדיאל פרסמה קטאר הודעה רשמית על הקמת יחידה חדשה להתמודדות עם איומי רחפנים וכטב"מים. וכפי שמציין אריאל אדמוני, חוקר קטאר באוניברסיטת בר־אילן, במסגרת ההכנות למשחקי המונדיאל "רכש משרד הפנים הקטארי מחברת Fortem Technologies האמריקנית רחפנים לשם פיתוח הגנה אווירית, בין השאר מפני רחפנים. המהלך נעשה במקביל לאישור מחלקת המדינה של ארה"ב בסוף 2022 למכור מערכת הגנה אווירית נגד רחפנים בסך מיליארד דולר. ואף על פי שבאופן רשמי האחראית לתפעול רחפנים בנסיכות היא רשות התעופה האזרחית", מדגיש אדמוני, "הקשר למערכת הביטחון הקטארית ברור למדי".

לא מדובר במגמה חדשה. בינואר 2012, אומר אדמוני, "חשף נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה אסטרטגיה ביטחונית ששמה דגש על שימוש ברחפנים, ובד בבד הדגישה את חשיבות ההשקעה בהגנה על מדינות המפרץ. הקשר בין שני האלמנטים ניכר בכך שכבר באותה שנה תפעל חיל האוויר האמריקני לוחמת רחפנים באפגניסטן ובפקיסטן מבסיס אל־עודייד. הקטארים לא התכוונו לרגע להישאר מחוץ לתמונה. כבר שנה קודם לכן, במאי 2011, במהלך יריד ההגנה הבינלאומי שנערך באיסטנבול, סיכמה קטאר עם ממשל ארדואן על רכישה של עשרה רחפנים זעירים תמורת 2.5 מיליון דולר. לכאורה עסקה זעירה, אבל היא סימנה את ההמשך. ההיערכות לשימוש בטכנולוגיית רחפנים חייבה הכשרת כוח אדם מתאים, וסוכנות הידיעות הקטארית דיווחה על תרגילים שנערכו לאנשי חיל האוויר הקטארי במחנה אימונים מיוחד לרחפנים, בסוף 2014. שנתיים מאוחר יותר רכשה קטאר מחברת Thales הצרפתית מכ"ם המיועד למעקב ותפעול רחפנים זעירים".
שר ההגנה הקטארי, חאלד בן מוחמד אל־עטיה, אף הצהיר באותה שנה כי קטאר מקיימת מגעים עם גרמניה על פרויקט פיתוח רחפנים למטרות הגנה, והוסיף כי בתוך שנה כבר יופיעו רחפנים מתוצרת קטאר בשמי הנסיכות. אותו מסר שב ועלה גם מראיונות של בכירי הצבא הקטארי לכלי תקשורת מקומיים. ביוני 2016 אף חתם המרכז עם שלוחת אוניברסיטת טקסס A&M בקטאר על הסכם לחקירת השימושים האזרחיים ברחפנים. אחד השימושים שנבדקו בנסיכות היה לשירותי דיוור. העניין יצר באז מקומי ואף הביא לדיונים בעיתונות על פגיעה בצנעת הפרט של אזרחי קטאר.
מוטיב הרחפנים קיבל טוויסט משפחתי מעניין. לפני שלוש שנים הגיש טרי הופ, אזרח אמריקני, תביעה משפטית נגד אחיו של אמיר קטאר, חאלד בין חמד א־ת׳אני, הידוע בנהיגתו הפרועה ומתואר כאח הבעייתי במשפחת המלוכה. הופ עבד בסדנת המרוצים של חאלד, שם דרש ממנו אחיו של האמיר לשדרג רחפן כך שיוכל לחבר אליו מקלע ולירות באנשים מרחוק. הופ מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי ונאלץ לברוח מקטאר. הופ הוא אחד משישה אזרחים אמריקנים שהגישו תביעה נגד האח ונגד בית המלוכה הקטארי שהסתיר את מעשיו.
מלוב ועד אוקראינה
בדיעבד, להתעניינות הקטארית היה צד בעייתי אף יותר מפיתוח רחפנים בידי הצבא. בהקשר הזה כדאי להציף מסמך מעניין במיוחד של סוכנות ביון מזרח־תיכונית, החושף פן בעייתי, שלא לומר מטריד, בהתנהלותו של בית המלוכה הקטארי. במיוחד כשמדובר בהיסטוריה טרייה של "בעלת ברית עיקרית" של ארה"ב.
המסמך המדובר, שהופץ לאחרונה לקהל קטן אך נבחר של חוקרים, חובר זמן קצר לאחר פלישת דאעש לעיראק, ביולי 2014. טכנולוגיית השימוש ברחפנים כבר הייתה קיימת, אומר טל ענבר, עמית מחקר בכיר במכון האמריקני לברית הגנה מפני טילים, אך השימוש בהם בשדה הקרב של הטרור היה ראשוני וחדשני.

