היכן שהוא ברחבי הארץ חי לו גמלאי של מערכת הביטחון שמקבל מאיתנו תשלום חודשי של יותר מ־94 אלף שקלים, כפנסיה תקציבית. יש גם דיין בדימוס, רב שפרש ממשרת דיינות, שמרוויח יותר מ־92 אלף שקל מקופת המדינה. אלה השיאנים, כפי שעולה מהדו"חות הכספיים של ישראל, שפרסם השבוע החשב הכללי במשרד האוצר. ככלל, שופטים ודיינים מקבלים את הפנסיות הגבוהות ביותר בשירות המדינה (קצבה ממוצעת חודשית של 45 אלף שקל, לעומת 14 אלף בצה"ל ו־19 אלף בזרועות ביטחון אחרות), אבל הם פורשים בגיל מאוחר בהרבה מזה של הקצינים.
להלן החדשות: אף שמדינת ישראל החליטה כבר לפני 20 שנה לשים קץ לשגיאת הפנסיות התקציביות, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מסיום הסאגה. למעשה, אפילו לא "נגענו בקיר". השנה תשלם המדינה 29.4 מיליארד שקלים למקבלי הפנסיות התקציביות, לא פחות מ־1.57% מהתוצר הלאומי. מבחינה מספרית הסכום הזה רק ילך ויעלה, עד שיגיע בשנת 2039 לשיא – אז הוא צפוי לעמוד על 43.6 מיליארד שקל. החישוב הזה כולל גם את הגמלאים שיֵצאו מההסדר בעקבות פטירתם, אך גם עובדים פעילים שיפרשו לפנסיה בשנים הבאות ובזכות הותק שלהם הם כלולים בהסדר הישן והמזיק הזה. מבחינת ספרי החשבונות של משרד האוצר, תשלומי הפנסיה התקציבית יפסיקו להעסיק אותנו רק בשנות התשעים של המאה ה־21.
אז השיא עוד לפנינו, אבל כשמנסים לחשב את ה"חבות האקטוארית" כולה – כמה ההרפתקה הזאת תעלה לכולנו בשנים הבאות – מתברר שהתרחש נס. בשנה שעברה כתבנו כאן שהחוב לפנסיות התקציביות חצה את רף טריליון השקלים, אך השנה החשב הכללי מעריך שזה יעלה לנו "רק" כ־842 מיליארדי שקלים. מותק, הפנסיות התכווצו! איך זה קרה?
הסיפור, גם במקרה הזה, הוא עליית הריבית שהחלה מאמצע 2022. כל התחשיב הזה, הוא הרי אומדן שמנסה להביא בחשבון את תוחלת החיים של הפנסיונר הממוצע, עם הקצבה הממוצעת שלו, העובדים שצפויים לפרוש בשנים הבאות, וגם – איך לתרגם למחירים של היום הוצאות עתידיות. והנה משפט שמובן רק לרואי חשבון חובבי "היוון" ושאר מרעין בישין: כשהריבית עולה, הערך של הכספים בעתיד במחירי ימינו – יורד. ובמילים פשוטות יותר, גם החשב הכללי מודע לכך שההתכווצות הזאת עשויה להיות מתנה זמנית בגלל עליית הריבית, ומציין ש"הקטנת הריבית ב־0.5% תגדיל את החבות המלאה לפנסיה תקציבית בכ־74 מיליארדי שקלים". את השמפניות נשמור לשנת 2090.