במסמך האמור יש סקירה של תהליך ההצטיידות הצבאית של כמה ארגונים אסלאמיסטיים במהלך המלחמה בסוריה, בחודשים שקדמו לפלישת דאעש לעיראק. מתוארים בו מפגשים שקיימו שרי ההגנה והחוץ של קטאר עם הארגונים האסלאמיסטיים בסוריה. בהמשך למפגשים הללו, שנערכו באיסטנבול בחסות ממשלת טורקיה, נערכו פגישות נוספות בדרג מקצועי עם בכירים במשרדי החוץ וההגנה הקטאריים. מעבר לבקשות לסוגי נשק שונים, בולט פרויקט אחד שעל פי המסמך אושר בידי הקטארים. מדובר בפרויקט לפיתוח וייצור רחפנים לטווח של 30 קילומטר, המונחים בטכנולוגיית ג'י־פי־אס ומסוגלים לשדר תמונות בזמן אמת משדה הקרב. חלקם אף יכולים לשאת משקל של 15 קילוגרם – זה אומר מצלמה או ראש אר־פי־ג'י, למשל – וחלקם נועדו להניח מוקשים. היום זה נראה בסיסי למדי; אך זה מה שקורה עכשיו במלחמה באוקראינה.
במבט לאחור המסמך הזה מסביר בדיעבד את העסקה הקטארית הזערורית של רכישת עשרה רחפנים ביריד ההגנה הבינלאומי באיסטנבול. לקח לקטארים זמן להכשיר כוח אדם, וכשפרצה המלחמה בסוריה נמצאה הדרך לשפר ולשכלל את היכולות, בין השאר על ידי ניצול הארגונים האסלאמיסטיים לפיתוח ובחינה של יכולות הרחפנים בשדה הקרב. אבל הפעם הראשונה שהקטארים הודו בכלל שיש להם יחידת רחפנים, הייתה ערב משחקי המונדיאל. ואם מביאים בחשבון את ההיסטוריה הלא רחוקה של קטאר, זו התנהלות שכדאי לשמור היטב בזיכרון.

פלאש 90
אף שהקטארים מושקעים חזק בתחום, השבוע האחרון היה קצת מערער מבחינתם. נשיא טורקיה ארדואן יצא לסיור ברחבי המפרץ במטרה לקושש השקעות ומימון לכלכלה הטורקית הכושלת. אבל הוא לא עשה זאת בידיים ריקות, כעני המחזר על הפתחים, אלא כשבכיסו נכס טכנולוגי מזהיר: הרחפן הטורקי מסוג ביירקטאר, שכבר הוכיח את יעילותו בזירות קרב שונות, מלוב ועד אוקראינה. והשבוע הסעודים חתמו איתו על עסקה לרכישת רחפנים בהיקף של מיליארד דולר, לא פחות. יש להניח שהקטארים, ועוד יותר האיראנים, בהחלט שמו לב.
אז נכון, מאז הסרת החרם של סעודיה ומדינות המפרץ מעל קטאר, היחסים מתנהלים פחות או יותר על מי מנוחות. אבל המתח המובנה ביחסי קטאר עם שכנותיה נמצא שם כל הזמן. והרחפנים, כולל האפיזודה המשונה של פיתוח רחפנים בתנאי קרב בסוריה על ידי הארגונים האסלאמיסטיים, היא תזכורת שמה שרואים מעל פני השטח הוא לא התמונה כולה.